רחוב רבי עקיבא בבני־ברק, יום ראשון, 17:00
מילה לפתיחה: המבקרים במשך כל השנה ברחוב הראשי בבני־ברק מרגישים שנחתו במדינה אחרת, ועל אחת כמה וכמה בין ראש השנה ליום כיפור. דוכני ארבעת המינים וסוכות נצח ניצבים ליד ארגזים עם עופות צעירים ל"כפרות", העוברים והשבים מתחדשים ב"קיטל" לכבוד היום הקדוש, וכמובן משקיעים במתנות מכל המינים והסוגים לחתן החדש או לחמות. הגענו כדי לברר איזה פוליטיקאי היו הנשאלים שמחים לארח בסוכה שלהם, ומהתשובות אפשר להבין שלפיד וליברמן יכולים להגיע בלי חשש. באותו היום הכריזה שרת התחבורה מיכאלי על הפעלת הרכבת הקלה של גוש דן גם בשבת, וגם זה לא עורר יותר מדי התרגשות.
משה רונין, משווק ביצים
על המפה: אני משווק בכמה ערים בארץ. אני מחסידות ברסלב, מתגורר בבית"ר.
המצפן: מה האפשרויות? מצביע ג'. אין לי מה לחשוב. או לא לבחור, או יהדות התורה. בעצם גם לא לבחור זו לא אופציה. זה מה שהרבנים אומרים וזה מה שאני עושה.
אושפיזין: כל יהודי הייתי מזמין, כי כל יהודי חייב בסוכה. ככה פשוט. את ליברמן, את לפיד, את כולם אני מקבל בשמחה.
שמואל יקטר, בחור ישיבה
על המפה: אני בן 19, חסיד של הרב אלימלך בידרמן ולומד בכולל ברחוב סורוצקין. חצי יום עובדים וחצי יום לומדים. עכשיו אני מוכר פה בדוכן של ארבעת המינים.
המצפן: אני לא יודע למי להצביע, ולכן אני לא יודע אם אצביע. אני לא כל כך סומך על הנציגים שלנו, הם לא תמיד עושים מה שאנחנו באמת צריכים אלא מה שהם רוצים. נגיד בחוק הגיוס – הם עושים מה שבא להם, ואחרי זה מוכרים לנו תותים ואומרים שזה מה שהרבנים רצו. חוק הגיוס של לפיד טוב יותר מהחוק שיהדות התורה הציעה.
אושפיזין: הייתי מזמין מישהו נחמד וכיפי שאפשר לדבר איתו ומעניין לדבר איתו. אני אוהב כל אדם שמדבר אליי יפה.
דוד, אברך
על המפה: אני מעדיף לא להגיד שם משפחה. אני נשוי ולומד בכולל בפונוביז'.
המצפן: הצבעתי ש"ס כי זה מה שהרבנים שלי אומרים. יש דברים שמובילים אותי בחיים וזה אחד מהם. זה מוריד לי את הספקות. זה אחד העקרונות שלי. אם הרבנים שלי בחרו בנציגים האלה אז אני סומך עליהם. חרדים שמצביעים למפלגות אחרות צריכים לבדוק מה העקרונות שלהם.
אושפיזין: אני לא רוצה לארח מישהו, אבל אם הוא יבוא – ברוך הבא. שכל אחד יגיד מה שהוא רוצה. כל אחד עם הדעות שלו. היוזמה של מרב מיכאלי להפעיל את הרכבת בשבת, זה כי היא לא יודעת מה הערך של שבת. זה מרגש אותי וכואב לי, אבל אני יודע שאני לא יכול לעשות כלום עם זה. זה כואב לי שמישהו מחלל שבת. אני דואג לו, וגם אם הוא אומר שאלה החיים שלו והוא יכול לעשות איתם מה שהוא רוצה, אני רוצה בטובתו.
אביתר מימון, בחור ישיבה
על המפה: אני רווק, גר בביתר־עילית ולומד בישיבת רכסים, הישיבה הספרדית הגדולה ביותר בישראל, עם יותר מ־800 חבר'ה.
המצפן: אני רוצה להישמע רק לגדולי הדור, ואצלנו הספרדים אומרים ש"ס. אבל אני נותן כבוד גדול מאוד לאבא שלי וכל עוד אני סמוך על שולחנו אצביע למה שהוא יגיד לי. עד היום הוא הצביע רק למפלגות החרדיות, אז זה יהיה או ג' או ש"ס. זה קטע אישי כזה. אנחנו מקשיבים לגדולי הדור אבל יכול להיות שנצביע דווקא למישהו מיהדות התורה כי הוא היטיב לנו באופן ספציפי.
אושפיזין: האמת, לא רוצה פוליטיקאים בסוכה. הם שום דבר בשבילי. בתור יהודי, שכל אחד יבוא. אין שום הבדל בין דרעי ובינך. אם ביבי יבוא לא אלך במיוחד ללחוץ לו את היד. הוא עזר לעם ישראל וכל הכבוד לו, אבל הוא בן אדם בסופו של דבר. אשמח מאוד לארח רבנים. אני בטוח שרוב עם ישראל מסורתי ורוצה לשמור על השבת. חילוני שרוצה להגיע לסבתא שלו, שיגיע אליה ביום שישי. היא תשמח מאוד שלא תחלל שבת בשבילה. אני מבין את הצרכים אבל זו מדינה יהודית. המסורת החזיקה אותנו 3,000 שנה.
אריאל כהן, לומד ברחובות
על המפה: אני בן 21, גר בטבריה. הגעתי לבני־ברק בשביל קניות לחתונה בסוף חשוון. אני הולך לבד, בלי אבא ואמא, כי צריך קצת שקט. הכלה מירושלים, פרסייה כמוני. היא הראשונה שיצאתי איתה. בפגישה הרביעית החלטנו להתחתן.
המצפן: מצביע ש"ס או ג'. מה שיצא. מה שיבוא לי באותו רגע. בכל פעם הצבעתי משהו אחר. אין לי איזה משהו מיוחד. הרבנים שלי אומרים גם וגם. הרבנים הספרדים אומרים להצביע לש"ס, אבל ראש הישיבה אומר לג'. אז אצביע בהחלטה של רגע.
אושפיזין: הייתי שמח לארח את בן־גביר. הוא נראה לי איש מעניין. נייעס, מצחיק, זורם. הייתי אצלו כמה פעמים בקריית־ארבע. אני לא מצביע לו כי הרבנים אומרים לא להצביע לו. אבל לדבר איתו? בכיף. היוזמה של מיכאלי חמורה מאוד. מי שלא שומר שבת שייקח מונית, זה חילול שבת אבל לפחות לא בפרהסיה.
רותי ועמוס אסוויד
על המפה: עמוס: אני דואג להיות באיזה עיתון פעם בשבועיים־שלושה. הייתי יו"ר ועד עובדים של סופרבוס, אז היו לי עכשיו כמה ראיונות במקומונים בצפון. עכשיו נחתנו מטבריה והגענו לקניות. באנו לקנות לשלוש הבנות שלנו בגדים לחג.
המצפן: עמוס: המצב מבאס. אני מכור לביבי, אבל בבחירות האלה אני קצת מתבאס עליו. בבחירות החמישיות צריך למכור כבר משהו חדש. תחליף צבעים, תחליף קמפיינרים, תעשה משהו דרמטי. שיפתח מפלגה חדשה, שיסגור את הליכוד. שייקח את איילת שקד, לא יודע. צריך איזה שינוי. אפילו ש"ס כבר לא יודעים מאיזו שנה המודעות שלהם. רותי: גם אני מכורה לביבי. לא משנה מה הוא עושה, ראש בקיר. אולי זה משהו שהשרישו לנו בבית.
אושפיזין: עמוס: אתמול בניתי כבר את הסוכה בדירה החדשה. סוכות הוא החג שלי כי הוא יום ההולדת שלי. וואלה, הייתי מארח את ביבי. אולי גם את מיכאל ביטון, כי הוא היה בסדר במלחמה שלו על התחבורה הציבורית. כל הרפורמה הזו הוא נלחם בעבודה בעיניים של מרב מיכאלי. הרכבת הקלה זה פופוליזם. עד שתקום הממשלה הכול תקוע, אז כלום לא מרגש אותי.
רותי: את מי היינו מארחים? נו, איך קוראים לה? זאתי של יובל סמו? אה, כן, מירי רגב.
