במסיבת עיתונאים עתירת תהודה פרסמו השבוע אנשי מפלגת הציונות הדתית בראשותו של ח"כ בצלאל סמוטריץ', את תוכנית "חוק וסדר", הכוללת שורת מהלכים לתיקון מערכת המשפט. אולם את תשומת הלב הציבורית תפס בעיקר סעיף אחד – הכוונה לבטל את עבירת "מרמה והפרת אמונים", וזאת בשל השלכותיו האפשריות על משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
הפולמוס בנוגע לבעייתיות שבעבירה הזו, שאותה ירשנו מחוק העונשין המנדטורי, הוא רב שנים, והטענות נגד עמימותה אינן חדשות. מומחי משפט מכל הקשת הפוליטית והמשפטית מתחו בעבר ביקורת חריפה על העבירה, שמרכיביה אינם ברורים בעליל, אך למרות זאת היא שרדה בספר החוקים. כתבי אישום ממשיכים להיות מוגשים בגינה שוב ושוב. הנאשם המפורסם ביותר בעבירה זו בשנים האחרונות הוא כמובן נתניהו, שכתב האישום נגדו כולל עבירת שוחד אחת ושלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים. אך גם עובדי ציבור ונבחרי ציבור בדרגים נמוכים הרבה יותר נאלצים להתגונן פעמים רבות מפני אישומים בעבירה שגבולותיה בלתי מוגדרים.
ד"ר רפאל ביטון מבית הספר למשפטים במכללת ספיר, מציין כי עד לאחרונה שררה בקרב אנשי האקדמיה העוסקים במשפט פלילי התנגדות קולנית וחזקה לעבירה בנוסחה הקיים, משום שהיא איננה עומדת בתנאים שכל עבירה פלילית צריכה לעמוד בהם.
"עבירה פלילית", מסביר ד"ר ביטון, "צריכה לעמוד בשני תנאים עיקריים: עליה להיות ברורה, והיא צריכה להיות מצומצמת ככל האפשר. למה עבירה חייבת להיות ברורה? כי אחרת אנשים לא יֵדעו איך להימנע ממנה, ואז יתברר להם שהם עברו עבירה בלי שהם בחרו בכלל לעשות משהו רע, ובמשפט פלילי מודרני אנחנו מרשיעים אנשים רק כשפעלו מתוך בחירה ברע".
"אני טוען", מוסיף ד"ר ביטון, "שמבחינת המערכת אי הבהירות הזו היא לא באג אלא פיצ'ר. נוח מאוד למערכת המשפט שהעבירה הזו לא ברורה. זה נותן לה אוסף גדול של יתרונות במאבק הכוחות מול המערכת הפוליטית".
מי שמנהל כבר שנים מאבק נגד עבירת המרמה והפרת האמונים בנוסחה הנוכחי הוא פרופ' בועז סנג'רו, ראש המכון לבטיחות במשפט הפלילי ומייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי", המלמד במכללות גליל מערבי וספיר.
סנג'רו: "דעה מרכזית אחת בקרב המומחים למשפט פלילי היא שהעבירה מיותרת, מאחר שהיא גולשת לתחום המשמעתי ולמישור האתי, ולוכדת התנהגויות שלא מתאימות לאופי הדרסטי של המשפט הפלילי. אף שלפי מדדים בינלאומיים ישראל איננה מדינה מושחתת, בתהליך המכונה 'פניקה מוסרית', הפכה העבירה למכשיר לשימוש תדיר מדי במשפט הפלילי. במציאות הישראלית העבירה הזו הפכה ל'עבירת סל' – מושג שאין לו מקום במשפט הפלילי. עצם קיומה של העבירה הזו פוגע באוטונומיה ובכבוד האדם".
בין הקוראים בעבר לשינוי ותיקון עבירת המרמה והפרת האמונים ניתן למצוא גם את פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. השניים אף עמדו מאחורי ניסיון מעשי שנערך במשרד המשפטים לתקן את הסעיף הרלוונטי בחוק העונשין. אולם בשיחה עם מקור ראשון השבוע מעיר ד"ר פוקס כי הדיון הנוכחי בסוגיה ראוי, אך רק בתנאי שיובהר כי כל שינוי לא יחול על משפט נתניהו. "כל דיון בנושא הזה חייב להתחיל בשאלה האם התיקון יחול רטרואקטיבית או לא. אם הכוונה היא להחיל אותו רטרואקטיבית, זה ממש בגדר דבר שלא יעלה על הדעת. ביטול עבירה זה ההתערבות הכי שקופה של הדרג הפוליטי בהליך משפטי תלוי ועומד. אלו מעשים שמאפיינים משטרים לא דמוקרטיים. אפשר להתווכח על השאלה האם העבירה ראויה, אבל התערבות כזו היא מעשה שלא ייעשה".
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במוסף יומן
