במרכז הרפואי שיבא תל השומר נולדה היום (ד') בצהריים התינוקת ממחדל החלפת העוברים באסותא ראשון לציון. האם ההרה שילדה אותה בניתוח קיסרי דורשת לגדל אותה ולקבל אותה לרשותה, כאשר במקביל, ביחידת ההפריות ממשיכים בניסיונות להבין מי הם האם והאב הגנטיים של העוברית שהוכנסה בטעות לרחמה של אישה אחרת. בפסק הלכה חריג, המבוסס על הפסיקה במשפט העברי ובסוגיה שמעולם לא עמדה על הפרק עד כה, קובעים רבני ומומחי מכון פועה לפוריות והלכה ברפואה, כי התינוקת שייכת לאב ולאם שמבטנה יצאה לאוויר העולם ואותה נשאה ברחמה במשך תשעה חודשים.
בחוות דעת הלכתית פומבית שפרסמו רבני המכון בחודש שעבר, נקבע כי יש למסור את התינוקת, לאחר שתיוולד, להוריה הגנטיים ולפצות את האישה ההרה. פסיקה זאת התבססה על ההערכה כי נודעה זהותם של ההורים הביולוגיים אך כזכור, בבדיקה הגנטית שנערכה ופורסמה השבוע התברר כי בני הזוג שנחשבו כהורים הגנטיים אינם הוריה של התינוקת, הם קובעים כי אין להמשיך במאמצים לחפש אותם. "כיוון שיש אישה שבוודאות נושאת ברחמה את הילד, והיא גם מעוניינת ללדת אותו ולגדל אותו, יש לתת לה את לגדל את הילד ולא לחקור כרגע מיהם ההורים הגנטיים". נכתב בחוות הדעת במכון שבראשו עומד הרב מנחם בורשטיין, מומחה בפוריות.
בדברי ההסבר לפסיקה נאמר כי "מכיוון שמול הוודאות הזו יש לנו ספק מיהם ההורים הגנטיים, וגם לא ברור שתהיה לנו אפשרות לברר את הספק הזה (שכן לצורך בירור הספק עלינו לבדוק גנטית את כל ההורים האפשריים, ומי ערב לנו שכולם יהיו מעוניינים בבדיקה הזו כדי לדעת שהעובר שלהם מבחינה גנטית, ואז להתחיל לנהל מערכה משפטית ארוכה על גידולו, ושמא הם בכלל לא מעוניינים לגדל ילד שנולד באופן כזה), ולכן כפי שאמרנו קודם לכן: "אין ספק מוציא מידי ודאי", אלא שכאן הספק והוודאי מתהפכים, וממילא עדיף לא לעשות שום דבר נוסף ולתת ליולדת לגדל את הילד על פי הפוסקים שהיא אכן אמו".
הרב בורשטיין מסביר כי "בפעם הקודמת שבה התייחסנו לשאלה, יצאנו מנקודת הנחה שזהות ההורים הגנטיים ידועה. כתבנו שיש מחלוקת בהלכה מי נחשבת לאמא – האישה שבהיריון או האם הגנטית, ולכן הכרענו שכיוון שיש ספק מי האמא, ואילו האב מבחינה הלכתית הוא ודאי האב הגנטי (בן זוגה של האם הגנטית), ממילא יש ללכת אחרי הגורם הוודאי היחיד – זהות האב, ולתת להורים הגנטיים את הילד. אולם נכון לעכשיו בבדיקה הגנטית התברר שמי שנחשבו ככל הנראה להורים הגנטיים – אינם כאלה, וזהות ההורים הגנטיים טרם התבררה. נשאלת השאלה האם במצב כזה מוטל עלינו לחפש את ההורים הגנטיים כדי לתת להם את הילד או ששב ואל תעשה עדיף".
עם זאת, במכון פועה מסתייגים ומציינים כי "נראה פשוט שחובה עלינו לדעת מיהם ההורים הגנטיים (ולכל הפחות מיהו האב הגנטי), זאת כדי למנוע בעתיד חשש של נישואי קרובים (אח יישא את אחותו מאביו, כיוון שאינו יודע מיהו אביו ואינו יודע ממילא מיהן בנותיו). אולם כרגע איננו עוסקים בשאלות האיסוריות, אלא בשאלות המשפטיות – למי הזכות לגדל את הילד".
בפסיקה ההלכתית הועלתה גם ההצעה לאתר את ההורים הביולוגיים ולאפשר להם לגדל במשמורת משותפת את התינוקת. "לדעתנו אופציה כזאת אינה לוקחת בחשבון את טובת הילד שיגדל באופן יציב, ולא יחלק את זמנו בין שתי משפחות שונות. ממשפט שלמה בתחילת ספר מלכים אנו רואים שהאופציה של חלוקה אינה אופציה טובה" מבהירים במכון פועה.
