הפיצול בין המפלגות הערביות, שרצות לבחירות הקרובות בשלושה ראשים, הופך את שיעור ההצבעה במגזר לעניין קריטי מבחינתן. בשלוש המפלגות – רע"ם בראשות מנסור עבאס, חד"ש־תע"ל של איימן עודה ואחמד טיבי, ובל"ד בהובלת סאמי אבו־שחאדה – מנסים לרכוש את אמון הבוחרים, משימה לא פשוטה.
בניסיון להפיק רווח פוליטי מהאכזבה בציבור הערבי בעקבות הפיצול במפלגות המייצגות אותו, המפלגות היהודיות מימין ומשמאל פצחו כבר בסבב הבחירות הקודם בקמפיינים בשפה הערבית. בתגובה הובילו בחד"ש־תע"ל קמפיין בעברית, שכלל גם מסרים נגד מפלגות השמאל היהודיות. בתשדיר נגד מרצ, למשל, הם תקפו את התנהלות המפלגה בעניין הארכת תוקפן של תקנות יהודה ושומרון. "אף שזהבה גלאון אמרה שהתקנות מובילות לשלטון אפרטהייד, חברי המפלגה הצביעו בעד הארכת תוקפן", נאמר שם.
יו"ר חד"ש איימן עודה ניצל את הבימה שניתנה לו השבוע בוועידת עיתון הארץ, כדי לתקוף את מפלגות השמאל והמרכז. "אנחנו צריכים לעשות שני דברים – להעלות את אחוז ההצבעה בקרב הציבור הערבי כדי למנוע מהבן־גבירים להיכנס לממשלה, ולעמוד נגד ההתנשאות הקלאסית של מפלגות המרכז והשמאל", אמר.
"עד הרגע האחרון הייתה תחושה, שהתבססה על סיכומים, שתהיה רשימה משותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד. בדקה התשעים של הגשת הרשימות, ובלי התרעה מוקדמת, זרקו את בל"ד", טוען ראש עיריית באקה אל־גרבייה, ד"ר מורסי אבו־מוך. "ההתנהגות הזו העבירה לבוחרים מסר רע מאוד. פיצול בין המפלגות היה מתקבל בהבנה אילו נעשה בצורה מסודרת. הדרך שבה זה קרה והסיבות לפיצוץ – מאבקים על כיסאולוגיה – הוכיחו שוב לבוחר הערבי שמה שחשוב לנציגים בכנסת הוא הכיסא שלהם ולא שמירה על אחדות ערבית וחיבור. גם הקריאה של מנסור עבאס לראשי המפלגות הערביות לגלות בגרות ולצאת בקריאה משותפת לעידוד ההצבעה כדי להגדיל את הסיכויים של ארבע המפלגות לעבור את אחוז החסימה, נשארה בחלל ריק".
מורסי אבו־מוך, ראש עיריית באקה אל־גרבייה: "המפלגות הערביות נתפסו לא מוכנות. אין אמירה חדשה שמושכת מצביעים, ולאנשים אין כוח לשמוע. אם איימן עודה נאבק באחוז החסימה, זה אומר שהמצב לא טוב"
לדברי אבו־מוך, המילה "קמפיין" גדולה מדי ביחס לפעילות הדלה של המפלגות הערביות בשטח. "אין באמת קמפיין. המפלגות הערביות נתפסו לא מוכנות. אין אמירה חדשה שמושכת מצביעים, הכול חוזר על עצמו ולאנשים אין כוח לשמוע. אם הגענו לכך שאיימן עודה, שהצליח לאחד את המפלגות הערביות ולהשיג 15 מנדטים, נאבק באחוז החסימה, זה אומר שהמצב לא טוב. המפלגות הערביות חייבות להפנים שהחברה הערבית התבגרה, והיא רוצה הישגים משמעותיים ולא הבטחות. חלק מהבגרות הזאת הוא ההבנה שהמלחמה בפשיעה ובאלימות היא עניין של החלטה ממשלתית, ושחברי הכנסת הערבים לא יוכלו להשפיע עליה. מכיוון שכך, המחשבה להצביע למפלגות שלטון – גם אם תהיה זו ממשלת ימין – בהחלט נשקלת.
"אם פעם הפחידו את הציבור הערבי מנתניהו ומהימין, היום איש לא מפחיד את החברה הערבית, אפילו סמוטריץ' ובן־גביר. הם הגיעו למסקנה שאין הבדל בין ימין קיצוני למתון ושלפיד ונתניהו הם אותו הדבר, ולכן הם יצביעו למי שיכול לחולל שינוי ולהזיז עניינים".
להגיע ל־150 אלף בתים
במערכת הבחירות הקודמת הצליח הליכוד לגרוף מספר נאה של קולות במגזר הערבי, וייתכן בהחלט שכך יקרה גם הפעם. על פי מחקר שנערך במסגרת תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי־ערבי במרכז דיין שבאוניברסיטת תל־אביב, בשיתוף פעולה עם מכון יאפא למחקר וסקרים, ההערכה היא שהליכוד יקבל יותר ממנדט מהציבור הערבי, מול חצי מנדט למרצ ושליש מנדט ליש עתיד.
כשליש מהציבור הערבי סבורים שאין כיום מועמד מתאים לתפקיד ראשות הממשלה, אבל יותר מ־18 אחוזים רואים בבנימין נתניהו את המועמד המתאים ביותר. יאיר לפיד מקבל 4.7 אחוזים בלבד. תפקודה של ממשלת בנט־לפיד כלפי האוכלוסייה הערבית זוכה להערכה נמוכה מאוד, בעיקר בתחומי הכלכלה, הביטחון האישי ובעיות התכנון והבנייה. יותר מ־40 אחוזים טענו שהמצב בתקופת ממשלת בנט־לפיד גרוע יותר מבעבר.
החוקרים מזהים עלייה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי, לעומת סקרים קודמים. בסקר שערכו באוגוסט, לפני תחילת מערכת הבחירות, רק 42 אחוזים התכוונו להצביע, אך כעת שיעור ההצבעה מתקרב ל־50 אחוזים. על פי הסקר, מבין שלוש הרשימות הערביות רק חד"ש־תע"ל צפויה לעבור את אחוז החסימה ולהשיג 4.1 מנדטים; רע"ם מתנדנדת על סף אחוז החסימה עם 3.7 מנדטים; בל"ד תשיג 3.2 מנדטים ולא תעבור את אחוז החסימה. יצוין כי בסקרים אחרים מעמדה של רע"ם טוב יותר מזה של חד"ש־תע"ל, אך בכולם בל"ד לא עוברת.
המתמטיקה מלמדת כי כל מספר הנמוך מ־60 אחוזי הצבעה ישאיר לפחות מפלגה ערבית אחת בחוץ, ככל הנראה בל"ד. על בסיס ההבנה הזו פועלים ב"קואליציה לעידוד הצבעה בחברה הערבית" – ארגון־גג של 14 ארגונים בחברה הערבית, ששואפים להוציא לקלפיות מצביעים רבים ככל האפשר מהמגזר. הארגונים פועלים בנפרד, במקומות שונים בארץ, ומתואמים זה עם זה כדי למקסם את הפעילות. ה"קואליציה" הוקמה ב־2019, אחרי מערכות בחירות עם אחוזי הצבעה נמוכים במיוחד במגזר, ומאז היא פועלת בכל סבבי הבחירות. הפעם הם שואפים להגיע ל־150 אלף בתים עד יום הבוחר, ולשכנע את דייריהם לצאת ולהצביע.
"יש לנו 600 פעילים בשכר שעובדים בארבעים יישובים ערביים, ובאמצעותם אנחנו מתכוונים לדפוק על רבבות דלתות בשבוע הזה", אומר סאמר סוויד, יו"ר הקואליציה לעידוד הצבעה בחברה הערבית. "לפני שבועיים יצאנו בקמפיין ברשתות החברתיות, עם סרטונים, פלאיירים ומשפיענים, שמסביר את חשיבות ההצבעה: אם הערבים לא מצביעים, אנשים אחרים שכן יצביעו יבחרו את השלטון". סוויד אומר שארגונו אינו מקושר למפלגה מסוימת, אלא מתמקד בעצם הוצאת המצביעים לקלפי.
"יש קושי גדול להניע בוחרים בציבור הערבי", אומר ד"ר מוחמד חלאילה, חבר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שעובד עם סוויד. "זה ציבור מיואש ומתוסכל, שתופס את המערכת הפוליטית הישראלית כאטומה לצרכים שלו. פירוק הרשימה המשותפת ומסע ההכפשות ההדדי בין המפלגות רק החמירו את המצב, הרחיקו את הבוחרים ופגעו במוטיבציה להצביע. המדינה, שאחראית להסברה לקראת הבחירות וצריכה לשאוף שכמה שיותר אזרחים יצביעו, לא פונה מספיק לציבור הערבי, וכשהיא פונה אליו היא מתנהלת בבורות. בקמפיין של ועדת הבחירות בשפה הערבית, לדוגמה, משתמשים במשפט 'אם לא תשתתף בבחירות – תתחרט'. המילה שבה בחרו להשתמש משדרת איום. האזרח הערבי ששומע את זה רק מתרחק מהקלפי, כי לא מתאים לו שהמדינה – שגם ככה יש לו ביקורת עליה – מאיימת עליו לבוא להצביע".
בעיני חלאילה, לאוכלוסייה הערבית אין פריווילגיה לשבת בבית ולא ליטול חלק במשחק הפוליטי. "אנחנו סופרים במגזר כל יום קורבנות ואירועי ירי, איבדנו את הביטחון האישי. מדינה דמוקרטית חייבת לדאוג לביטחון האישי של אזרחיה, ולכן צריכים להצביע כדי להשפיע. אם לא נשלח נציגים לכנסת, הנושאים החשובים האלה לא יהיו על סדר היום. זה לא עניין של קואליציה או אופוזיציה, זה להיות נוכחים ולהעלות את סוגיות הכואבות והבוערות".
ללא זיהוי מפלגתי
אחד הארגונים השותפים ב"קואליציה" הוא "עומדים ביחד", ארגון שמאל קיצוני שקיבל בעבר מימון מממשלת גרמניה ומהקרן החדשה לישראל. בכירים בתנועה השתתפו בהפגנות תמיכה בצעדות השיבה, ובדף הפייסבוק שלה נאמר כי היא "נאבקת להעמדת חלופה כוללת לימין". לא פעם עלתה גם הסוגיה של השפעת הרשות הפלסטינית וגורמים ממדינות ערב על תוצאות הבחירות, באמצעות המגזר הערבי.
אולם לטענת חלאילה, הפעילות של הקואליציה "לא מגיעה משם, זה מבחינתנו קו אדום. לא מאפשרים התערבות כזאת. הפעילות ממומנת בסיוע קרנות פילנתרופיות מהארץ ומחו"ל, ובעזרת ערבים ויהודים שמעניינים אותם ערכים דמוקרטיים וסדר יום אזרחי מכבד. מדינה דמוקרטית צריכה למקסם את ההשתתפות הפוליטית של האזרחים שלה. לצערנו, כמו הרבה שטחי הפקר שהמדינה משאירה, אנחנו הארגונים האזרחיים צריכים להיכנס ולמלא את החלל".
"יש לנו 3,000 מתנדבים ו־1,000 עובדים, חלקם מקבלים מלגה", מסביר סוויד. "הקואליציה עובדת עם עשרים עמותות. לעמותת 'עומדים ביחד' יש קמפיין נפרד. הם חלק מאיתנו אבל לא קשורים למימון שלנו".
הקואליציה פעילה ברשתות החברתיות ומפעילה ערוץ יוטיוב בערבית בשם "מצביעים". בסרטונים בערוץ אפשר לראות את סמטאות עכו, ממוקדי העימותים בפרעות תשפ"א, צעירות שמתעמתות עם לוחמי מג"ב בירושלים, או ידוענים באזיקים מאחורי להבות, לצד המילים: "המצב במדינה מקולקל, שכחו אותנו. קול ההצבעה בידינו, זו החובה שלנו". הסרטון מסתיים במשפט: "למרות הכול, עלינו להשתתף בבחירות".
סרטון נוסף מציג את ראשי המפלגות היהודיות מימין ומשמאל המשתמשות בקול הערבי, ובסיומו, בקריצה לאמירה מפורסמת של דוד בן־גוריון, מושמעות המילים: "לא משנה מה יגידו היהודים, חשוב מה יעשו הערבים. ב־1.11 חשוב להצביע".
וטן אל־קאסם, מנכ"ל חברת "למסה מדיה" ומנהל הקמפיין הפרסומי של הקואליציה, מספר על התהליך שהוביל. "התחלנו את הקמפיין בשאלה פשוטה של מילה אחת: 'כועס?'. במשך שבוע הטיזר הזה רץ בלי לתת הסברים, כדי לעורר עניין. אנשים לא הבינו מי עומד מאחורי הפרסום הלא מובן. אחרי שבוע הגיעה התשובה: כועס? למרות הכול צריך להצביע. המשפט שהוא הסלוגן שלנו. בסרטונים הבאים ניסינו להסביר שאסור להרים ידיים או להתייאש, למרות המצב הקשה והאלימות ברחוב, למרות הבעיות באישורי הבנייה והיעדר מגורים לזוגות צעירים, ועל אף הבעיות הכלכליות בכל המישורים. באחד הסרטונים נאמר כי כמו שמ־1948 ועד היום, למרות האירועים הקשים ביותר לא הרמנו ידיים, גם היום לא נרים ידיים".
כדי לפנות אל הצעירים גויסו לקמפיין זמרים, ידוענים וכוכבי רשת. "אנחנו עושים הכול כדי לתת את המידע ולעודד את האנשים לצאת ולהצביע. אנחנו לא מדברים על מפלגות בכלל, גם כי הצוות עצמו מורכב מאנשים שמצביעים למפלגות שונות, ובעיקר כי זה לא חוקי. אסור לנו לכוון למפלגה כזאת או אחרת כדי לא לעשות תעמולת בחירות", מוסיף אל־קאסם.
מי שמאמין לא מצביע
בקוטב השני למאמצי "הקואליציה" פועלים אנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שמקפידים להחרים את הבחירות. סגן ראש הפלג הצפוני, השייח' כמאל ח'טיב, הקדיש זמן ניכר בשיחת יום השישי שלו לסוגיית הבחירות בישראל, ותקף את חברי הכנסת הערבים. "אנחנו שומעים אמירות חלולות כמו 'הרם את ראשך, אתה ערבי גאה, ולכן בוא להצביע בבחירות'. הגענו למציאות של 15 חברים בכנסת – מה הם השיגו? איפה הם אותם חברי כנסת שמבקשים שנרים אותם ונצביע להם? הם הביאו את נתניהו ועודדו שיח איתו, עם אבו־יאיר, שצחק על העם העתיק והיקר שלנו".
בהמשך תקף ח'טיב את ראש הממשלה הנוכחי, יאיר לפיד. "הוא הבטיח לנו שיילחם בפשיעה. בפועל, יותר משנה וחצי שאתה ראש ממשלה וממלא מקום ראש הממשלה, והפשעים רק עולים. דו"ח של האו"ם אומר שיותר מ־16 שנה לא הייתה ממשלת דמים כמו זו של לפיד. הוא גרם למותם של הכי הרבה פלסטינים. אנחנו צריכים לחזק את אלה שרואים בלפיד ובחבריו את העתיד ומתכוונים להיות שותפים שלו? אני מוסלמי, אני שם בראש את האסלאם".
