בל"ד, המפלגה שהצליחה לחמוק מהדרישה לפסול אותה מהתמודדות, לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ולראשונה מזה 27 שנים לא תהיה לה נציגות בכנסת. יו"ר המפלגה, סאמי אבו-שחאדה שהתגלה כדמות כריזמטית, בעיקר בקרב הדור הצעיר, הבטיח שמפלגתו תהיה הפתעת הבחירות. תחושת האנדרדוג והדחיפות לעבור את אחוז החסימה, ובעיקר הרצון לנקום בחד"ש ותע"ל, חוללה גל של תמיכה במפלגה. העמדות הקיצוניות יותר שהשמיע אבו־שחאדה וההצהרה שאין בכוונת בל"ד להמליץ על אף מועמד יהודי לראשות הממשלה, דחפה רבים בערים המעורבות, בין השאר בלוד, לתת לו את קולם. אך מספר הקולות הגבוה, יותר מ־130 אלף (לפני ספירת המעטפות הכפולות), לא הספיק כדי לצלוח את אחוז החסימה.
"המעשה המלוכלך שהם עשו לאבו־שחאדה הוביל הרבה צעירים להצביע לבל"ד", אומרת רנין, שיושבת מאחורי הקופה בחנות הפירות ומגלה בקיאות פוליטית מרשימה. "הם ניצלו את העובדה שהוא לא רואה טוב, והוציאו אותו ברגע האחרון מהרשימה המשותפת. השאירו את בל"ד להתמודד לבד. היה כעס גדול עליהם בגלל זה. צעירים שלא התכוונו להצביע בכלל או שהיו מצביעים למפלגות אחרות, רצו להתנקם בעודה וטיבי והצביעו לבל"ד".
קמפיין "רק לא בן־גביר" של חד"ש־תע"ל, שהחליף את "רק לא ביבי" של הבחירות הקודמות, פומפם בשיאו לאורך יום הבחירות. בן־גביר הגיב בקמפיין משלו נגד המפלגות הערביות. במבחן התוצאה, הוא המנצח הגדול.
דקות ספורות לפני פרסום המדגמים שהצביעו על הזינוק בכוחה של מפלגת הציונות הדתית ובתוכה עוצמה יהודית, פגשתי ברחבת בית הספר בכפר־קאסם את עו"ד אחמד פריג' יחד עם מאלק, פעיל פוליטי נוסף. פריג' מנסה לשמור על אופטימיות. "אנחנו מאמינים שהדברים שבן־גביר אמר באופוזיציה, זה לא מה שהוא יעשה כשיהיה שר. כשמגיעים לתפקיד רואים דברים שלא רואים מספסלי הכנסת האחוריים. יש גם מערכת שתגיד לבן־גביר שזה מגרש המשחקים ואלו הכללים. ישראל היא מדינה דמוקרטית, היא לא תיתן שיעשו דברים חריגים שלא הולכים ביחד עם הדמוקרטיה".
הצהרתו של בן־גביר כי בכוונתו לדרוש את תפקיד השר לביטחון פנים, הקפיצה את הרשימות הערביות שהזהירו מפני מציאות כזו. עם זאת, אחרי שהסערה הראשונית שככה, רבים הודו כי השר הנוכחי לביטחון פנים, עמר בר־לב ממפלגת העבודה, נחשב מתחרה ראוי לבן־גביר בנוגע להתבטאויות קיצוניות נגד המגזר הערבי והיחס כלפיו.
בכניסה לכפר־קאסם, עירו של השר עיסאווי פריג', נתלו שלטים גדולים שמהם ניבטת תמונתו של עאיד בדיר, סגן ראש העיר ומועמד מספר 10 ברשימת מרצ, לצד זהבה גלאון. בניגוד לסבבי בחירות קודמים, מלבד שלטים בודדים לא ניכרה במגזר הערבי נוכחות של מרצ, יש עתיד או מפלגות יהודיות אחרות.
עו"ד ג'לאל איוב, אנליסט ועיתונאי, סבור שמרצ לא פעלה נכון ולא השכילה לנצל לטובתה את הכעס הרווח בקרב הצעירים על חברי הכנסת הערבים. "מרצ של זהבה גלאון משלמת את מחיר היחס המשפיל שניצן הורוביץ ותמר זנדברג נתנו למגזר הערבי. זה לא שהם התעלמו מהמגזר, הם התייחסו אליו בהתנשאות ועליונות. הם היו יכולים בקלות לחבק את הצעירים ולהרוויח מהאלקטורט המסורתי של המגזר הערבי, אבל במקום זה הצטיירו כאדונים פטרונים. גם את יש עתיד לא הרגישו בחברה הערבית, למרות ההצהרות של המפלגה שהם משקיעים במגזר".
הכתבה המלאה תפורסם בשבת הקרובה במוסף 'יומן'
