מפלגת בל"ד הלאומנית לא עברה אומנם את אחוז החסימה ותישאר בלי ייצוג בכנסת הבאה, אך מתברר כי בערים המעורבות התמיכה בה הייתה גבוהה באופן ניכר לעומת התמיכה במפלגות חד"ש־תע"ל ורע"ם. בצל הפרעות במאי אשתקד, מצביעים ערבים רבים נתנו את קולם דווקא למפלגה הקיצונית שאינה מכירה במדינה היהודית ותומכת בטרור באופן גלוי. מנגד, גם מפלגת הציונות הדתית, וליתר דיוק איתמר בן־גביר ועוצמה יהודית, זכו לתמיכה גוברת בערים המעורבות. ברמלה, למשל, עלה שיעור המצביעים למפלגת הציונות הדתית פי ארבע מהבחירות הקודמות, ובעכו פי שלוש.
מניתוח תוצאות ההצבעה לכנסת ה־25 עולה כי ביחס לבחירות הקודמות עלה כי בעיר לוד, שיעור התמיכה במפלגת בל"ד עלה בכ־17 אחוזים; ברמלה עלה שיעור התמיכה במפלגה ב־6 אחוזים ובעכו ב־8 אחוזים. שיעור התמיכה במפלגת רע"ם, שהייתה שותפה לקואליציה היוצאת, לא השתנה באופן ניכר בערים אלו. התמיכה ברשימה המשותפת ללא בל"ד ירדה בכ־7 אחוזים.
"מתוך עשרה ערבים שהולכים ברחובות לוד, שמונה תומכים בבל"ד", מציין עמיחי לנגפלד, חבר מועצת העיר לוד. "כמעט 80 אחוז מערביי לוד בחרו להצביע למפלגת בל"ד, מפלגה שתומכת בטרור וברצח יהודים. הנתון הזה מדאיג מאוד מבחינת התקווה לחיים נורמטיביים עם שכנינו הערבים".
לדברי לנגפלד, לאחר הפרעות הקשות שידעו תושביה היהודים של לוד, הוא קיווה כי הזרם המתון בחברה הערבית יהיה דומיננטי יותר ויבקש לתקן ולבנות אמון. "בסופו של דבר זו עיר מעורבת והם חיים פה טוב, מקבלים הכול כמו היהודים, ואמורים לרצות בשכנות טובה". מבחינתו, תוצאות הבחירות מכסות את התקווה הזו בערפל כבד. "הנתון הזה אומר שאין דבר כזה ולא יכול להיות דו־קיום וחיים משותפים, כאשר כל כך הרבה אנשים חוברים לתומכי טרור ולמהללי שהידים".
פרופ' אשר כהן, מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר־אילן, מנתח זה שנים את תוצאות ההצבעה לכנסת ואת המגמות החברתיות שהן משקפות. "כאשר אנחנו רואים שדווקא בערים המעורבות, שבהן חיים יהודים וערבים ביחד, התמיכה בבל"ד גדלה יותר מאשר בכלל החברה הערבית, זו מגמה חמורה", אומר כהן, לשעבר מועמד מפלגת ימינה לכנסת, שפרש מהמפלגה בעקבות חבירת בנט ושקד ללפיד. לדבריו, "כולם מבינים שבכל הנוגע ליחס שלה למדינה היהודית, בל"ד היא הסמן הקיצוני בחברה הערבית. גם אם אני מביא בחשבון שחלק מההצבעה לבל"ד היא מחאה נגד המנהיגות הערבית שזרקה אותם מהמשותפת, אי אפשר להתעלם מזה שדווקא בערים המעורבות היא חזקה יותר. הבחירות הן סמן ותמרור שמראה לנו שהעסק מקצין. המצב לא נרגע, ויש להתייחס ברצינות רבה לכל האזהרות מהשנה האחרונה על כך שמצפה לנו שומר החומות 2".
גם בקרב המצביעים היהודים בערים המעורבות ניכרת עלייה בתמיכה במפלגת הציונות הדתית. יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן־גביר הוביל קמפיין ניצי שבו העלה את סוגיות הביטחון האישי המעורער והפגיעה במשילות בערים המעורבות, בנגב ובגליל, ובחברה הערבית בכלל.
מניתוח התפלגות הקולות נראה כי העלייה בכוחה של הציונות הדתית מגיעה מקרב מצביעי הליכוד. בעכו הגדילה הציונות הדתית את כוחה מ־839 קולות במערכת הבחירות הקודמת, ל־2,457 קולות במערכת הנוכחית. זאת במקביל לגריעת כ־1,000 קולות מהליכוד לעומת הבחירות הקודמות.
"עכו נחשבת לעיר ליכודית משמעותית, אך גם הליכוד וגם ישראל ביתנו נחלשו בעיר מול צמיחה מטאורית של הציונות הדתית", אומר נפתלי רזניקוביץ, חבר מועצת העיר עכו וחבר מרכז במפלגת הציונות הדתית.
בלוד נספרו 5,411 קולות לציונות הדתית. זוהי עלייה של 3,153 מצביעים יותר מהבחירות הקודמות. לעומת זאת, התמיכה בליכוד נחלשה בכ־300 מצביעים.
ברמלה הצביעו לרשימת הציונות הדתית בכנסת היוצאת 1,118 קולות, ואילו הפעם התמיכה עלתה ל־4,556 קולות.
"אין ספק שאירועי שומר החומות לפני כשנה וחצי השאירו חותם על רבים, ולכך נוספו האירועים הלאומיים והביטחוניים בשנה האחרונה", מציין רזניקוביץ. "כעת חובת ההוכחה על חברי הכנסת שליוו את עכו מקרוב בתקופה האחרונה מתוך האופוזיציה, ובעזרת השם יעשו זאת פי כמה וכמה כגורמים משמעותיים מתוך הקואליציה".
