חובשי מגן דוד אדום שהגיעו לזירת הפיגוע בקריית־ארבע במוצאי השבת שעברה, לא היו מופתעים לגלות שחברם עופר אוחנה, נהג אמבולנס ופעיל בולט ביישוב, הקדים אותם בכמה רגעים בהגעה לזירה. ההפתעה הכואבת הייתה פציעתו הקשה מכדורי המחבל, שעדיין פעל אז בשטח וטרם נוטרל.
מעט אחרי השעה 21:00 במוצאי שבת, פתח המחבל מוחמד אל־ג'עברי בירי לעבר שכונת גבעת־האבות בקריית־ארבע. רונן חנניה נפגע אנושות מהירי ובהמשך מת מפצעיו, בנו דניאל נפצע קל. החובש עופר אוחנה הוקפץ והגיע ראשון לזירה. ג'עברי, שעדיין הסתובב באזור, המשיך לירות ופצע את אוחנה. עם התמשכות הירי הגיעו לזירה קצין גולני, שהיה בביתו בחופשת סוף שבוע, ורבש"ץ היישוב, וחיסלו את המחבל.
מי שהעניק לאוחנה טיפול ראשוני היה אלימלך קרזן, תושב חברון העובד במנהלת מערת המכפלה, חובש ונהג אמבולנס בעצמו. "בהתחלה לא היה ברור איפה בדיוק קורה הפיגוע", משחזר קרזן. "היה מידע סותר, וכולם חיפשו את הזירה. לקח דקה־שתיים עד שהבנו מה בדיוק קרה ולאן צריך להגיע, אבל עופר כבר היה בשטח. כשהגענו ראיתי אותו בין הפצועים. הבנו שהוא לא התעכב ולא חשב, אלא פשוט הגיע למקום במהירות הגבוהה ביותר. הוא כנראה לא ידע שהמחבל עדיין במקום, מתצפת וממתין לעוד אנשים כדי לירות לעברם. מבחינת עופר, היה לו נס. התוצאה הייתה יכולה להיות קשה הרבה יותר".
קרזן מכיר את אוחנה יותר משלושה עשורים. "עופר לא נושא בתפקיד רשמי, אבל הוא חי את הגזרה", הוא אומר. "הוא כל הזמן בקשר עם כל הגורמים, מחובר למכשירי הקשר, מגיע ראשון לכל אירוע, תמיד בכוננות. גם ביום שישי שעבר הוא היה הראשון שהגיע לתאונה סבוכה שבה ג'יפ של צה"ל התהפך, חייל אחד נפצע קשה ועוד כמה חיילים נפצעו קל. בתקרית שבה אלאור אזריה ירה במחבל – הוא הגיע ראשון. בכל פיגוע ובכל תאונה הוא עוזר, ולא רק בדברים מהסוג הזה. הוא הקים ארגון בשם 'חברים לצרה' שבו עוזרים לכל מי שצריך, בין אם זה בנושאי ביטחון, ובין אם מדובר במשפחות שזקוקות לסיוע כלכלי. מעוטי יכולת נעזרים בגוף הזה באופן קבוע. הוא לא מבקש קרדיט על שום דבר, עושה את זה בענווה".
חבריו ושכניו של אוחנה התגייסו במהירות למענו. זמן קצר לאחר הדיווח על פציעתו הופצה הודעה כי "במועצת קריית־ארבע-חברון מבקשים להתפלל על עופר בן טובה – עופר אוחנה הצדיק, איש ההצלה מחברון שנפצע קשה בחילופי האש בפיגוע, ומורדם ומונשם כעת. תתפללו חברים. עופר קופץ לכל אירוע כבר שנים, חבר יקר".
תרצה, רעייתו: "אני מרגישה את החיבוק מהעם, מכל הארץ זה מגיע אלינו. כל החסדים שהוא גמל עם אנשים, עכשיו כאילו חוזרים אלינו. רוח הנתינה שעופר הביא חלחלה הלאה"
אף שאוחנה מתמיד לפעול בצנעה, כפי שמעידים חבריו, בקריית־ארבע מכירים אותו היטב. דקות ספורות לאחר הפיגוע, עוד בטרם פורסמה הידיעה באופן רשמי, כולם ביישוב ידעו כי עופר הוא הפצוע. "הוא גדל בקריה וגם התחתן עם בת היישוב, כך שכולם מכירים אותו. דמות מאוד ידועה ואהובה", מוסיף קרזן.
עטופים בתמיכה
במהלך השבוע דווח כי אוחנה, שהובהל לבית החולים שערי צדק באורח קשה, יצא מטיפול נמרץ. הוא החל להזיז קלות את היד שנפגעה, ונראה כי מצבו משתפר. גם ממיטת חוליו ניכר כי הפעילות הציבורית יקרה לליבו. קרזן, שביקר אותו השבוע, מספר מה הטריד אותו במיטת האשפוז. "הוא פספס את סעודת סיום המסכת בדף היומי שעשינו. בדרך כלל הוא מארגן את הסעודות של סיומי המסכתות, הפעם הוא ביקש סליחה שהוא לא יכול להגיע לשיעורים ולא מביא את הכיבוד לסעודה. זה הכוח של הרגל ושל קביעות ורצון לתת ולתרום. מדי בוקר עופר מגיע לתפילת שחרית במערת המכפלה, ואחריה מתקיים השיעור. הוא הצטער שכעת, לראשונה אחרי 20 שנה, הוא לא יהיה זה שדואג למסיבה. אמרתי לו שזה הדבר האחרון שהוא צריך לחשוב עליו כעת, ושזה הזמן שלו להיות מרוכז בהחלמה שלו".
האכפתיות הזו, אומר קרזן, אופיינית לחברו הוותיק. "זה עופר, הוא לא רואה בעיניים. יש לו מרץ גבוה. ולא רק בנושאי ביטחון ובעזרה לנזקקים. הוא עוקב אחרי סיורים של ארגוני שמאל בחברון ולא פעם מתערב להם באמצע סיור, מפריע למדריכים שמספרים שקרים ותעמולה קיצונית באוזני המסיירים, חושף בתקשורת פעילויות שערורייתיות של פעילי שמאל באזור חברון. הוא תמיד עומד על שלו, תמיד עם האמת שלו. בכל מקום שהוא נמצא הוא מחפש איפה אפשר לתקן, לעזור ולעשות טוב. בימים האלה אנחנו רואים הרבה אנשים שמעריכים אותו באים לבקר אותו ומתעניינים בשלומו. יש סביבו מעגלים רבים של תמיכה ואהבה. אנשים מכירים אותו, יודעים מי הוא וכמה טוב הוא מביא".
ואכן, משפחת אוחנה הייתה מוקפת השבוע בתמיכה רבה. עשרות מבקרים באו לדרוש בשלומו של עופר, ורעייתו תרצה מספרת כי הטלפון שלה לא מפסיק לצלצל. "אני מקבלת אלפי טלפונים, ולא מספיקה לענות לכל מי שפונה אליי כדי לדרוש בשלומו של עופר, להציע עזרה, להכיר תודה. הרבה מהם חברים, וגם כאלה שאני לא ממש מכירה. זוכרים לו חסד ישן מפעם. מעגלי התמיכה האלה מחזקים ומרגשים".

תרצה ועופר אוחנה גדלו יחד בקריית־ארבע, עברו באותן מסגרות חינוכיות והיו יחד בסניף בני עקיבא. הפרש הגיל ביניהם עומד על שבוע אחד בלבד. "הכרתי אותו תמיד, את הרוח שלו. מיד אחרי הצבא הוא עשה קורס נהגי אמבולנס. ידעתי שבזה הוא רוצה לעסוק, אבל לא דמיינתי לאילו ממדים זה יגיע, עם תקופות של אינתיפאדה, פיגועים אכזריים. זה פשוט בטבע שלו. מהלב שלו הוא מגיע לכל אירוע, ורואה בזה שליחות".
השליחות הזו גבתה מהם השבוע מחיר אישי. "תמיד הרגשתי שהוא מוגן", אומרת תרצה. "ידעתי שגם כשהוא הולך לזירות של פיגועים ולמקומות מסוכנים, הקדוש ברוך הוא שומר על מי שעושה טוב, שעוזר לאחרים. מי ששומר על ארץ ישראל, תמיד תהיה לו הגנה. גם עכשיו בפיגוע הזה הוא היה מוגן. ככל שאני שומעת עדויות והסברים על מה שהיה בשטח, וכשאני רואה את הצילומים ממצלמות האבטחה, אני מבינה שהאירוע הזה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. אני מרגישה את החיבוק מעם ישראל, מכל הארץ זה מגיע אלינו. כל החסדים שהוא גמל עם אנשים, עכשיו כאילו חוזרים אלינו. הקמת הפינה החמה לחיילים, הקמת ארגוני העזרה. רוח הנתינה שעופר הביא חלחלה הלאה, לילדים ולכל הבית".
בהצהרה שמסרה השבוע מבית החולים לתקשורת אמרה תרצה, בין השאר: "שום מחבל נתעב לא יגרום לא לעופר ולא לנו לזוז לשום מקום. אנחנו פה, חיים ובועטים״. בתו טוהר אמרה גם היא כי המשפחה מודה לציבור על התמיכה, ומבקשת להמשיך להתפלל עליו.
בין המבקרים הרבים היה גם יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שכתב בטוויטר בתום הביקור: "ביקרתי כעת בבית החולים שערי צדק את משפחתו הנפלאה של יקירנו עופר אוחנה. שמחתי לשמוע מהרופאים שיש שיפור במצבו. אני מתפלל לרפואתו ומבקש מכם להצטרף בתפילה להחלמתו של עופר".
מבחינה משפחתית, עיתוי הפציעה מאתגר במיוחד: עופר ותרצה הם הורים לחמישה ילדים, ובתם השנייה אמורה להינשא בעוד חודש. תרצה מייחלת שבעלה יוכל להגיע לחתונה, וכך היא תהפוך לשמחה כפולה.
ציר הדמים
אוחנה היה ממובילי מאבק ציבורי שניהלו תושבי קריית־ארבע, שאילו היה זוכה להקשבה ראויה – ייתכן שהפיגוע הזה היה נמנע. בעקבות הוראת בג"ץ בחודש מאי האחרון לפתוח לתנועת פלסטינים את חסם אשמורת, ואיתו הציר שבו נסע המחבל ושממנו ביצע את הפיגוע, מיהר שר הביטחון בני גנץ לממש את הפסיקה ולא ניסה לערער עליה או לדחות את יישומה לתקופה פחות מתוחה.

בחודש מאי האחרון שלח ראש מועצת קריית־ארבע אליהו ליבמן מכתב דחוף לגנץ ובו כתב: "ההחלטה שצה"ל קיבל בעבר לסגור את ציר ציון בין חסם ציון לבין צומת לפיד, נבעה מפיגועים רבים שאירעו בציר… ההחלטה נבעה מהמסקנה שהפיגועים שאירעו בציר נעשו בקלות רבה בשל הקרבה וההגעה המהירה ממרכז חברון לציר ובסמוך ליישוב, עם אפשרות של הימלטות מהירה בחזרה לחלק הערבי של חברון". ליבמן התריע כי "פתיחת הציר מסכנת את התושבים היהודים הנעים בציר זה", וכי היא "תאפשר לכל חוליית מחבלים חמושה להגיע עם רכב מכל מקום בחברון ועד חסם ציון הסמוך מאוד לגבעת־האבות ולשער המערבי ביישוב, וזאת ללא שום בידוק או חסם, ותפתח בפניהם דרך קרובה לחדירה מגדר קריית־ארבע".
לאחר שהוחלט בכל זאת לפתוח את הציר שלח אוחנה הודעה לחבריו ובה הגדיר את ההחלטה "פרס נוסף לרוצחים החמושים מחברון". הוא הוסיף וכתב כי "בכל התקופה האחרונה משתמשים החמושים בכביש זה ויורים על בתי היישוב. התושבים מתכוננים להיאבק על כך בכל מחיר כדי למנוע את הפיגוע הבא". כעת הוא עצמו נפגע מפתיחת הציר.
"הפעילות של עופר הצילה פה לא מעט חיים", מספר חבר נוסף של אוחנה, תושב קריית־ארבע. "הוא היה ממייסדי איחוד הצלה יו"ש. באירועי אוקטובר 2000 הוא היה מאוד פעיל, ייסד סיורי ביטחון אזרחיים, הכניס את נושא הפרגון לחיילים מטעם האזרחים שגרים בקריית־ארבע, פינה חמה עם פינוקים לחיילים ולשומרים בעמדות. כשצה"ל הוריד את אבטחת הצירים, הוא הרים פה מערך שמירות אזרחי. לא היה כתב התיישבות בשום ערוץ או כלי תקשורת שלא היה בקשר רציף איתו. הוא שולט בגזרה, שולט בכל האירועים, מכיר כל פרט. כששלושת הנערים נחטפו בשנת 2014 וצה"ל ערך חיפושים נרחבים באזור חברון, הוא ליווה את הצבא וגם יצר את הקשר עם הפלסטינים שהיו יכולים לסייע".
לצד פעילותו הציבורית הנמרצת, עופר מתפרנס מקייטרינג שהוא ותרצה מנהלים יחד. "לפעמים אנשים תוהים ממה הוא מתפרנס, כי הוא כל הזמן עסוק בעשייה ציבורית ובעזרה לאנשים", מוסיף החבר. "הוא משקיע את מיטב זמנו בסיוע, ליווי ועזרה למי שצריך. זה בעיקר מה שהוא עושה. כולם מחכים שהוא יחלים, קודם כול בשבילו וגם בשבילנו, שיחזור להיות חלק מהיישוב ומהקהילה שהוא חלק כל כך מרכזי ממנה".