מעטים בציבור הרחב מכירים את פניה החרדיות של ברסלב, את ברסלב הוותיקה והשמרנית, המורכבת ממשפחות שאבות אבותיהן צעדו בעקבות רבי נחמן ותורתו עוד באוקראינה ובפולין.
הדמות הבולטת ביותר בברסלב החרדית היא דמותו של הרב יעקב מאיר שכטר. הרב שכטר הוא תופעה יוצאת דופן בחברה החרדית. אף שאיננו מכהן כאדמו"ר רשמי – ואף צמח בחסידות ששללה אפשרות של יורש וממלא מקום לרבי נחמן – הוא נערץ בעולם החסידי כדמות מיסטית ורוחנית, ונחשב בעיני רבים כאחד מ"צדיקי הדור".
הרב יעקב מאיר שכטר נולד בחודש מרחשוון בעיר העתיקה בירושלים. אביו, הרב דוד שכטר, התקרב לחסידות ברסלב באמצעות ר' ישראל דוב אודסר (המכונה "הסבא"). באותם ימים מנתה חסידות ברסלב בישראל כמה עשרות משפחות, והן התרכזו בעיקר בירושלים. התדמית הרווחת שלהם הייתה של תמהונים ומוזרים. המצטרפים לברסלב נרדפו אז על ידי קהילותיהם הקודמות ובני משפחותיהם, והרווקים שביניהם התקשו מאוד למצוא שידוך. לחסידות הקטנה והמושמצת לא היו מוסדות וישיבות משלה, ויעקב מאיר הצעיר נאלץ ללמוד בישיבת "בית אברהם" של חסידות סלונים, מתנגדת מרה של ברסלב.
ממכתביו האישיים של הרב שכטר, שפורסמו בשנים האחרונות, עולה שבתקופה זו התעצבו תחושותיו והשקפותיו בנוגע לברסלב, שבמהלך השנים הוא יפעל בעקבותיהן. על רקע הבדידות הקשה שחש בהשתייכותו לחסידות השולית והנרדפת, התגבשה אצלו השאיפה לשנות את דימויה של ברסלב ולהסיר את המחיצות בינה ובין המרחב החסידי והחרדי הכללי. פעמים רבות הוא ציין שהתמדתו בלימוד והתנהגותו הנעימה גרמה לראש הישיבה הרב שלום נח ברזובסקי, לימים האדמו"ר מסלונים בעל "נתיבות שלום", לשנות לטובה את השקפתו על ברסלב.
הוא ביטל את החובה להתבודד שעה ביום, עניין שאצל חסידים מסוימים בברסלב נחשב למעין "ייהרג ואל יעבור", וקרא להתאים אותה לכל אחד. לדבריו, יש כאלה שגם כמה דקות של התבודדות יספיקו להם. הוא דילל את הדגש על קימת חצות ואמר שעבודה רוחנית זו שייכת בעיקר לאנשי מעלה, ואילו מי שסדר יומו יופרע בשל כך אינו מחויב בה. גם בתחום המיני הוא הורה להימנע מדרכים של פרישות קיצונית, שעשויה להביא לתחושת כישלון ואף לחורבן הזוגיות.
במהלך השנים האחרונות התפרסמו מעשיו החמורים של אליעזר ברלנד, מנהיג קהילת שובו בנים הברסלבית. הרב שכטר הזהיר מפני ברלנד וקהילתו כבר לפני למעלה משלושים שנה. מה שהפריע לו אז היה הנהגתו הקיצונית של ברלנד, קריאתו לסדר יום דתי אינטנסיבי והדרכותיו הסגפניות בתחום המיני, שהרב שכטר ראה בהן סכנה לאנושיות הבסיסית ולאיזון הנפשי.
על רקע המגמות הקיצוניות והתובעניות שרווחו בברסלב, הרב שכטר העמיד בראש סדר העדיפויות את הבריאות והשלווה הנפשית. הוא הדריך את הצעירים לעסוק בעבודה רוחנית המותאמת ליכולותיהם, ולא להעמיס על עצמם מטלות מופרזות שעלולות לדרדר אותם לדיכאון וכדומה. תפיסות אלו עוררו על הרב שכטר גם ביקורת פנימית רבה. בעיני חלק מהחסידים, הרב שכטר עיקר את הייחודיות של ברסלב, המתאפיינת בביקוש רוחני אינטנסיבי ותובעני, והפך אותה לקהילה פושרת ובעל־בתית.
הכתבה המלאה תפורסם בשבת הקרובה במוסף "שבת"
