מתרחב המחסור בתרופות במדינת ישראל. אחרי האקמול, הקלונקס להרגעת חרדות וכדורים נוספים לטיפול בכאבים וכמה סוגים של אנטיביוטיקות בחברות התרופות עדכנו אתמול (ג') על הפסקת שיווק צפוייה של טבליות סטרפסילס וקלגרון לכאבי גרון, תרופת סטרטרה לטיפול בבעיות קשב וריכוז ועוד. "במשרד הבריאות איבדו את השליטה והמחסור בתרופות ילך ויתעצם" טוען יו"ר הסתדרות הרוקחים, דוד פפו.
בשלוש השנים האחרונות, לדבריו, המחסור בתרופות הולך ומחריף ובמשרד הבריאות, הוא מאשים, טומנים את הראש בחול. "הם טוענים שלכל התרופות החסרות יש חלופות גנריות, אבל אין בתשובה הזאת דבר חוץ מהתחמקות מאחריות" אומר פפו בכעס. לדבריו, "כמעט בכל המחלות הקיימות שלהן תרופות מוכרות וותיקות יש מחסור, החל מסרטן ונגד דלקות וכאבי ראש ועוד. זה לא נכון שלכולן יש תרופות גנריות וגם הגנריות ילכו ויתכלו. וגם אם יש תרופות חלופיות עדיין יש בין 10-15 אחוז מהאוכלוסיה שהתרופות החלופיות לא מתאימות להן ואי אפשר להתעלם מכך". בין התרופות שאין להן חלופה כלל מונה פפו את תרופת הקלונקס הפופולארית להרגעת חרדות וקשיים נפשיים.
המחסור בתרופות הביא לעלייה משמעותית ביוקר המחייה. "תרופה שנמצאת ברשימה המסובסדת של קופת החולים, ניתן לקנות אותה על פי חוק באגרה של 18 שקל. החלופה הגנרית של אותה תרופה כבר עולה במחיר המלא ואתה יכול לשלם עבורה גם 70 שקל. אנחנו מדברים על תרופות שרבים זקוקים להן" מציין פפו.
***
במשרד הבריאות אומרים לנו בתגובה כי אינם מכירים את המחסור אותו מציג דוד פפו, נציג ועדי הרוקחים במערכת הבריאות. עם זאת, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש הנחה את אגף הרוקחות לבצע בדיקה מקיפה עם קופות החולים למיפוי החוסרים בתרופות "אם אכן קיימים כאלה". במשרד הבריאות אומרים עוד כי "ככל שיהיו כאלה ובמידת הצורך המשרד יפעל בנושא".
גורם במשרד הבריאות טען בפני אתר מקור ראשון כי למעשה האחריות לניהול מלאי התרופות וסוגיות רכש מוטלת על קופות החולים, והן אלו שצריכות למצוא את המענה המתאים. לפיו, משרד הבריאות מנחה את הקופות ובתי החולים בהיבטים של היקפי מלאים נדרשים לשגרה וחירום ואינו מתערב ברכש שלהם. פפו טוען כי "זו המשמעות של הפרטת מערכת הבריאות במדינת ישראל והתנערות מאחריות בשעה שאותו משרד שטוען שאינו אחראי הוא זה שקובע ליבואנים מה לעשות, איך ומתי וכמה לגבות עבור התרופות ולאיזה מלאי צריך לדאוג ועוד".
הגורם הבכיר במשרד הבריאות אומר עוד כי תופעת מחסור בתרופות הינה שכיחה מאוד ותמיד נמצא לה מענה, ובסוף גם התרופות הללו חוזרות למדפים. בהסתדרות הרוקחים טוענים מנגד כי בעשרת החודשים של שנת 2022 מספר הפסקות השיווק היה פי 2 מאשר כל הפסקות השיווק בשנת 2021, ואין כל ערובה לכך שיחזרו בקרוב. "אי אפשר להתחמק מאחריות ולומר שאתה לא אחראי על הרכש, אבל לא לוודא שיש ביטחון והבטחה בקיום תרופות. המחסור הולך ומתגבר מיום ליום ויותר תרופות חסרות" משיב פפו.
***
אז מדוע בעצם חסרות תרופות, ומה קרה שהסוגיה עולה לסדר היום הציבורי ומורגשת היטב בקופות החולים, אך במשרד הבריאות אינו מכיר בה לכאורה? יש הטוענים כי מדובר במאבק של היבואנים וחברות התרופות סביב תעריפי התרופות, וכי המחסור אינו אמיתי. מנגד, גם בעולם העיכוב והמחסור בתרופות ניכר בשל השפעות המלחמה באוקראינה, מגיפת הקורונה, עלויות השינוע היקרות וזמני השינוע, משבר כלכלי ותעסוקתי בעולם ועוד.
פפו טוען כי אספקת התרופות במדינה נמצאת במצב חירום ויש להגיב לו ומייד. "משרד הבריאות קובע מחירים שהיבואנים לא מצליחים להביא בהם תרופות, יש ביקוש ובעולם כולו מתמודדים עם מחסור, יש בעיות בייצור ובהפצה וברגולציה. על כל שינוי הכי קטן במרכיבים צריך להמתין חודשים לרגולציה. יש אנשים שמחפשים בכל הארץ את התרופות שהם זקוקים להן ולא מוצאים. אנחנו במצב חירום וחייבים להקל על הרגולציה ולעשות הכל כדי לכסות את המחסור. ידענו להביא מכונות הנשמה מכל העולם בתחילת הקורונה והמדינה יודעת להביא גם תרופות. אם למפעלים חסרים חומרי גלם, משרד הבריאות לא יכול עוד לשבת ולגלגל עיניים לשמיים ולא להתמודד עם האירוע ולהגיב לו".
