במפלגות החרדיות טרם הגיבו על עיקרי חוק הגיוס שפרסם אתמול (ג') שר הביטחון אביגדור ליברמן. אחרי כמעט בחירות בסוף מושב החורף ושבועות המתנה ארוכים לצוות שמינה ליברמן, נראה שהקואליציה מאוחדת בדעתה לחוקק חוק חדש ולהמשיך הלאה. "בסוף הרי גם את החוק הזה בג"ץ יפסול", היו מי שאמרו הבוקר ביהדות התורה בחצי אופטימיות, חצי ציניות. המשוכה העיקרית שחברי הכנסת החרדים יצטרכו לעבור היא את מועצת חכמי התורה והאדמו"ר מגור שבידם לקבוע את המשך התהליך.
על פי מסקנות הוועדה שבראשה עמד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, שאושרו על ידי הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, נקבע כי אי עמידה במכסות הגיוס בישיבות במידה של 95 אחוזים תביא לפגיעה בתקציביהן בהתאם ובאופן הדרגתי עולה. כמו כן החל משנת 2020, ככל שלא תהיה עמידה ב-85 אחוזים מיעד הגיוס במשך 3 שנים רצופות, יפקע התיקון לחוק לאחר שנה.
עוד בעניין מכסות הגיוס, מציעים חברי הוועדה כי החל משנת 2028 יגדל יעד הגיוס השנתי לפי ממוצע הגידול בשנתונים החרדיים (23-18) בתוספת אחוז אחד וכי משנת 2037 הגידול ביעד השנתי יהיה לפי ממוצע הגידול בלבד. כלומר, לא תהיה מכסה קבועה ועומדת של חרדים לגיוס, כי אם מספרם יעלה במשך השנים. אם ב-2018 יתגייסו 3,348 חרדים לצה"ל, ב-2020 יתגייסו כבר 3,900 וכן הלאה.

בשנים הראשונות להפעלת החוק יגויסו כ-20% תלמידים מכל ישיבה הנחשבת "מעודדת גיוס", וב-2028 יגויסו כבר 51% מתלמידי הישיבה. מדובר למעשה בשינוי דרמטי של פני החברה החרדית, כפי שצופים אותו עורכי המסמך במשרד הביטחון. עוד נקבע כי בשל הקושי באיסוף נתונים שונים ממשרדי הממשלה השונים ובכלל זה נתוני פיקוח ותמיכה בישיבות חרדיות, משרד הביטחון יקים מאגר מידע הכולל את כלל הנתונים הרלוונטיים לגיוס בני הישיבה.
בנוסף למקלות, ממליצה הוועדה גם על גזרים, כמו הקמת מסלולי שירות ייעודיים נוספים לציבור החרדי, תמריצים שונים למתגייסים ומימון תואר ראשון לכל מסיימי השירות הצבאי. מנסחי החוק החדש מציעים לאפשר למי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר בגיל 24 לשוב ולשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי-אזרחי.
לאחר שבג"ץ ביטל את חוק הגיוס הקודם, נותרה לכנסת פחות מחצי שנה במטרה להשלים את החקיקה של חוק גיוס חדש על פי לוח הזמנים שהוקצב לה, כלומר עוד במושב הזה. כעת, לאחר פרסום מסקנות הוועדה ובהתאם ל"אור הירוק" שיתקבל מהסיעות החרדיות, נותר חודש לסיום הליך החקיקה בשלוש קריאות בכנסת.
בקואליציה מעריכים כי בסיעות החרדיות לא מעוניינים בעימות, ולכן גם אם לא יסכימו לנוסח החדש, לא יצביעו נגדו ויתנו לו לעבור בתמיכת סיעות האופוזיציה. "המכסות הן בעייתיות, זה תקדים שלא היה מאז קום המדינה שאומר שגם תלמידים שירצו ללמוד לא יוכלו לעשות כן ועדיין אני מעריך שלא יהיה משבר קואליציוני", אמר גורם בסיעת יהדות התורה.
לכתחילה חברי הכנסת החרדים גורסים כי חוק הגיוס הוא רע הכרחי. כלפי חוץ הם מראים כי הם אינם מרוצים גם מהמסקנות הפשרניות של משרד הביטחון באשר לחוק הגיוס החדש, אולם לאחר התייעצות עם הרבנים תקבע עמדתם המכריעה בנושא. כאמור, גם במקרה הגרוע כביכול שבו הם אינם תומכים בחוק, הוא יכול לעבור ללא הצבעתם והצבעת הערבים.

עד כה לא התבטאו חברי הקואליציה האחרים בנושא מסקנות הוועדה וגם לא חברי כנסת משמאל, למעט חברי הכנסת של 'יש עתיד' שהביעו תמיכה בלתי מסויגת בהם. "המתווה לגיוס חרדים שהוצג על ידי הוועדה שמינה שר הביטחון, הוא למעשה חזרה לחוק השוויון בנטל של 'יש עתיד'. כל עקרונות המתווה לקוחים מן החקיקה שהעברנו בקדנציה הקודמת כולל הסנקציות על אי עמידה ביעדים".
"אנו מצפים משר הביטחון ומן הממשלה לא לתת לשיקולים פוליטיים לעוות ולמסמס את מסקנות הוועדה. נעמוד על המשמר נגד כל ניסיון לקומבינה דומה לזו שכבר עשתה הממשלה הנוכחית ונפסלה בבג״ץ. נילחם על השוויון בנטל ועל עקרון צבא העם כי זה עתיד המדינה והחברה הישראלית", נמסר אתמול מדוברות המפלגה.