תושבי דרום נבדה התעוררו לחדשות משמחות ביום שלאחר בחירות אמצע הקדנציה: הפסגות שמקיפות את העמק שבו שוכנת לאס־וגאס נצבעו בלבן, בשל השלגים שירדו כאן אתמול. בתחנות הטלוויזיה המקומיות הרבו להציג לצופים את המראה המרהיב, אבל להתמקדות הזו במזג האוויר הייתה סיבה נוספת: בכל הקשור לפוליטיקה ולבחירות, לא היה לשדרנים הרבה מה לספר. גם בשעות הבוקר במערב האמריקאי, כמעט צהריים בחוף המזרחי – ארצות הברית נותרה בערפל סמיך למדי באשר לשאלה החשובה ביותר שעמדה על הפרק ביום הבחירות: מי ישלוט בקונגרס על שני בתיו, בית הנבחרים והסנאט.
דבר אחד בטוח לא קרה: אותו "גל אדום" מפורסם, קרי ניצחון רפובליקני מוחץ, שהשמועות עליו הלכו והתרבו בשבועות, בימים ואפילו בשעות שלפני תחילת ההצבעה. הגדילו לעשות אנשי האתר הפוליטי "538", המזוהה כנוטה לדמוקרטים. שעות אחדות לפני פתיחת הקלפיות הם שינו את הערכתם והכריזו כי הסיכוי של הרפובליקנים לנצח בסנאט – כלומר לקחת מהדמוקרטים לפחות מושב אחד ולשבור בכך את תיקו ה־50 ששורר עכשיו ושבו הקול המכריע הוא של סגנית הנשיא קמלה האריס – קפץ ל־59 אחוזים, לעומת 41 אחוזים בלבד לניצחון דמוקרטי. לשם השוואה, לפני פחות מחודש המצב לפי אותם סוקרים בדיוק היה תיקו.
התוצאות יכולות עדיין להשתנות אחרי פרסום הידיעה, ולכן נתמקד בפרטים שכבר ידועים ונניח שהמרוצים המרכזיים שעדיין נותרו לא ישתנו באופן מהותי. תמונת המצב היא כזו: בסנאט, הרפובליקנים אוחזים ב־49 מושבים והדמוקרטים ב־48 מושבים. בשלושת המושבים הנותרים הדמוקרטים מובילים בג'ורג'יה ובאריזונה, והרפובליקנים בנבדה. כעת מתחילות הספקולציות, אולם אם המגמה תימשך, כלומר הדמוקרטים ינצחו באריזונה והרפובליקנים בנבדה – הרפובליקנים יאחזו ב־50 מושבים והדמוקרטים ב־49. בג'ורג'יה צריך המועמד המנצח להשיג 50 אחוז מהקולות ועוד קול אחד, אך ריצתו של מועמד שלישי שקטף כשני אחוזים מהקולות העבירה את ההכרעה לסיבוב נוסף ב־6 בדצמבר, שבו יתחרה וורנוק מול ווקר. בהנחה שהמושב בנבדה יהיה רפובליקני ובאריזונה יזכו הדמוקטים, התשובה לשאלה אם התיקו בסנאט יימשך – כלומר הבית יהיה בשליטה דמוקרטית עוד שנתיים, או שהרפובליקנים יצליחו לנצח ולהביא את הסנאט למצב של 51:49 – תבוא על פתרונה רק בעוד כחודש.
הרפובליקנים היו אמורים לשייט בקלילות לכיבוש בית הנבחרים. הם היו זקוקים להפוך בסך הכול שישה מ־435 המושבים הקיימים, ולזכות ברוב. ההערכות שדיברו על "גל אדום" חזו סחף משמעותי והפיכה של 25־30 מושבים כאלה, אבל כל זה לא קרה. בינתיים, לפי התוצאות הסופיות שיש בידינו, הרפובליקנים הבטיחו לעצמם 201 מושבים והדמוקרטים רק 179. בשביל רוב צריך 218 מושבים, והרפובליקנים בהחלט נראים בדרך לשם.
התרחיש הסביר ביותר הוא ניצחון רפובליקני דחוק למדי בבית הנבחרים, שיעביר את השליטה בבית התחתון של הקונגרס לידיהם. עד כה הצליחו השמרנים להפוך עשרה מושבים לטובתם, אבל הליברלים הצליחו להפוך ארבעה. במרוצים הפתוחים עדיין מסתמן רוב יציב לרפובליקנים, וההערכות המקובלות טוענות שבסופו של דבר יהיה לרפובליקנים רוב של כחמישה מושבים בבית.
זהו ניצחון דחוק ביותר, קטן אפילו מהניצחון המאוד לא מרשים של הדמוקרטים באותו בית ממש לפני כשנתיים. מצד שני, ניצחון הוא ניצחון הוא ניצחון, ובערב מאכזב כל כך מבחינת הרפובליקנים, זאת בהחלט קרן אור. כיבוש "הבית" משמעותו חיים קשים לנשיא ג'ו ביידן בניסיונותיו להעביר חוקים ולערוך רפורמות בשנתיים הבאות. הרפובליקנים ישמחו גם להחליף את שנואת נפשם ננסי פלוסי, מנהיגת הרוב הדמוקרטי ויושבת ראש בית הנבחרים, שעלתה לאחרונה לכותרות לאחר שבעלה הותקף באלימות.
בגלל הגשם והאינפלציה
הקלפי במבנה הציבורי שהגעתי אליו, בשכונת מעמד ביניים בלאס־וגאס, נראתה שוממת למדי בצהרי יום הבחירות. כששאלתי את השומר בכניסה איפה כל האנשים, הוא הצביע השמיימה ואמר: "פה זה לא ניו־אינגלנד, אנשים לא אוהבים לצאת החוצה כשיורד גשם. פחות רגילים לזה אצלנו".
בפברואר, החודש הגשום ביותר בשנה כאן, יש בווגאס שלושה ימי גשם בממוצע. בסך הכול יורדים כאן כ־100 מילימטרים של גשם בלבד בשנה. יום בחירות גשום הוא בשורה לא טובה למפלגה הרפובליקנית, שמצביעיה נוטים להגיע לקלפי ביום הבחירות, אך משתתפים הרבה פחות בהצבעה המוקדמת. אם הרפובליקנים יפסידו את הסנאט בנבדה, תקוותם האחרונה לניצחון בבית העליון של הקונגרס, יהיה אפשר להאשים את מזג האוויר.
אבל לא מזג האוויר אשם כמובן, אלא מי ש"בזכותו" המצביעים הרפובליקנים בנבדה ובשאר מדינות ארה"ב ממעטים להצביע בהצבעה מוקדמת. שמו דונלד טראמפ. הנשיא הקודם הצליח להחדיר בלב מאמיניו ומעריציו את האמונה – הכוזבת, לפי כל הנתונים הידועים – שהמערכת הליברלית והדמוקרטית שולטת בהצבעה המוקדמת ועושה בטפסים כרצונה. בשל כך, ההצבעה המוקדמת, והוודאי ההצבעה בדואר, נוטה באופן קיצוני לטובת הדמוקרטים. ההצבעה הזו הולכת ומתרחבת, והפעם הצביעו כך יותר מ־45 מיליון אמריקנים. מכיוון שרובם הגדול דמוקרטים, הרפובליקנים נאלצים להסתמך על היציאה מהבית ביום הבחירות עצמו, ואז גם יום סגריר אחד במערב ארצות הברית יכול להביא להפסד.
פיניקס באריזונה היא אחת הערים הצומחות ביותר בארה"ב, החמישית בגודלה במדינה. היא מורכבת מכמה ערים שהתאחדו למטרופולין אחד עצום: נסיעה מקצהו האחד לאחר אורכת כשעה. יום לפני הבחירות הגעתי לקניון במרכז השכונה ההיספנית ביותר בעיר, אלהמברה. זהו מרכז קניות ישן וצנוע, רחוק מאוד מהיכלי השופינג הנוצצים במרכז העיר או בפרווריה העשירים.
ג'ולייטה, בעלת חנות למוצרי סלולר ממוצא היספני, לא מוכנה לספר לי במי בחרה הפעם, אבל הסכימה לומר שרוב חבריה וחברותיה מאוכזבים מאוד מהמצב. "אני עושה קניות בסניף טרגט הסמוך ורואה אנשים שאני מכירה. פעם הם הכניסו לעגלה כל דבר שרצו, היום הם מתלבטים מול המדפים", היא אומרת. "מדברים על אינפלציה של 8 אחוז, אני חושבת שזה הרבה יותר. מחירי המוצרים עלו בטירוף. מצד שני אנחנו גם יודעים שביידן לא אשם בכול. זו בעיה עולמית".
לשיחה מצטרפים שני גברים, גם הם ממוצא היספני. אני שואל את חברי קבוצת המיקוד המאולתרת מה דעתם על עניין ההפלות. אחד הגברים, שמסרב להזדהות אפילו בשמו הפרטי, אומר: "האמת היא שבקהילה שלנו זה פחות על הפרק. יש פה לא רחוק מרפאת הפלות, היא פתוחה שעתיים ביום, בעיקר כדי שיוכלו להגיד שיש פה מרפאה כזו. לדעתי הנושא הזה בכלל לא העסיק את הבוחרות והבוחרים ההיספנים". ג'ולייטה מהנהנת בחיוך: "הפאוור־בול מעניין יותר".
הפאוור־בול הוא הלוטו האמריקני. בשבוע שלפני הבחירות עלה הפרס לשיא דמיוני של יותר משני מיליארד דולר בשל הגרלות קודמות שאיש לא זכה בהן. באופן טבעי, זה היה הנושא העיקרי שאנשים בווגאס ובאריזונה דיברו עליו כמעט בכל מקום. בחנות הנוחות last stop על הכביש המהיר בין וגאס לפיניקס מצאתי תור ארוך כאורך הגלות למילוי הטפסים לפרס הנחשק. השמועות ברשתות טענו בתוקף כי לעומת מצב התורים הקטסטרופלי בנבדה ובקליפורניה, באריזונה עומדים פחות בתור. בחנות הנוחות הזו, בלב מחוז רפובליקני מאוד באריזונה, היו פרטי מרצ'נדייז רבים של טראמפ לקראת בחירות 2024. יש סיכוי לא רע שאחרי יום הבחירות הזה בעלי החנות ייתקעו עם הסחורה, כי המפסיד הגדול שלהן הוא טראמפ.
תבוסה מול שער ריק
רשימת האכזבות של הרפובליקנים מיום הבחירות הזה ארוכה מאוד. ממושבי בית הנבחרים בווירג'יניה ובניו־המפשייר שהיו אמורים לעבור לידיהם ולבשר בתחילת הערב על גל אדום, אך נותרו בידיים דמוקרטיות; דרך מושבים שאחרי התלהבות מהסקרים המחמיאים מדי החלו בימים האחרונים להיראות כמו מושב הסנאט בניו־המפשייר; ועד להפסד העמוק ביותר בפנסילבניה, המדינה המתנדנדת החשובה ביותר כיום.
פנסילבניה הגדולה והמאוכלסת שולחת עשרים נציגים לקולג' האלקטורים הבוחר את הנשיא. כל הכוכבים הסתדרו בשורה כדי לסייע לרפובליקנים לנצח בפנסילבניה: הניסיון ההיסטורי המורה שמפלגת השלטון מפסידה בבחירות אמצע, המצב הכלכלי הגרוע, המחירים הגבוהים, ואוכלוסייה לבנה שזועמת על צעדי הנשיא. במקרה של פנסילבניה הזועמים הם אנשי תעשיית הפחם, תעשייה שביידן החליט לסגור כדי לרצות את האגף הפרוגרסיבי במפלגתו. ובכל זאת, המועמד למושל פנסילבניה מטעם הרפובליקנים ספג תבוסה מוחצת. אחרי ספירת 94 אחוז מהקולות, דאג מסטריאנו השיג 42.5 אחוזים מהקולות, לעומת ג'וש שפירו הדמוקרטי עם 55.7 אחוזים.
לתבוסה המוחצת הזו יש כמה סיבות. אחת מהן היא עמידתו המוחלטת של מסטריאנו לצד טראמפ בנושא זיוף הבחירות, נושא שהנשיא הקודם לא מרפה ממנו מאז הפסדו ב־2020. הדבר נכון גם בנוגע לבחירות לסנאט בפנסילבניה, שם הפסיד מועמדו של טראמפ, ד"ר מהמט אוז, גם אם בהפרש קטן הרבה יותר. אחרי הופעתו הבעייתית של יריבו הדמוקרטי ג'ון פטרמן בעימות הטלוויזיוני לפני כשבועיים, כשכמעט בכל משפט שלו ניכר השבץ המוחי שלקה בו באביב שעבר, אוז היה אמור לסגור את הפער ולנצח במרוץ. זה לא קרה, כנראה בעיקר משום שלטעמם של הבוחרים המתונים יחסית בפנסילבניה, הקשר שלו עם טראמפ הדוק מדי.
למעשה, הקריטריון היחיד שעניין את טראמפ בבואו לתמוך במועמד מסוים היה אם המועמד מאמץ או לא מאמץ את גישתו שהבחירות לנשיאות נגנבו ממנו. במקרים רבים האמונה בגנבת הבחירות מלווה בעוד דעות קיצוניות ומופרכות – לפעמים גם אנטישמיות ותיאוריות קונספירציה. במדינות אדומות בוהקות הדעות הללו לא הפריעו למועמדים של טראמפ, אבל במדינות מתנדנדות, שהרפובליקנים זקוקים בהן לקולותיהם של אנשי הפרוורים המתונים, המועמדים הללו הנחיתו על המפלגה מכה קשה.
אך נראה שהדבר אינו מטריד את טראמפ, שכרגיל מתעניין בעיקר בעצמו: המועמד הרפובליקני למשרת הסנאטור של קולורדו הפסיד, וטראמפ פרסם מיד ברשת החברתית שלו ציוץ שמחה על ההפסד הזה. מדוע? כי הוא לא תמך בו, ולעומת זאת רון דה־סנטיס כן.
מערכת בחירות פתלתלה
המפלגה הרפובליקנית חוותה אכזבה ניכרת בבחירות האמצע. הדמוקרטים, אף שכנראה הפסידו בבית הנבחרים ואולי יצליחו לשמור על התיקו בסנאט, יצאו מעודדים. אבל המנצח האמיתי של הערב הוא דה־סנטיס. מושל פלורידה, שעלה לכותרות בשנתיים האחרונות בהיותו אופוזיציה מתמשכת לממשל ביידן בכל הקשור להגבלות הקורונה, הביס את יריבו בקרב על קדנציה נוספת באחוזת המושל, וסחף אחריו את המפלגה כולה לניצחון אדיר ממדים.
עד לא מזמן הייתה פלורידה מדינה מתנדנדת. אובמה זכה בה פעמיים ברוב כשהתמודד לנשיאות. תהליכים חברתיים שעוברים על האוכלוסייה ההיספנית־קובנית מניעים את התזוזה של פלורידה לכיוון הרפובליקני, אבל מי שזוכה לכל הקרדיט לכך כרגע הוא המושל דה־סנטיס. ולא במקרה, הוא המועמד הרציני ביותר להחליף את טראמפ כמועמד הרפובליקני לנשיאות לקראת בחירות 2024.
זו הייתה מערכת בחירות פתלתלה ומפתיעה כמעט בכל שלביה. לפני כשנה היה נדמה שהדמוקרטים עומדים לנחול הפסד בקנה מידה היסטורי, בעקבות האכזבה מהנשיא ביידן, כולל מצד אנשי מפלגתו שהחלו לראות בו נטל ולא נכס. כניסתו של טראמפ לנבכי המרוץ ותמיכתו במועמדים אזוטריים וקיצוניים למשרות קריטיות העלו שוב את סיכויי הדמוקרטים לשמור על הקונגרס. פרסום פסק הדין "דובס" של בית המשפט העליון ביוני, שקבע שהפלות אינן זכות חוקתית אלא שאלה שכל מדינה צריכה להכריע בה בנפרד, החדיר התלהבות חדשה ומרעננת במנועי הדמוקרטים. הסקרים החלו לנטות לכיוונם, אלא שאז, סביב אוגוסט־ספטמבר, האינפלציה שברה שיא של ארבעים שנה, והנושא העיקרי לדיון בקרב רוב האמריקנים חזר להיות יוקר המחיה. כאן שוב נטתה הכף בסקרים לכיוון הרפובליקני, נטייה שהלכה וגברה, ועם פתיחת הקלפיות רוב הסוקרים ניבאו גל אדום גדול. בסופו של דבר הגל הפך ככל הנראה לאדווה קטנה, כמעט מבוישת.
התוצאות עשויות לגרום לצונאמי, אבל זה כבר יקרה בתוך המפלגה הרפובליקנית פנימה. בדיעבד עשוי הלילה הזה להסתמן כתחילת ההתנערות של השמרנים מטראמפ. האכזבה שהם חוו השבוע רשומה כמעט בלעדית על שמו, ויש להם כבר מלך חדש בשטח, שמגיע מהפינה הדרום־מזרחית של המדינה. אחרי בחירות מאכזבות כאלה, עיני הרפובליקנים נשואות לפלורידה – אבל לשם כך נצטרך לחכות לבחירות המקדימות של הרפובליקנים לקראת הבחירות לנשיאות 2024 שיתחילו באייווה בחורף הבא.
