גן שמואל, יום שלישי, 17:00
אסף גביש, עובד בפרדס
דפנה סיטנר, עובדת סוציאלית
על המפה: אסף: אשתי דתייה. היא במקור מרמת־גן. היא הייתה בשירות לאומי במעלה־גלבוע ופגשתי אותה שם. הבית שלנו כשר חלבי כי שנינו צמחונים. היא הצביעה לבני גנץ אבל הסתובבה פה בקיבוץ וסיפרה שהיא מצביעה לבן־גביר. כולם טיפסו על הקירות.
דפנה: אני עובדת בחדרה. מאז שהממשלה היוצאת נכנסה ועבר תקציב מדינה, ראינו מה זה כשבאים לעבוד. התפנו תקציבים לאוכלוסיות מוחלשות. אני מקווה שזה ימשיך בממשלה הנוכחית.
המצפן: אסף: בפעם קודמת הצבעתי מרצ והפעם ללפיד. מרצ קמה מההתיישבות הקיבוצית החקלאית ושכחה את המקורות שלה. מפלגה שמתעסקת בחתולים ובזכויות הסודנים – אין לי שום דבר נגד חתולים או סודנים אבל יש דברים יותר הרי גורל. בעיניי הם שכחו את התפקיד של השמאל הציוני. בלפיד בחרתי בגלל אנשים כמו רם בן־ברק, שהיו בשדולה למען החקלאות ועשו בשבילנו יותר מרוב האנשים.
דפנה: הצבעתי ליאיר לפיד ולפני זה לכחול לבן. הופתעתי שמרצ לא עברו, אבל אני מרגישה שהם מזמן לא מייצגים אותי. הם מפלגה לא מתחדשת ולא מתעדכנת. הם אפילו קצת מביכים. אנחנו יהודים, ציונים, אוהבים את המדינה הזו, ויש לנו יותר במשותף ממה שלא. כרגע חייבים לעשות משהו כדי לא לתת לקולות האלה לפלג, כי עליהם תקרוס המדינה. לא סתם בית המקדש חרב.
אסף: יאיר גולן דיבר על אלה שבחומש כעל תתי־אדם, וזו התבטאות לא לעניין. הוא היה כאן לפני הבחירות לראשות מרצ והלכתי לשמוע אותו. הוא דיבר על ההתיישבות ביו"ש וזרק שיש איזו בעיה עם הבקעה. בסוף השיחה ניגשתי לברר בדיוק למה התכוון והוא אמר לי "הבקעה לא תוכל להישאר כמו שהיא". באותו הרגע נגמר הסיפור. אתה רוצה להחזיר את הבקעה? השתגענו לגמרי. איבדנו לגמרי את ההבנה של מה זו הארץ הזו, ההתיישבות פה.
נשארים בארץ: אסף: אני לא מרוצה, אבל השמש תזרח ועם ישראל ימשיך את חייו ונעשה הכי טוב שאפשר. התקשורת השטחית מימין וגם משמאל היא השורש לכל הבעיות. השבת הייתי עם אשתי בעיר דוד, יש לנו חברים דתיים ומאוד פשוט לשבת ולדבר. אנחנו כבר לא יודעים לעשות את זה. 'חרדים הם ככה ומרצ הם ככה' – הכול נהיה קיצוני. הייתה פה פעם הפגנה של הדגלים השחורים, שאמרו לי שאני לא ציוני וירקו עליי. משהו קרה לנו.
דפנה: הייתה לי הקלה אחרי הבחירות, כי היו לי המון חששות. יש הקלה אפילו רק בזה שיש הכרעה. יש לי אפילו תקווה שהממשלה הזו תהיה יציבה. לא קמתי כמו הרבה מחבריי בתחושה שהלכה המדינה. תסריט האימה מבחינתי הוא שהמזרח התיכון יבער, שראש הממשלה יפעל בשביל האינטרסים האישיים שלו ולא בשביל האזרחים.
לא הייתי מסכימה לקואליציה עם גנץ במקום סמוטריץ' ובן־גביר. אף אחד לא יכול לצמוח ליד נתניהו. זה יפיל אותו. אני רוצה שהממשלה הזו תהיה ימנית ויציבה, ואולי זה יעשה ניסים ונפלאות. אנחנו יכולים להתווכח מה זה יהדות, אבל אין לנו ארץ אחרת. הציעו לי לעשות דרכון פולני אבל אני ממש לא רוצה לחיות בשום מקום אחר.
מוטי גזית, עובד במפעל מזון
על המפה: עלינו לפה מארגנטינה ב־1954. הייתי אז בן 11. אני עובד במפעל המזון של הקיבוץ, אחראי על סגמנט קטן שעוסק באצות. אני חושב שהיה צריך להפריט את הקיבוץ. בתפיסת המוסר שלי אדם צריך להתפרנס, וקיבוץ שיתופי במבנה הזה מעודד אנשים לתרום פחות ולהשקיע יותר בדברים אישיים. זה לא מוסרי בעיניי.
המצפן: הצבעתי ליאיר לפיד כי רציתי שיש עתיד תהיה המפלגה הגדולה. הוא עשה עבודה טובה יחסית. לא גרועה מזו של מי שיבוא אחריו. כל חיי הצבעתי מרצ. הם נפלו כי הם כנראה לא רלוונטיים. התנועה הקיבוצית היא חלק גדול במרצ, אבל הם לא סופרים אותנו. הם עוסקים בנושאים אחרים, כמו כל השמאל התיאורטי. אבל יש בעיות קשות יותר.
נשארים בארץ: זה כואב כי בגוש הזה יש כל השחור שבעולם. כל הדברים הרעים: פשיזם, ופוביה וכל מה שאתה רוצה. ראש הממשלה שבוי שלהם, כי המטרה שלו היא לברוח מהמשפט והוא ייתן להם כל מה שהם מבקשים. תראה, כל חיי הייתי אוהד הפועל תל־אביב, אני יודע להפסיד. באתי מארגנטינה, עבדתי במקסיקו, עבדתי באיטליה, אני יודע איך עובד פשיזם. אני יודע איך עובדת שחיתות. זה עצוב למדינה.
אני באמת לא בגיל לרדת מהארץ. היו לנו שנים קשות יותר. אני לא דואג לכלכלה של המדינה או לחוסן שלה. האם הממשלה תהיה נחמדה? אני אומר לך שלא. כבר סוגרים את הכדורגל בשבת, מצעדי להט"ב. זה זוחל. זה לא יקרה ביום אחד. ממשלה עם גנץ? ביבי בעייתי, אבל הוא יהיה ראש ממשלה ככה או ככה. אני אדם פרגמטי אז עדיף שישמרו עליו מאשר שייכנע לכל התביעות שלהם.
אורית קוליקובסקי, אוצרת אמנות
על המפה: אני האוצרת של הגלריה בקיבוץ.
המצפן: הצבעתי למרצ. הייתה פה התנהלות לא נכונה. היו צריכים ללכת עם העבודה ולעשות דברים יותר מוצלחים ואולי זה היה נראה אחרת. אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה אבל ככה זה נראה. אם היו מתנהלים אחרת היה תיקו, אבל מצד שני אם היה תיקו אז היו הולכים שוב לבחירות. לפחות יש הכרעה.
נשארים בארץ: נחיה ונראה מה יהיה בשטח. זה לא משמח אותי. חובת ההוכחה על מי שאמר שהוא יכול לעשות דברים. נראה איך הוא יעשה את זה. אני לא מכירה דיבורים על לעזוב את הארץ. זו הארץ שלי וגם אם זה לא מוצא חן בעיניי אני אלחם על מה שאני רוצה. קואליציה עם גנץ לא רלוונטית. לא מאמינה שצריך אותו ולא מאמינה שיילך איתו.
