שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב דחה אתמול (ב') בקשת רשות ערעור שהגיש הרב יוסף אליצור מיצהר על הרשעתו בהסתה. כתב האישום נגד הרב אליצור, שהוגש בשנת 2017, הסתמך על שני מאמרים שפרסם באתר "הקול היהודי", ובהם הביע אהדה לרעיון של "תג מחיר" ולמבצעיו.
המאמר הראשון, שפורסם בשנת 2013 למחרת רצח אביתר בורובסקי הי"ד, ביקש להציג נקודת מבט חיובית על תופעת "תג מחיר", ובין היתר נאמר בו, "ישנה תופעת הולכת ומתרחבת של פעולות שעושים יהודים חמים כנגד האויב. אפשר לראות בכך מעשים נואשים של ציבור שנדחק לפינה, אבל מי שיתקרב יבחין כי מדובר בניצנים של ציבור הולך וגדל שלוקח אחריות על ביטחון היהודים… העיקר הוא שהולך ומתרקם ציבור שיש לו חזון אחר, חזון של שלטון שמייצג את העם היהודי. הציבור הזה גם פועל פעולות בשטח האויב. הפעולות הללו אינן נובעות מייאוש; הן מעשים ראשוניים של הרמת ראש על ידי ציבור חדש. במעשים הללו מתחילים להתבטא היהודים המפוכחים, אלה שמבינים שהיהדות היא עיקר הקיום שלנו פה".
המאמר השני פורסם סמוך ליום ה-30 לרצח, ומסריו היו דומים, "…כאשר מתייחסים בסלחנות מופלגת לאלימות של בני הנכר ודורכים על הציבור היהודי – יוצרים ציבור הולך וגדל שמבין שהוא מוכרח לעשות מעשים כדי להתגונן מפני הרשעות המאיימת על היהודים בארץ ישראל. אולי מעטים מבצעים בפועל את המעשים המדוברים – אבל רבים יותר ויותר מבינים את המעשים הללו, ומרגישים שטוב שיש מי שעוד לב חם בו לבעור כנגד העוול והרשעות…"
הרב אליצור טען כי הטקסטים שכתב אינם מהווים קריאה לאיש לבצע מעשי אלימות, אלא מכוונים לפיענוח של הלך הרוח הציבורי בעקבות הרצח, וכי לכל היותר מדובר במאמרים שהמסר שלהם עמום, ובוודאי שאין לפרש אותם חד משמעית כהסתה. עוד טען הרב אליצור, כי הגדרת המאמרים הללו כהסתה מצמצמת באורח ניכר את חופש הביטוי שלו, מאחר שלפי גישה זו, על מנת שהטקסט לא ייחשב להסתה הוא חייב לכלול גינוי למעשים.
***
טענותיו של הרב אליצור נדחו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, אף שהעונש שנגזר עליו היה רק מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום לא גבוה. אולם למרות זאת הגיש הרב אליצור בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וזו נדחתה כאמור אתמול.
"למקרא החומר שהונח לפניי ומעיון בתיק בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי תמים דעים אני עם הערכאות קמא, כי קריאה תמה אך בתוכן המאמרים בגינם הוגש כתב האישום מושא ענייננו, מוליכה למסקנה כי יש בהם משום שבח לאלימות, וכי הוכחה "אפשרות ממשית" שהפרסום יביא לעשיית מעשה אלימות", כתב השופט כבוב, ובכך למעשה הבהיר שפרשנות בתי המשפט, השלום והמחוזי, לעבירת ההסתה הייתה נכונה. דברי שבח לאלימות, גם אם לא מופיעה בהם קריאה מפורשת למעשה אלימות, עשויים להיחשב להסתה אם ישנה אפשרות ממשית שהם יעודדו אחרים לנקוט באותם מעשים. ממילא, מעמדו הציבורי של הרב אליצור, כר"מ בישיבת עוד יוסף חי וכמי שמלמד בני נוער, הופך את דברי "הניתוח והפרשנות" כביכול, להסתה.
