שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, דחה הבוקר (ג') את בקשת רשות הערעור שהגיש יאיר נתניהו נגד ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין שניתן נגדו בתביעת לשון הרע שהגיש נגדו עיתונאי "וואלה", אבי אלקלעי.
סיפור המעשה מתחיל ב-26.11.2019, אז הגיש אלקלעי תביעת לשון הרע נגד יאיר נתניהו ואבשלום זלינגר. בכתב התביעה נטען, כי זלינגר פרסם מספר פרסומים ברשת החברתית פייסבוק ('פוסטים'), שכללו טענות רבות המהוות "דיבה של ממש", ושיש בהן כדי לפגוע ב"תדמיתו, בשמו הטוב [של אלקלעי], במשלח ידו ובמקצועו כעיתונאי ולעשות[ו] לבוז וללעג בפני כלל קוראי 'וואלה' וכלל עוקבי [נתניהו וזלינגר]". עוד נטען בכתב התביעה, כי נתניהו שיתף את הפוסטים הללו בחשבון הפייסבוק האישי שלו, ואף עודד אחרים לשתפם.
אולם, נתניהו הבן לא הגיש כתב הגנה במועד, ועל כן אלקלעי ביקש, וקיבל, פסק דין בהיעדר הגנה. מאחר שהתביעה המקורית נגד השניים היתה על חצי מיליון שקל, נפסק כי על נתניהו הבן לשלם לאלקלעי רבע מיליון שקלים. כמקובל במקרים שכאלו, נתניהו הבן הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, וזאת בטענה שכתב התביעה לא נמסר לו כדין. רשם בית משפט השלום הציע לנתניהו הבן לבטל את פסק הדין כנגד תשלום הוצאות לא גבוה, 5,000 שקל, אך סנגורו באותה העת סירב בשמו להצעה, והתעקש לנהל את ההליך במטרה להוכיח שכתב התביעה לא נמסר לו כדין. זו תתברר בהמשך אולי כשגיאה הקריטית ביותר שנעשתה בשמו של יאיר נתניהו.
***
האם נתניהו הבן באמת לא ידע על התביעה? במהלך הדיון בבית משפט השלום התברר שהוא דווקא כן ידע, ואף צייץ בטוויטר תגובה לידיעה עיתונאית אודות הגשת התביעה. גם מבחינה חוקית, בית משפט השלום קבע כי הדואר הרשום של התביעה נמסר למען הרשום במשרד הפנים של נתניהו הבן באותה העת, בית ראש הממשלה בירושלים. מהסיבות הללו, ובעיקר בגלל שנתניהו הבן נמנע, בבקשה לביטול פסק הדין, מלטעון שום דבר לגבי סיכויי ההגנה שלו, אם פסק הדין אכן יבוטל, החליט בית משפט השלום לדחות את הבקשה. גם ההימנעות הזו, וההתעקשות להתמקד בסוגיית המסירה ובנוהג של ביטול כתב אישום, תתברר כשגיאה קשה בהמשך
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הפכה לערעור, אך נדחתה גם היא בסופו של דבר, מאותן הסיבות שהבקשה לבית משפט השלום נדחתה. בית המשפט המחוזי דחה גם ניסיון של נתניהו לתקן את שגיאותיו לאחר שהחליף ייצוג, משום שבקשת התיקון הוגשה באיחור רב. וכך מצא התיק את דרכו לשולחנו של השופט סולברג. נתניהו, וסנגורו החדש, כבר זיהו מזמן את השגיאות שנעשו, אך בעולם המשפט שגיאה שנעשתה במערכה הראשונה כמעט בלתי אפשרית לתיקון במערכה האחרונה.
"מן הראוי להזכיר הצעה שהציע בשעתו בית משפט השלום בתל אביב-יפו (הרשם הבכיר א' כהן), בהחלטה מיום 12.3.2020 – לבטל את פסק הדין, ולאפשר לנתניהו להגיש כתב הגנה, כנגד תשלום הוצאות לאלקלעי בסך של 5,000 ₪. היתה זו הצעה הוגנת ומקובלת. דא עקא, בא-כוחו של נתניהו (בעת ההיא, בינתיים הוחלף הייצוג), הזדרז להודיע בו ביום על דחייתה. מוטב היה לענ"ד לשקול אותה ברצינות, להיעתר לה, ולחסוך את כל הסירבול שבהמשך ואת נגזרותיו; גם במישור הדיוני, גם במישור המהותי. סוף מעשה במחשבה תחילה", כתב השופט סולברג ומיצה את הסיפור כולו במשפטים ספורים.
טכנית הסיפור עוד לא נגמר. נתניהו כבר הגיש ערעור בזכות למחוזי על פסק הדין עצמו, ועל פי הדין "מגיע לו יומו", כלומר מגיעה לו זכות הערעור, בבית המשפט. אולם, סיכוייו של ערעור כזה נמוכים עד קלושים, מאחר שאת עיקר הטענות האפשריות במקרה כזה של פסק דין במעמד צד אחד הוא כבר מיצה בהליך הביטול שכשל. אז בהמשך יהיה דיון במחוזי, ואולי תוגש בקשה גם לעליון, אך ככל הנראה הסיפור הסתיים, ואולי בפעם הבאה יזכרו כולם ש"סוף מעשה – במחשבה תחילה".
