הנוף של רמת מדבר יהודה שמר במשך אלפי שנים על אופיו הבראשיתי. יד אדם לא נגעה בו. בשנים האחרונות הולכת ופושטת בו תופעה קשה של פריצת דרכים ובניית מאות מבנים בלתי חוקיים.
כחלק מהסכמי אוסלו הוגדר שטח של 166 אלף דונם, מרבית שטחה של רמת מדבר יהודה, כ"שמורה הסכמית". לשטח זה מעמד מיוחד: מצד אחד הוא מוגדר כשטח בי, שבו השליטה האזרחית מצויה בידי הרשות הפלסטינית, אולם מנגד חלות עליו הסכמות מיוחדות. לפי ההסכמות, המצב האקולוגי בשטח הזה אמור להישמר, ואסור לבצע בו כל פעולה של בנייה חדשה, פריצת דרכים חדשות או חציבה.
מי שממונה על מימוש ההסכם בשטח היא הרשות הפלסטינית, אך זו סוטה ממנו ואף פועלת ההפך מהמוסכם. מיפוי שערכה תנועת רגבים לפני כשלוש שנים מלמד כי באזור זה הוקמו תוך כעשור יותר מ־500 מבנים, תוך הפרה של ההסכמים ופגיעה אנושה בערכי הטבע.
בקשת חופש מידע שהגיש ארגון לביא לצה"ל ולמנהל האזרחי בראשית שנת 2021, במטרה לבדוק מה נעשה למניעת הרס הרמה, זכתה להתעלמות במשך זמן רב. הארגון ביקש מידע מסוגים שונים על מדיניות האכיפה של המנהל האזרחי, ורק בעקבות עתירה שהגיש התקבל המענה, אחרי קרוב לשנה וחצי.
מתשובת המנהל האזרחי עולה, כי יחידת הפיקוח שלו אינה אוספת באופן מסודר מידע על אודות הפגיעה בשמורה, וכי אין לה מידע עדכני על מצב הבנייה הבלתי חוקית באזור. גם התמונה שנמסרה בנוגע לאכיפה בשטח דלה מאוד. "בשנים 2018־2020 יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ביצעה 11 פעולות אכיפה מסוג תפיסת טובין, נוכח החשד לביצוע עבירה שעניינה בנייה ללא היתר כדין בשמורות הסכמיות בשטח בי", נאמר במכתב, "בחלוקה לשנים, בשנת 2018 יחידת הפיקוח ביצעה שתי פעולות אכיפה כאמור, בשנת 2019 ביצעה שמונה פעולות אכיפה, ובשנת 2020 בוצעה פעולת אכיפה אחת".
עמית ברק, תושב שדה בר וחבר ועדת הקרקעות ביישובי הרודיון (מזרח גוש עציון), פנה לארגון לביא בבקשה לטפל בנושא. בשיחה עם מקור ראשון הוא מספר כי ההרס באזור נמשך גם בעיצומם של ימים אלה באין מפריע. "אנחנו מביטים מהחלונות ומהמרפסות ורואים בעיניים כלות כיצד המדבר נרמס, כיצד שמורת הטבע ההסכמית נהרסת. בנו פה מאות מבנים בלתי חוקיים, בתים, מפעלים, בית מלון, חוות חקלאיות. יש כאן מכלי מים גדולים ועליהם דגלים של האיחוד האירופי. לצד הבנייה הזו מתבצעת גם פריצה של דרכים מסודרות, עם מעברי מים והכול".
"הפגיעה בטבע משמעותית מאוד, יש כאן מזבלות פירטיות, משרפה שבה שורפים צמיגים ומחשבים ישנים כדי להוציא את הנחושת, ואף אחד לא עושה כלום", מוסיף ברק, "בסופו של דבר האדמה היא אותה אדמה, המים אותם מים ובעלי החיים הם אותם בעלי חיים. הפגיעה בטבע בשמורה ההסכמית זולגת לשמורת הטבע שקרובה לים המלח, למצוקי דרגות, לנחל ערוגות ולנחל דוד. כל מדבר יהודה נפגע, גם האזורים ה'ישראליים' שלו. אין גדר שמפרידה בין שני האזורים. אותו עשן לפעמים מגיע אלינו ולפעמים הולך מזרחה. אבל אף אחד לא עושה כלום, כולל הארגונים הירוקים. זה לא מעניין אף אחד".
