בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכים הבוקר (ג') הדיונים במשפט נתניהו, עם עדותו של עדי קופלוביץ', שהיה בכיר באגף כלכלה במשרד התקשורת בתקופה בה שימש שלמה פילבר כמנכ"ל המשרד.
התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הציגה לקופלוביץ' מספר מסמכים הנוגעים לסוגיית ביטול ההפרדה המבנית בחברת בזק, מהלך שהיה שווה לבעלי המניות ובראשם שאול אלוביץ' כסף רב. קופלוביץ' סיפר על פגישה בכנסת עם השר צחי הנגבי, בה השתתף יחד עם בכירי אגף כלכלה, ובה נשמעה עמדתם, אולם בסיומה לא הוצגה החלטה. למחרת אותה ישיבה נשלח לבזק מכתב הכוונות, וזאת ללא שהיתה בו התייחסות מספקת, לפי תיאורו של קופלוביץ', לחששות שהועלו. לאחר שתירוש הציגה לקופלוביץ' את מכתב הכוונות בנושא, היא שאלה את קופלוביץ' מה היתה התגובה במשרד להוצאתו. "מיד לאחר הוצאת המכתב היתה התמרמרות גדולה, בעיקר בעניין השימוע. עם הוצאת המכתב היתה הודעה מצד בזק למשקיעים ולכן היתה דחיפות גדולה מצדנו להבהיר את העניין".
קופלוביץ' התבקש להתייחס לישיבה שכונסה עם חלק מחברי ועדת חייק בהשתתפות בכירים במשרד, "זימנו את כל הגורמים במשרד שמתעסקים בנושא השוק הסיטונאי, כדי לשמוע מה היתה עמדת ועדת חייק בנושא השוק הסיטונאי, וזאת במטרה שנשמע למה התכוון המשורר. מאוד חרה לי שלא כל העמדות הוצגו. מאוחר יותר התברר לנו שלאמיר חייק היתה באותה עת התקשרות עם בזק. אמרנו את זה לעדי קאהן והיא אמרה שהיא לא ידעה והיא מתנצלת".
תירוש שאלה את קופלוביץ' האם הם הרגישו שפילבר קשוב לעמדותיהם, "זה היה הדרגתי. בתחילת הדרך היה נראה שמתקיים שיח ענייני. הועלו טענות, בחלק מהמקרים הצלחנו לשכנע ובחלק לא. באיזה שהוא שלב הרגשתי שהטענות שפילבר מעלה הן הטענות של בזק, שהוא מצדד בעמדה של בזק באופן אוטומטי. בהתנהלות שלי מול בזק מתוקף התפקיד שלי, דברים שהייתי מבקש מידע ומבקש דברים היו מקרים שרציתי לעבוד מול בזק והתשובה שקיבלתי היא אני לא עונה לך, אם אתה רוצה משהו – רק דרך המנכ"ל, ודרך המנכ"ל זה לא קרה".
תירוש סיימה את החקירה הנגדית, ואז שאל השופט ברעם את העד האם במהלך התקופה שלו במשרד הוא ראה את פילבר נוהג במשהו בניגוד לדין או בניגוד לנוהל. קופלוביץ' השיב, "במהלך התקופה שלי שם לא היתה לי אינדיקציה לזה שהוא פעל בניגוד לדין. התחושה שלי כן הייתה שהוא פעל כרגולטור שבוי וזה חבל".
בראשית החקירה הנגדית ביקש סנגורו של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מקופלוביץ' למקם בזמן את המועד שבו הוא חש שפילבר מפסיק לשתף פעולה עם אנשי האגף. בסופו של דבר ציין קופלוביץ' כי מדובר בסוף שנת 2015.
חן טען כי בחקירה הוצגו בפני קופלוביץ' פרומיל מהמסמכים שיוצרו בנושא הזה במשרד התקשורת, וקופלוביץ' סירב לאשר שאלו סדרי הגודל. באולם התפתח ויכוח בין חן לקופלוביץ' בנוגע למספר המסמכים שלא הוצגו לו. חן הטיח בקופלוביץ' שתשובתו מתחמקת, ננזף על ידי השופטת ומחה על הנזיפה.
בתשובה לשאלת עו"ד חן אישר קופלוביץ' כי קביעת המדיניות נמצא בסמכותו של המנכ"ל שיכול לא לקבל את עמדת הדרג המקצועי, "כן. הוא לא חייב לי שום הסבר. הסברים הוא חייב לציבור ולשוק". בהמשך אישר קופלוביץ' כי בזמן אמת לא חשד שניסיונו של פילבר להיטיב עם בזק נבע ממניעים פסולים.
בהמשך החקירה הנגדית הוצגה לקופולביץ׳ שורה של מסמכים שבהם נראה הקשר בין פילבר לבין מנכ״לים אחרים בחברות מפוקחות על ידי משרד התקשורת, שבהם למשל מנכ״ל החברה המפוקח הכתיב למשרד התקשורת נוסח של הודעה לעיתונות ומכתבים שהמשרד ישלח לחברה המפוקחת. קופולביץ׳ השיב שהביקורת שלו כלפי ההתנהלות היא זהה.
לשאלת השופטת פרידמן פלדמן, "ההתייחסות שלך היא לא רק לגבי חברת בזק, אלא לגבי כלל החברות?" אישר קופלוביץ׳: "ככל שההתנהלות הזו, של תיאום מכתבים והכתבה של נוסחים שנחזים לראות כאילו יצאו ממשרד התקשורת הייתה גם ההתנהלות גם כלפי חברות אחרות, זה פסול באותה מידה".
