זה היה יכול להיות מסוג האירועים שגורר את מערכת הביטחון ואת המדינה כולה למבצע צבאי רחב בג'נין שהיה הכי קרוב לחומת מגן 2. היממה האחרונה החלה בשני צעירים דרוזים שנסעו לג'נין כדי להתקין מערכת סטריאו ונגמרה באולטימטום של ישראל לאבו מאזן – תחזיר את הילד או שנכנס פנימה בכל הכח.
האירוע כולו מתחיל ביום שני בצהרים אז מתקבל דיווח בסהר האדום על תאונת דרכים כמה קילומטרים אחרי מעבר ג'למה בצד הפלסטיני. כוחות ההצלה שהגיעו למקום הבינו מיד כי שני הפצועים בזירה אינם פלסטינים. בירור קצר בארנקיהם מעלה מיד כי מדובר בשני ישראלים שנכנסו לג'נין ונפצעו באורח קשה ואנוש בתאונת דרכים. הסהר האדום מודיע למנגנוני הביטחון הפלסטיני, אצל הפלסטינים מתחילות שמועות ברחוב והמנגנונים מעדכנים את הצד הישראלי במנהל האזרחי ובמתפ"ש.
בנקודת הזמן הזו הכיוון הוא להעביר את הפצועים חזרה למעבר ג'למה ומשם באמצעות אמבולנסים של מד"א לבתי החולים בישראל. לצורך כך מזניק המתפ"ש את יחידת 669 למנחת בעמק ואז מעדכנים בסהר האדום כי אחד הפצועים במצב אנוש והוא לא ישרוד את הפינוי. באופן סוריאליסטי זה השלב שבני משפחתו של תיראן פרו ז"ל מקבלים עדכון מהפלסטינים ומהמתפ"ש בו זמנית, הדוד והאבא מחליטים לעשות דרכם לכיוון מעבר ג'למה.
בהתייעצות משותפת מחליטים לפנות את תיראן לבית החולים אצל הפלסטינים והמתפ"ש מתאם עם בני המשפחה כניסה לשטחי הרשות הפלסטינית. בשעות הערב מדרדר מצבו של תיראן וסמוך לשעה שבע בערב נקבע מותו והמידע הזה נמסר לגורמים בישראל. בשעה שמונה וחצי בערב על פי מידע שיש למערכת הביטחון תיראן נחטף מבית החולים על ידי חמושים. בלילה שבין שלישי לרביעי הצנזורה מתירה לפרסום את דבר העובדה כי גופת ישראלי נחטפה לאחר שהוא נהרג בתאונת דרכים ומכאן מתחיל מסע להשבת הגופה.
הדרמה התעצמה אתמול בבוקר בין השעות שבע לשמונה וחצי ומי שבעיקר אחראי עליה הוא דודו של הצעיר שנהרג. בשבע בבוקר עולה הדוד לשידור ב"כאן" רשת ב ומספר לכתבת הצבאית כרמלה מנשה שהאחיין שלו נהרג בתאונת דרכים ומת בבית החולים. הוא ממשיך לתאר איך הוא ואבא של תיראן ששהו בבית החולים ראו את קבוצת החמושים נכנסים לחדר המיון וחוטפים את הגופה כך לדבריו. בקול כואב הוא מתאר כמה הם לא יכלו לעשות שום דבר נגד החמושים. התקשורת מתעוררת לתוך דרמה ותחילה מדווחת על חטיפת גופה בג'נין.
ואז מגיע הטוויסט בעלילה כשהדוד משנה גרסה, ובראיונות מכאן ואילך הוא טוען שתיראן לא נחטף כגופה, אלא נרצח באמצעות ניתוק ממכשירי ההחייאה שהוא מאושפז בכלל במצב קשה ויציב. לדבריו ובהמשך יתמוך בגרסה זו גם האב. הדוד והאב מתארים מחזה הזוי וקשה לתיאור של קבוצת חמושים שנכנסת לבית החולים יורה צרורות וגונבת אדם שהרופאים נאבקים על חייו. לדבריהם החמושים מוציאים את תיראן תוך שהוא מת להם בידיים בדרכם להכניסו לרכב ולהימלט מהמקום.
בשלב מאוחר יותר, מצליחים בישראל להגיע להסכמות עם החמושים להחזרתו של תיראן לישראל ואז נכנסת לתמונה חבורה חדשה של חמושים שחוטפים את הגופה. הדרג המדיני וצה"ל מתכנסים להערכת מצב ועל הפרק שתי תוכניות: אח, הכנות למבצע צבאי מלא תוך איסוף מודיעין על מיקום הגופה ומי מחזיק בה ובנתיב מקביל, לחץ כבד על הרשות הפלסטינית להתערב מיד ולהחזיר את הגופה. האולטימטום מוגש ואומר: הוציאו את הגופה אלינו או שנכנס פנימה בכל הכח. בשעות הבוקר הגופה מושבת לבני המשפחה וצה"ל מחזיר את המעברים שנסגרו לשגרה.
