מקורביו של תא"ל עופר וינטר סיפרו השבוע כי הוא חש "בחילה" לנוכח ציפוף השורות וביטויי העלבון המגזרי בעקבות אי־קידומו למפקד אוגדה כפי שקיווה. וינטר, לוחם ומפקד אמיץ, הפך השבוע לסמן דתי וימני, וזוהה עם דגל שאולי מעולם לא ביקש להניף. לדברי מקורביו, גם אותה פקודת יום ששיגר לחייליו בעיצומו של מבצע 'צוק איתן', ושהמסרים האמוניים שנכללו בה משכו אליו ביקורת עזה משמאל, לא נועדה להחזיר בתשובה את פקודיו אלא לבטא בכנות את הערכים שהוא מאמין בהם.
ובכל זאת, התגובות הקשות ברשתות החברתיות לאחר פרסום השיבוצים החדשים בצה"ל – ששמו של וינטר נעדר מהם – שיקפו הלך רוח רווח ואולי אף מרכזי בציונות הדתית. תחושות התסכול נבטו גם על רקע שורה של ויכוחים בשנים האחרונות בשאלות כמו שילוב נשים ומעמדה של הרבנות הצבאית, שהביאו לחיכוכים שונים בין הרמטכ"ל הנוכחי לציונות הדתית. הציבור שבניו מובילים בקורסי הקצינים ובפיקוד בדרגות הביניים, גילה שאף אחד מהם לא נמצא ראוי לדרגות בכירות יותר ולהשתתפות בדיוני פורום מטכ"ל.
בועז גולן, בכיר בערוץ 20 ועורך אתר החדשות '0404', הוא חברו של וינטר מילדות. גולן משוכנע כי הרמטכ"ל עשה "סיכול ממוקד" לווינטר בשל הכיפה שהוא חובש, ובעיקר בגלל הרוח האמונית העזה שביטא בימי 'צוק איתן': "עופר וינטר סומן ומסומן אך ורק כי הוא חובש כיפה, כמו מפקדים נוספים דתיים בצה"ל. יש פה התנכלות כוללת לדתיים, ובטח לחיילים שאינם קצינים", קובע גולן בהחלטיות, וטוען כי הוא מתקשה לזהות נימוק אחר. "לא יכול להיות פה שום שיקול מקצועי, מכיוון שגם הרמטכ"ל התבטא לאחרונה ואמר שעופר וינטר הוא מהקצינים האיכותיים שיש לצה"ל. כך גם התבטאו שורה של בכירי הצבא. לכולם ברור שעופר הוא הקצין הקרבי האיכותי והטוב ביותר שיש בצה"ל, ואני לא משמיע רק את דעתי בעניין הזה. קיבלנו למערכת פניות רבות של קצינים, כולל מג"דים בקרבי, שלא מבינים איך מוציאים מהמשחק את אחד הקצינים הטובים ביותר שיש לצה"ל, ומשוכנעים שזה קשור ישירות להיותו דתי".
גם ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, אלוף־משנה במיל', חושד במניעים שהביאו לחסימת קידומו של וינטר. הוא שוקל את מילותיו ופוסע בזהירות בין הכבוד שהוא רוחש לצה"ל ולעומדים בראשו, ובין סימני השאלה שלדעתו עולים מהפרשה. "אני לא כופר בהחלטות הרמטכ"ל את מי למנות ומי לא, ואף על פי כן היה טעם לפגם בסיפור הזה", סבור יוגב. "כבוגר חטיבה סדירה שהצטיינה בשדה הקרב, מן הראוי היה להוביל את וינטר קדימה בתחום הפיקוד".
מעשרה יוצא אחד
לדעת רבים, מאחורי אי־קידומו הצבאי של וינטר עומדים שני אירועים. האחד הוא פקודת היום שהפיץ לחייליו בחטיבת גבעתי, שעליה פיקד במבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. וינטר, שביקש לטעת בחייליו אומץ ורוח קרב, הגדיר את "האויב הטרוריסטי העזתי" כמי ש"מחרף מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל", וכתב: "אני נושא עיניי לשמיים וקורא עמכם 'שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל הֱיה נא מצליח דרכנו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך". הביטויים האמוניים העזים היו לצנינים בעיני חלק מעמיתיו ומפקדיו של וינטר, ויש הסבורים כי הם שהביאו לחסימת קידומו עתה.
לדברי יוגב, מי שהוביל את הסערה הציבורית והתקשורתית בעקבות אותו מכתב היה ראש אכ"א דאז, אלוף במיל' חגי טופולנסקי. "היו שיקולים זרים, שהוביל בעיקר ראש אכ"א לשעבר", אומר יוגב. "מצאתי אצלו שיקולים שונים וחוסר הבנה בשורשי היהדות של עם ישראל. אין לי ספק שזה היה רכיב מסוים בהחלטה, ואני מצר על כך. אני סומך על צה"ל והרמטכ"ל, אבל ברור שהיה פה טעם לפגם מול מפקד שכזה, ואין לי ספק שווינטר ימצא עוד דברים לתרום בהם למען עם ישראל".
אירוע נוסף התרחש גם הוא בימי 'צוק איתן', כאשר יו"ר הבית היהודי, השר וחבר הקבינט נפתלי בנט, יצא לשטח כדי לפגוש באופן ישיר את המפקדים ולהתרשם בעצמו ממצב הלחימה. בנט נפגש במכוניתו עם וינטר ועם אל"מ ארז וינר וקיבל מהם מידע צבאי רגיש, תוך שהוא עוקף את שר הביטחון והרמטכ"ל. גורם צבאי רשמי אישר אז את דבר קיומן של הפגישות, ואמר כי "לטענתם הפגישות היו לבקשת בנט".
חבר הכנסת ואלוף במיל' אלעזר שטרן טוען כי לאותו מפגש עם אישיות פוליטית היה משקל מכריע בהחלטה שלא לקדם את תא"ל וינטר. "עופר הוא קצין מצוין, והקידום שלו נתקע לא בזמן איזנקוט אלא עוד בצוק איתן", אומר שטרן, בעבר קצין חינוך ראשי וראש אכ"א, ומותח ביקורת על בנט שיזם את אותו מפגש. "אנחנו הדתיים דופקים את עצמנו. מי שנפגש עם עופר וינטר בתוך המלחמה הפיל אותו בפח. אני מכיר את עופר, ואני בטוח שהוא נפל למלכודת הזו בתמימות. נעשו שם כנראה דברים בעייתיים מאוד". שטרן סבור כי מאותה סיבה לא אושר מינויו של וינטר למזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תפקיד שהוא התמודד עליו. "אולי איזנקוט סיכל את זה בגלל הכישלון של הלויאליות למערכת. זה תפקיד שהוא בתוך הלוע של הפוליטיקה, ומי שמבצע אותו צריך להיות מחוסן מזה. אני מזכיר לך שכאשר איזנקוט היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה שרון, הוא נזהר מלנסוע לפגישות בחוות שקמים. הוא מאוד רגיש למעורבות פוליטית של קצינים".
דווקא בנוגע לאותה פקודת יום שעוררה סערה, שטרן מעריך כי לא היא שעמדה לנגד עיני הרמטכ"ל בשאלת קידומו של וינטר: "המכתב לא היה פקטור. לא נהניתי מהמכתב הזה, אבל אני חושב שהוא היה לגיטימי מאוד. הרב רונצקי ז"ל, הרב הראשי לצה"ל לשעבר, אמר לי שהוא חושב כמוני. כתבתי את המילים 'בעזרת השם' על כל הזמנה להשבעת צנחנים בכותל, ועמרם מצנע בזמנו ממש נכנס בי. וינטר הגזים לדעתי כשהוסיף שני פסוקים על היציאה לקרב, כי העניין הוא המינון. אבל אתה באמת חושב שבגלל זה לא ממנים מישהו להיות מפקד אוגדה?"
קצין בכיר לשעבר בפורום מטכ"ל מנסה להסביר לנו מה קורה בחדרי חדרים, בעת הדיונים על שיבוצי הבכירים בצה"ל. "על כל תפקיד של אלוף מתמודדים עשרה תתי־אלופים, ותשעה מהם לא נבחרים. זה בערך היחס, וזה מסביר הכול", הוא אומר. "מי שקובע במינוי אלופים הוא הרמטכ"ל כמעט לבדו, אולי עם סגנו ועוד מספר מצומצם מאוד של גורמים. ברור שהרמטכ"ל רוצה להשאיר אחריו את המפקדים הכי טובים שינהיגו את הצבא בעתיד. הוא ואחרים יודעים שגורלם יהיה נתון בידי אותם מפקדים, ואם הם ייכשלו – גם מי שמינה אותם ומפקד על צה"ל כולו יישא באחריות לכישלון". בן־שיחי משוכנע ש"הרמטכ"ל מקבל את ההחלטה הטובה ביותר בעיניו, ולא אכפת לו בכלל אם יש לקצין כיפה על הראש. העניין הזה אינו גורם בעל משמעות". הוא מזכיר כי אותו רמטכ"ל, איזנקוט, מינה מפקדים דתיים לחטיבת הקומנדו ולחטיבת גולני: "מה קרה, פתאום עכשיו השתנתה דעתו על חובשי הכיפות הסרוגות?"
בהודעת דובר צה"ל בעקבות הביקורת על אי־קידומו של וינטר נאמר כי ״דיוני השיבוץ של מפקדים בצה"ל מנוהלים ומסוכמים בצורה מקצועית ועניינית על ידי הרמטכ"ל ובהשתתפות אלופי המטה הכללי", וכי נבחרו "קצינים מצטיינים מחוד החנית והלחימה שיובילו את צה"ל בשנים הקרובות. כל אמירה אחרת או ניסיון לשוות לתהליך ממד מגזרי הוא מגוחך, שקרי וחסר כל אחיזה במציאות". גורמים בצה"ל הסבירו השבוע כי סבב המינויים הנוכחי משקף העדפה גילית ולא מגזרית, וכי הרמטכ"ל בוחר לקדם קצינים צעירים מיחידות עילית שיובילו את צה"ל במלחמה הבאה. וינטר בן ה־47 כבר אינו משתייך לקבוצה הזאת.
עם הפנים לפוליטיקה?
האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי ומי שכיהן גם כמזכירו הצבאי של שר הביטחון יצחק מרדכי, מבקש גם הוא לצנן את הלהבות ולהוריד את מפלס העלבון. "במטה הכללי, מה שחשוב הוא לא מספר הכיפות אלא מספר הקצינים המוכשרים והמתאימים ביותר לתפקידם. כל השאר לא רלוונטי, לא בעיניי ואני מקווה שלא בעיני הרמטכ"ל. יש חובשי כיפות בראשות שתי החטיבות הכי חשובות בצה"ל, אז איך אפשר להגיד שיש אפליה על רקע דתי? מפקד אוגדת עזה הבא הוא חובש כיפה, ואחרים יגידו שפיקוד החטיבות הפך להיות אחוזה של הכיפות הסרוגות. זו שטות וזו שטות".
גם ח"כ שטרן סבור שתחושות העלבון נטולות בסיס מציאותי: "אני לא מבין את ההתקרבנות הזאת, אנחנו כבר מזמן לא שם. אחותו של הרמטכ"ל מתנחלת, והוא כל הזמן עושה כבוד למגזר הדתי־לאומי. תראה לי מישהו מקצועי שיאמר שהרמטכ"ל קידם קצינים פחות מקצועיים מעופר וינטר, שהוא קצין מצוין כמובן".
בזמן שכמעט מחצית מבוגרי בה"ד 1 הם קצינים דתיים, מוגזם לצפות שיהיה לפחות אלוף אחד במטכ"ל שהוא חובש כיפה?
"אין שום הלימה כזאת, ולא צריכה להיות הלימה כזאת. מינו עכשיו קצינים מצוינים גם לתפקידי מפקדי החטיבות, ואתה לא יכול לומר שהם לא טובים. גם אופק בוכריס היה יכול להיות אלוף, אז מה קרה? גדי איזנקוט סימן אותו ולכן הוא נפל? (כזכור, בוכריס פרש מצה"ל לאחר שבמסגרת הסדר טיעון הודה ביחסים אסורים בהסכמה עם פקודה שלו, י"ק) איזנקוט קידם את בוכריס למסלול ישירות לאלוף, ואני לא חושב שהספירה הזאת של כיפות נכונה בכלל".
ואם גם בעוד עשור לא נראה קצין חובש כיפה במטכ"ל, תהיה שלם עם זה?
"כן, אני אף פעם לא אחפש את הכיפה. הלוואי שהמדינה הייתה מתקיימת כמו הצבא, בהיבט של קידום הטובים. אין לדיונים הללו שום ממד פוליטי, חד־משמעית. לא בתוך הצבא ולא בדרגים אחרים. אם בכל המדינה הייתה פוליטיקה פנימית כמו שיש בצבא, המדינה הייתה נראית הרבה יותר טוב. יש כל כך הרבה מבחנים ומבדקים בצבא, כמו סוציומטרי והערכת פקודים והערכת עמיתים אנונימית ומרכזי הערכה. אין מערכת שמקדמת אנשים ככה".
אל"מ במיל' ארז וינר משוכנע כי עצם הדיון סביב הסיבות לאי־קידומו של תא"ל וינטר הוא שגוי ובעייתי. "מי שעושה חיבורים לכיפות, עושה נזק בעיקר לחובשי הכיפות. אני לא חושב שבצה"ל של 2018 מקדמים או לא מקדמים מישהו בגלל הכיפה שלו. חובשי הכיפות נמצאים בכל הרמות, ויש גם כאלה עם 'כיפות שקופות' ואין לדבר סוף", הוא אומר. "באותה רשימה ובאותו דיון היה גם תא"ל עופר לוי, שהיה בכל התפקידים כמעט שווינטר עבר בהם: מפקד החטיבה הצפונית, מח"ט גבעתי, מפקד הגדס"ר. שניהם היום ראשי מטה של פיקוד – וינטר במרכז ולוי בדרום. גם לוי לא קיבל את הפיקוד על אוגדה כפי שרצה. אז מה, זה בגלל שהוא קיבוצניק?"
להערכת וינר, מה שמנע את קידומו של וינטר הוא אופיו הלוחמני והלא מתפשר, ולא זהותו הדתית. "וינטר הוא מפקד אמיץ ונועז, ואני מאוד אוהב אותו. הוא יצר המון התנגדות במערכת בגלל שהוא לא שגרתי והוא מתבטא, ויש לו כל מיני 'מקורבים' שמדברים בשמו ולא ברצונו ועושים הרבה רעש סביבתי. אין לי מושג למה הוא לא התקדם ומה היו השיקולים בדיוק, אבל אני יודע שיש הרבה הערכה אליו. באופן כללי אין ספק שהרעש שנוצר סביב פקודת הקרב, ולא משנה מה הוא כתב ומה לא, הדיונים בשאלת מינויו למזכיר הצבאי של נתניהו והדברים שהמקורבים שלו אמרו – כל זה גרם לו נזק בסופו של דבר ויצר אנטגוניזם".
וינר מסביר כי בעיתות שגרה המערכת הצבאית נוטה לחשוש מקצינים דעתנים ולא שגרתיים, שבזמן חירום היו מקודמים בקלות רבה יותר: "אין ספק שזה חבל", הוא מסכים, "כי אתה רוצה שמפקדים כאלה יהיו במערכת ויתקדמו. אני רוצה להאמין ולקוות שימצאו לו תפקיד במערכת, שיאפשר לו להמשיך לעשות ולהתפתח".
לדעתך וינטר צריך לפרוש מהצבא? יש הטוענים שלמעשה הרמטכ"ל הראה לו את הדלת החוצה.
"אני רוצה להאמין שלא, אבל אני יכול לומר בוודאות שאין קשר לכיפה שעל ראשו. אנחנו עושים נזק לעצמנו וגם לעופר כשאנחנו הופכים את זה לסוגיה מגזרית. לפני שנים הייתי מועמד להיות מפקד גדוד בנח"ל, ואז אמרו לי שיש גדוד שזקוק לי ומינו אותי למג"ד דוכיפת. נעלבתי ורציתי לקום ולפרוש. אשתי עשתה לי שיחה והזכירה לי שאני נמצא במערכת לא בשביל קריירה אלא שליחות, וזה לא תלוי בשאלה אם קידמו אותי ואם לא. אפשר לתרום בכמה מקומות".
גם ח"כ שטרן לא ממהר לייעץ לווינטר לפרוש לאזרחות: "מה שאפילו אלוף משנה יכול לעשות בצבא, יכול לקחת ארבעים שנה של עבודה באזרחות כדי להגיע ליכולת כזאת. נכון, יש תחושה של היעלבות כשלא ממנים אותך לתפקיד שאתה מתמודד עליו, אבל לא הייתי פורש לפני שיחה עם הרמטכ"ל ומברר האם הפסדתי בהתמודדות כי היו טובים יותר, או בגלל המשקל של 'הפאול' שעשיתי. ואני חושב שאם וינטר עשה פאול, אז מי שסחב אותו לזה אשם לא פחות ממנו".
שטרן, שאחרי הצבא הגיע לכנסת, מעריך כי גם וינטר עשוי לפרוש ולפנות לזירה הפוליטית. "הוא לא מחויב אפילו ביום אחד של צינון, ואם אתה שואל אותי, בנט חייב לו. החיבוקים של כל הח"כים מפילים אותו יותר עמוק. אני יודע שווינטר לא רוצה בהם".
