הכנסת געשה השבוע בהתרחשויות פוליטיות. המשא ומתן הקואליציוני נמשך בחדרי חדרים, חבר כנסת אחרי חבר כנסת ניגשו לדוכן המליאה כדי לשאת את נאום הבכורה שלו באולם שחווה יותר מדי נאומי בכורה בשלוש השנים האחרונות.
אבל בעיצומה של הקלחת הפוליטית, מאחורי הקלעים, באולם קטנטן בקומה הראשונה של הכנסת, נערך ביום שלישי אירוע מרתק לא פחות, אולי אפילו יותר. גם שם היו דרמות ומאבקי כוחות, תהפוכות מפתיעות, שמחת הניצחון ומרירות ההפסד, אך כשתמה המערכה והתוצאות התבררו – אפילו המפסידים קרנו מאושר. זה היה משחק המלכים, שחמט.
שילוב אקלקטי של אנשים גדש את אולם שפרינצק. היו שם חברי כנסת ומנכ"לי משרדים ממשלתיים, דוברים וכתבים, צלמים ואנשי סאונד – כל מה שתצַפו למצוא באירוע פרלמנטרי. אליהם הצטרפו שופטים, מנהלים, בכירים, וגם שני אלופי שחמט, שהתבדלו מיד משאר הנוכחים לאו דווקא במלבוש או במראה, אלא באווירה הנינוחה והכה א־פוליטית שקרנה על פניהם.
האחד דווקא היה ישראלי – אמיל סוטובסקי, מנכ"ל איגוד השחמט העולמי (פיד"ה) ורב־אומן עם אוסף מכובד של תארים ופרסים באמתחתו. השני, מנגד, היה רחוק מכאן כמו המזרח התיכון ממזרח הודו: וישוואנתן "וישי" אנאנד, אלוף העולם לשעבר בשחמט חמש פעמים ברציפות, "ילד הברק", "הנמר ממדראס", ואחד השחמטאים הטובים ביותר בהיסטוריה של האנושות. כיום הוא גם סגן נשיא פיד"ה.
אנאנד מבקר בארץ לרגל אירוע מפואר שהתקיים בירושלים השבוע: טורניר השחמט הבינלאומי לקבוצות, שסבב הגמר שלו יוכרע הערב, במלון על פסגת הר הצופים.
אך כמו שני גלדיאטורים מקצועיים, הם הובאו לכאן, אל הקולוסיאום הישראלי, כדי לנסות את כוחם נגד כמה חובבנים טריים. ומי היו הקורבנות? מנכ"לים של שלושה משרדי ממשלה, סגן ראש עיריית אשדוד אלי נכט וגם שני חברי כנסת: יואב קיש מהליכוד, והשחמטאי המפורסם ביותר במליאה, זאב אלקין מהמחנה הממלכתי.
אלקין הופיע באירוע על תקן משולש: בתור השר לענייני ירושלים, הוא זה שדאג לארגן את הטורניר הזה; בתור חבר כנסת, הוא היה כאן כדי להשתתף במרחץ הדמים; בתור אוהד שחמט מושבע (ומומחה לא קטן בפני עצמו), ניכר שהוא פשוט נהנה מאוד מכל האירוע.
המתחרים מתיישבים במקומותיהם, לאורך שני שולחנות בצידי האולם. על כל אחד מהשולחנות מסודרים בקפידה שלושה לוחות שחמט. השחמטאים־גלדיאטורים מתיישבים במרכז החדר, כל אחד מהם בגבו לאחד השולחנות.
מובן שמשחק אחד־על־אחד נגד אלופי עולם אינו הוגן, ולכן נתנו להם 'הנדי־קפ' כפול: כל אחד מרבי־האומנים יתמודד נגד שלושה מתחרים בו־זמנית, וישחק "עיוור" – כלומר, הוא לא יראה את שלושת הלוחות בשום שלב. המהלכים יוקראו לו על ידי שופטים שתפקידם לעקוב אחרי מהלכי המשחק.
הקראת החוקים מרשימה שני צופים מהדרג התקשורתי־פוליטי שיושבים בקצה האולם. "מה הסיכוי שהם ינצחו בכל משחק בתנאים כאלה", לוחש אחד לחברתו. כתב מקור ראשון שיושב לצידם, חובבן שחמט לא קטן, מחייך ולוחש בחזרה: "יהיה 0־6 לטובתם, בקלות".
המלך נפל
ההכנות נגמרו, קיש ואלקין צילמו שחזור של תמונת המשחק בין מסי לרונלדו, והשחקנים מתחילים לנוע.
בהתחלה מתנהלים המשחקים בעצלתיים. הפתיחות שגרתיות, האלופים נשענים לאחור בנינוחות ומשחזרים מהלכים שכבר ביצעו עשרות אלפי פעמים. אך לאט־לאט, כמו מרק צפרדעים, הלחץ מתחיל לטפס.
המשבר ניכר במיוחד בשולחן הימני, שלאורכו יושבים שלושת המנכ"לים, שמשחקים נגד סוטובסקי. זיעה ניכרת על מצחם, והאולם מתמלא קולות של מים קרירים הנמזגים לכוסות זכוכית. ואז, אחרי דקות ארוכות של דממה מוחלטת באולם, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן נשבר. "אני רואה לאן זה הולך", הוא הפטיר באנחה, כשהוא מסתכל על הלוח בייאוש. המלך נופל, פרידמן נכנע. טוב, אולי הוא קצת הגזים – השופט ניגש ללוח והסביר בלחישות ובמהירות הבזק כיצד הוא היה יכול להיחלץ מהצרה. אבל מאוחר מדי, לוח משוחרר לא יוחזר. 0־1 לאלופים.
מכאן הקצב הסלים: אנאנד היכה בחזרה עם ניצחון על נכט, שנכנע גם הוא כשהלוח במצב חונק כל כך, שעצם ההישרדות שלו עד לנקודה הזו הייתה מרשימה. 0־2.
בינתיים, המשחק בין קיש לאנאנד, שהיה צמחוני לחלוטין בפתיח, בלי שאפילו חייל אחד הופל, הפך במהירות למרחץ דמים שכפה על הליכודניק לרכון קדימה ולבהות בכלים כאילו מהם תבוא הישועה.
נואש למהלך שימנע טבעת חנק דומה, קיש הזיז את הרץ שלו לקדמת הלוח. זו טעות: אנאנד עט קדימה ומיד טרף את הכלי בחינם. קיש מצמץ לרגע ופנה אל הקהל, מחויך מאוזן לאוזן. "זה שהחזקתי מעמד עד עכשיו…", הוא צחק לפני שהשופט השתיק אותו.
כמה מהלכים לאחר מכן הגיע תורו של אנאנד לצחקק. "לא בא לי לסיים!" הוא קרא, ולרגע נראה היה שליבו יתרכך. אבל אי אפשר לזכות באליפות העולם חמש פעמים בלי תאוות ניצחון. הוא הורה לשופט להזיח רץ לאלכסון הנכון מול המלך. מט. 0־3. הקהל מחא כפיים, אנאנד קם ללחוץ את ידו של קיש, הקהל רחש, השופט השתיק את כולם. נותרו עוד משחקים פתוחים.
אבל לא לעוד הרבה זמן: דקתיים לאחר מכן, שוב היה זה תורו של סוטובסקי, שהכריע את מנכ"ל המשרד לענייני ירושלים והמורשת, נתנאל איזק.
אוהד, לא פוליטיקאי
בצד של אנאנד, המשחק האחרון הוא גם האינטנסיבי ביותר: אנאנד משחק מול ידידו משכבר הימים, זאב אלקין. ואכן, נראה לרגע שאלקין ייתן פייט רציני, אבל בסוף אין באמת מה להשוות. אלקין, אחרי ריכוז ממושך, נאנח ונכנע אף הוא.
הקהל התפרץ ושוב הושתק. נשאר עוד משחק אחד. האם מנכ"ל משרד התרבות והספורט רז פרויליך יכניע את סוטובסקי? מהלכים מעטים לאחר מכן מתברר שלא. סוטובסקי מנצח, התוצאה הכוללת 0־6 והאירוע נגמר.
האלופים קמים ולוחצים ידיים לשחקנים. הם אדיבים, קלילים, מפטפטים עם הקהל, שמחים על ההזדמנות. אנאנד ניגש ללוח של קיש שהוחזר לקדמותו, ומשחזר במהירות הבזק כל מהלך לפי סדר, מסביר שיקולים, מעיר הערות. הוא יעשה אותו דבר אצל אלקין, מהיר כמו מכונה.
פרויליך מקבל תשבחות מיוחדות מסוטובסקי. "שיחקת כמו אומן בחצי הראשון", הוא מכריז כמו אב גאה לפני שהוא מתיישב באדיבות למשחק מהיר מול ילד שאביו הביא אותו איתו לאולם. גם לו, אגב, הוא החמיא בנדיבות. הכתבים שהיו במקום עטו בינתיים על המשתתפים.
"זה אלקין, הכול אלקין", אומר מנכ"ל איגוד השחמט הישראלי, גיל בורוחובסקי, כשנשאלת השאלה מי אחראי לאירוע היום. ואכן, נראה ששר הבינוי והשיכון היוצא נהנה מכל רגע. הוא פטפט ברוסית, באנגלית ובעברית עם אנשי השחמט, ובמיוחד עם אנאנד. כאן אלקין הוא יותר אוהד מפוליטיקאי. "קיש אולי הפסיד במשחק, אבל הוא זכה בלוטו", הוא מכריז בתגובה לידיעה הטרייה על כוונתו של רון דרמר לא לקבל את תיק החוץ, מה שעשוי לסלול את דרכו של קיש לתפקיד יושב ראש הכנסת.
בשיחה איתנו הסביר אלקין שהמשחקים היום הם רק קוריוז ביחס לטורניר הבינלאומי שמתקיים בירושלים – "מעבר לקו הירוק", הוא מוסיף בחיוך ערמומי משהו.
ואכן, הטורניר כלל קבוצות רבות מאירופה, אסיה ודרום־אפריקה, כולל ממדיניות מוסלמיות. "נשיא פיד"ה, סגן ראש ממשלת רוסיה לשעבר ארקדי דבורקוביץ', הוא יהודי שמנסה לקדם שחמט בישראל", אמר אלקין, והסביר שברגע ששמע שיש סיכוי לקיים טורניר בירושלים, הוא נידב תקציבים מהמשרד לענייניה למען האירוע. "בהמשך הבאנו גם את חילי טרופר ,והתחלקנו בין המשרדים ופיד"ה – שליש כל אחד". אגב, הטורניר הוא אולי הבייבי של אלקין, והוא נכח בפתיחתו, אך כמו דתיים רבים לא יזכה לצפות בגמר – שייתמשך לתוך השבת.
ומה עם משחקי הראווה? "את האירוע היום ניסינו לארגן כבר זמן מה", סיפר אלקין. אבל למרות הרצון, הייתה בעיה – כמעט אין שחמטאים בכנסת. "זה רע מאוד", קובע אלקין.
ואכן, אחמד טיבי התחייב לשחק, אך נאלץ לפרוש ברגע האחרון מסיבות אישיות. גם יבגני סובה הסכים להשתתף אך ביטל בשל שמחה משפחתית. "אביגדור ליברמן שחקן טוב, אבל הוא בחר לא להשתתף", המשיך אלקין, שלדבריו עבר סיעה־סיעה והתחנן לשחקנים, אך שוב ושוב נאמר לו שאין כאלה. "גם יאיר לפיד משחק, אבל הוא לא רצה". אדם שמקשיב לשיחה דוחה את הרעיון על לפיד: "הוא לא מספיק טוב בכל מקרה".
האולם מתקפל. בזה אחר זה זולגים השחקנים החוצה אל מסדרונות הכנסת, שהחלו להראות סימני חיים לקראת הצהריים. אנאנד וסוטובסקי נצמדים לנציגי השחמט האחרים, מוכנים לשוב למלון לקראת עוד סבב משחקים בטורניר. המשחק הזה כבר שייך לדור אחר, והערב הם ישובו לעמדת הצופה. אבל אולי הם ישובו לשם מרוצים יותר, שבעים מכמה רגעים חדשים של תהילה ישנה.
