איך מלמדים ילד יהודי בן שש בארה"ב על ה"כיבוש"? עם הסוגיה הזו מתמודדים בשנים האחרונות מנהיגי ארגון יהודי השייך לשמאל הקיצוני בשם If Not Now ("אם לא עכשיו"), המנסה לגרום לקהילה היהודית־אמריקנית להפסיק לתמוך בישראל ולהוביל ל"סיום הכיבוש בפלסטין".
בקיץ הקרוב צפויים חניכי מחנות "רמה" של התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב ובקנדה לקבל חינוך מסית כלפי ישראל ממדריכים ואנשי חינוך, וזאת בניגוד לרצונם של קברניטי הארגון. זה מתחיל בפרטים שוליים לכאורה, כמו שלטים. כל שלט המופיע במחנות הפסטורליים של אחת מרשתות מחנות הקיץ הציוניות ביותר בארה"ב, נכתב בעברית ובאנגלית, לעתים רק בעברית. כך כל חניך יודע מהם "חדר אוכל" או "בית כנסת". אך בקיץ הקרוב יהיו מדריכים במחנות שיוסיפו שפה אחרת – ערבית. "לילדים בני 6 עד 12 אפשר להכין שלטים בשפה הערבית, לספר סיפורים וללמד מילים בערבית, ללמד אותם על אוכל ערבי ולספר סיפורים עם הנרטיב הפלסטיני", נאמר בסיעור מוחות שנערך בשבועות האחרונים למדריכים והגיע לידי 'מקור ראשון'. מנהלי המחנות ינסו להילחם בתופעה.
בשבועות האחרונים, לקראת פתיחת מחנות הקיץ של הקהילה היהודית בצפון אמריקה, קיים הארגון המדובר, If Not Now, כמה סדנאות הכשרה למדריכי המחנות, בני נוער ברובם. מטרת ההכשרה: לחשוף את המדריכים לחומרים ולתוכניות המציגים את ישראל כמדינה כובשת ומפרת זכויות אדם. את ההכשרה קיימו יועצים מטעם הארגון ברחבי ארה"ב. אחת הסדנאות התקיימה באינטרנט, עבור בני נוער שלא יכלו להגיע פיזית. באחת ההזמנות נאמר כי "ההכשרה תתבצע תוך מתן דגש על התמודדות עם המורכבות של ישראל, פלסטין והכיבוש".
מחנות הקיץ היהודיים בארה"ב נמשכים בין חודש לחודשיים. במהלך תקופה זו לנים הילדים בבקתות, ונפגשים עם הוריהם פעם או פעמיים בלבד. מדובר במסורת ארוכת שנים, שבמסגרתה גם ילדים צעירים מאוד הלומדים בבית הספר היסודי יוצאים מהבית לתקופה ארוכה. המחיר אינו זול, אך במקרים רבות יש מלגות וסבסודים שונים. במקביל פועלים מחנות "דיי קאמפ" שבהם הילדים חוזרים הביתה מדי יום, אך לרוב מדובר במחנות לגילים צעירים יותר.
על פי תפיסתם של אנשי 'If Not Now', שינוי השיח והמציאות לא יתרחש באמצעות השפעה על מדריך בודד או פעילות במחנה יחיד, אלא בזכות מערך פעולות מקיף שיוביל לתנועה שלמה של הדור היהודי הצעיר, אשר ייחשף ל"מציאות כהווייתה". בין היתר ערך הארגון תפילות "קדיש" לפלסטינים שנהרגו בעזה.
לפני כשבוע הצטרפתי לסדנה אינטרנטית סגורה בהשתתפות כ־20 צעירים יהודים מרחבי ארה"ב (במייל הסיכום של הארגון נכתב שהשתתפו כ־60), רובם מרשת מחנות "רמה" של התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב. רבים ממייסדי If Not Now והארגונים הקשורים בו הם בוגרי מחנות אלה. עוד השתתפו בסדנה צעירים וצעירות ממחנות קיץ של התנועה הרפורמית, של השומר הצעיר, 'הבונים דרור', 'יהודה הצעיר' ואף בוגר של תנועת בני עקיבא בבריטניה. כולם סיפרו מדוע הם רוצים להנחיל לחניכיהם את תודעת ה"כיבוש". השתתפתי בסדנה למשך זמן־מה, עד שמנהליה חשדו כי מדובר בעיתונאי. יצוין כי השתתפו גם אנשים אחרים שבארגון מכנים נציגי ארגוני "ימין קיצוני", שהטרילו את פעילי השמאל והניחו קטעי וידאו שונים שהפריעו לשיח.
הרעיון של הפעילות פשוט: אם מחנות הקיץ של המיינסטרים היהודי אינם מוכנים להכניס את האג'נדה האנטי־ישראלית של הארגון – הארגון יעשה זאת דרך המדריכים באופן לא רשמי. בעקבות כתבות בתקשורת היהודית על הארגון וכישלון ניסיונותיו להיכנס למחנות בצורה רשמית, החליטו בארגון לעשות זאת באופן חתרני יותר, ולעבוד עם המדריכים עצמם.
לקראת מחנות הקיץ פנו אפוא אנשי הארגון לראשי מחנה רמה בציוץ בטוויטר: "מחנה רמה היקר: המדריכים שלכם מוכנים ללמד על הכיבוש בקיץ הקרוב – האם תאפשרו להם לעשות זאת?"
הרב מיץ' כהן, ראש ארגון הגג של מחנות רמה, גוף שמחובר רשמית לתנועה הקונסרבטיבית בצפון אמריקה, מסר למקור ראשון כי "לרמה אין כל קשר לארגון If Not Now, ולא נתמוך בשום פעילות אנטי־ציונית. בעוד בני הנוער ואנשי הצוות שלנו מייצגים מגוון רחב של דעות, אנחנו לא מאפשרים העברת מסרים אנטי־ציוניים כחלק מהתוכנית החינוכית. אחד הערכים החשובים ביותר של רמה הוא הנחלת אהבת ישראל לחניכים שלנו. זה לעולם לא ישתנה".
כך תעשו "שאבעס ווק"
בחזרה להכשרת המדריכים: ההצעות החינוכיות מגוונות מאוד, לרבות פרק שלם על צורת הפנייה לחניכים, והעברת מסרים בצורה קלה לעיכול. לגילי 12 עד 15 מציעים ב־If Not Now "לספר סיפורים על ילדים פלסטינים בגיל שלהם, להשמיע מוזיקה ולהקריא ספרות פלסטינית". עוד הם מציעים לערוך פרויקטים לבר/בת מצווה לטובת תרומה לפלסטינים, ואף ללמוד מה"שמיטה" על תמיכה בנזקקים ברש"פ ובעזה. ההצעה ההזויה ביותר: "תרגילו אותם להגיד קדיש בכל בוקר שבו נרצחו פלסטינים בעזה או סביבתה".
ככל שהגילים עולים, כך הפירוט אך גם העיוות הולכים וגוברים: "לנערים ונערות בגילי 15 ומעלה אפשר להציע תוכניות בישראל", נכתב. "תעשו עם החניכים טיול רגלי ותעלו איתם לדיון את נושא הפגיעות הסביבתיות שבכיבוש". מוצע גם לערוך עם החניכים דיון על החינוך הקשור לישראל שקיבלו במחנה (שהוא פרו־פלסטיני), מול זה שהם מקבלים בבתי הספר היהודיים שבהם הם לומדים. המטרה ברורה: להעביר מסר ש"מחנכיכם והוריכם מסתירים מכם את המידע האמיתי על הכיבוש ואפליית העם הפלסטיני". באחת הסדנאות יש התייחסות להיבטים הפסיכולוגיים של המהלך של הארגון: "תגידו להם שההורים שלהם אנשים טובים", קרי: טובים, אף שלא סיפרו לילדיהם על ה"כיבוש".
אחד הסעיפים מציע לקיים "שיחות אחד על אחד": "תעלו את הנושא ותציעו לחניך/איש צוות 'אשמח ללכת איתך לשאבעס ווק' (מושג במחנות אמריקניים דתיים, שפירושו טיול זוגי קצר, סוג של דייט, כדי לדבר בשקט, צ"ק) ולהתעמק בנושא'". בין ההצעות לדיון באותה הליכת שבת: "דברו על הבנייה בהתנחלויות מצד אחד, ועל הרס בתי הפלסטינים מצד שני". ויש גם תוכנית לכל המחנה שבה ישתפו המדריכים את חברי המשלחת הישראלית, אך רק אלה שהם "שמאלנים או תומכים בנו".
ארגון השמאל הקיצוני מציע "להתאבל בתפילה על חייהם של פלסטינים שאבדו". למעשה הוא מציע "להדביק" פעילות אנטי־ישראלית לכל אחת מהפעילויות במחנות, ואף "לשיר לילדים שירי ערש" פלסטיניים או שירים בשפה האנגלית שעוסקים ב"כיבוש". הנושא מוצג מזווית מאוד מסוימת, בעייתית, לא מדויקת: לאורך כל המסמך מוצע לדבר על "חוסר השוויון" בשימוש במשאבי טבע כגון מים וחשמל, ללא הבנה מעמיקה של הסיטואציה המורכבת.
אף כי If Not Now אינו מוגדר כארגון BDS הקורא להחרמת ישראל, הוא מראה רק את הצד הפלסטיני ולא מספר על הצד הישראלי, שלרבים מהחניכים יש קרובי משפחה בו.
"לא מכירים במדינה יהודית"
החד־צדדיות של ארגון השמאל אינה זרה לראש התנועה הרפורמית לשעבר, הרב אריק יופה, שכתב לפני כמה שנים באתר 'הארץ' מאמר דעה נגד הארגון, תחת הכותרת "If Not Now לא צריך לקבל את תמיכת השמאל היהודי־אמריקני". כאשר נשאל יופה על ידי צעירים אמריקנים מדוע הגיב כך, השיב להם: "אם צעיר יהודי רפורמי היה מספר לי שהוא מרגיש 'נבגד' בעקבות החינוך היהודי/פלסטיני שקיבל, הייתי רוצה לשמוע פירוט על כך. החוויה האישית שלי היא שיש הבדלים ברורים בין האופן שבו ישראל נלמדת בבתי ספר רפורמיים ובמחנות השונים. חלק מהמוסדות החינוכיים שלנו עושים עבודה טובה בנושא, אבל אחרים ממש לא".
לדברי יופה, "בקרב היהודים יש נטייה טבעית להדגיש את הצדדים החיוביים של ישראל ולא את בעיותיה. הכיבוש הוא נושא קשה ולא קל ללימוד גם על ידי מורים מנוסים. עובדה היא שרבים ממורינו וממדריכי המחנות הם לא אנשי חינוך מנוסים אלא מתנדבים נלהבים, החסרים את התחכום הדרוש להנחיה על ישראל שלאחר 1967. יש להכיר בכך שגם חלקים רבים מהקהילה היהודית, ובכללם מהקהילה הרפורמית, פשוט לא התמודדו עם הכיבוש: הם לא חשבו על השלכותיו ונמנעו מעיסוק מעמיק בנושא".
אך חרף דעתו זו, יופה מתנגד כאמור לארגון: "אין לי בעיה עם העובדה שהארגון דורש חינוך כן על ישראל ופלסטין. אבל יש לי בעיה עם סירובו של If Not Now לנקוט עמדה בנוגע לקיומה של מדינה יהודית. בעקבות אי־ההכרה בחשיבותה של מדינה יהודית, הארגון מסרב לשקול את שלומם או אפילו את המציאות החיה של 6.5 מיליון היהודים בישראל. הוא מסרב להכיר בחשיבות הריבונות הלאומית לעם היהודי שנאלץ להילחם על הישרדותו, ואשר לאחר 2,000 שנה מסוגל סוף סוף לשלוט בגורלו".
הסיפור של If Not Now דרמטי מכיוון שאין מדובר בארגון קצה כגון Jewish Voice for Peace ("קול יהודי לשלום"), שהוא אחד מארגוני ה־BDS המובילים. כאן מדובר ביוצאי מחנות קיץ מהמיינסטרים היהודי־אמריקני, המשתמשים ברטוריקה הנהוגה במחנות למען האג'נדה הקיצונית שלהם. הדרמה מתעצמת בכך שמסרי שמאל קיצוני מוחדרים דווקא למחנות שמחנכים לחיים דתיים. למחנות אלה, הנערכים זה עשרות שנים במתכונת דתית, מגיעים מדי שנה עשרות צעירים ישראלים מקרב הציונות הדתית, לעבודה כאנשי צוות.
בריאיון ל־BBC לפני כחודש סיפרה חברה בארגון המסונף ל'If Not Now', סילביה רוזן, שמדריכה במחנה רמה, כי "מעולם לא חינכו אותי על ה'כיבוש'. מעולם לא סיפרו לי על הדיכוי של אותם אנשים". רוזן חברה בארגון בשם 'מעולם לא סיפרתם לנו', הכולל בוגרי מחנות קיץ ובתי ספר יהודיים אשר כועסים על הוריהם ומחנכיהם שלא חשפו אותם ל"עוולות" של מדינת ישראל.
"הקיץ אהיה אחראית לכמה קבוצות ומדריכים, ואדאג שהמדריכים שלי ידברו עם החניכים על הכיבוש", הבטיחה סילביה. "יש הנחה בקרב הדור היהודי הצעיר בארה"ב שאפשר לבקר את מדינת ישראל. יהיו כאלה שיטענו שישראל לא צריכה להתקיים, אחרים יתמכו בפתרון שתי המדינות או פתרונות אחרים. יש הרבה דרכים להיות יהודי באמריקה, לא צריך לתמוך בישראל כדי להביע את יהדותך".
"ארגון BDS לכל דבר"
If Not Now הוקם בשנת 2014 במהלך מבצע 'צוק איתן', כמחאה על המצב בישראל ונגד הלובי הפרו־ישראלי הפועל בארה"ב. מטרת העל של הארגון היא שינוי תפיסתי בקרב הקהילה היהודית בארה"ב, בשאיפה לשנות את הסטטוס־קוו המדיני בישראל.
את הנהגת הארגון מאיישים יהודים צעירים שרובם נולדו וחונכו בתוך הקהילה היהודית. חלקם דתיים וחלקם אף עברו חינוך יהודי עמוק, ביקרו בארץ פעמים רבות ואף גרו בה.
השר לנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן, שמשרדו עסוק במעקב ובלחימה בארגונים מסוג אלו בעולם, אמר לנו כי הוא מכיר את הארגון ואת פועלו. "לצערי, ארגוני שמאל קיצוני יהודיים חוברים לאויבי ישראל לפעילות החותרת תחת הלגיטימציה של מדינת ישראל – ועושים זאת בכסות מזויפת של פעילות למען זכויות אדם. מטרת הפעילות לייצר קרע בתוך העולם היהודי, ויש לגנותה בכל תוקף. חשוב לדעת שארגון If Not Now אינו מתנגד לחרם על ישראל, ובכך הוא פוגע בפעילותנו למאבק נגד החרם ו־BDS".
מסמך פנימי נוסף של הארגון שהגיע לידי 'מקור ראשון' מפרט את "הדרכים שבהן הקהילה היהודית־אמריקנית תומכת בכיבוש". הארגון מזכיר בין השאר את התרומות שמעבירים לישראל ארגונים גדולים כגון הפדרציות היהודיות והג'וינט, אך מתייחס גם לאישים ספציפיים כגון ראש הממשלה נתניהו.
במסמך זה מוזכר גם שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט, שלטענת הארגון החליט לתמוך דרך חברה לתועלת הציבור שהקים, "מוזאיק יונייטד", בארגון הסטודנטים היהודיים "הלל" בסכום של עשרות מיליוני דולרים. "מטרת התוכניות של 'מוזאיק יונייטד' היא להתייחס לביקורת נגד הכיבוש בקמפוסים אוניברסיטאיים, (ולהעלות) חשש מנישואי תערובת בקרב צעירים יהודים", מאשים הארגון.
לארגון 13 ארגוני־משנה במדינות מרכזיות בארה"ב, וכמה תתי־סניפים בקמפוסים. בין עקרונותיו: דרישה מהקהילה היהודית בארה"ב להפסיק את התמיכה ב"כיבוש"; מחויבות לערכי המסורת היהודית; שקיפות והידברות ציבורית; לקיחת יוזמה והבעת מחאה לא אלימה.
התנועה מבוססת על מתנדבים ותרומות. לשיטתם, הם מתמקדים בקירוב לבבות ולא בפילוג – ואינם שותפים בתנועת ה־BDS, בדיונים על הציונות או בשאלת חלוקת הארץ, אלא על סיום הכיבוש. למרות זאת, הארגון צייץ לפני פחות משנה בתגובה לחוק נגד החרם על ישראל בארה"ב כי "לא משנה מה עמדתך על BDS (אנחנו לא נוקטים עמדה), חרמות הם לא פשע. ה'חוק נגד החרם על ישראל' אינו חוקתי ולא אמריקני". ציוץ נוסף לא מותיר מקום לספק: "הממסד היהודי־אמריקני מניע את החשש מפני ה־BDS, ובדרך כלל נותר לצד הדמוקרטיה המידרדרת של ישראל, המעצרים האלימים של ילדים פלסטינים והסיוט שנקרא 'הכיבוש'. ה־BDS היא לא הבעיה, הכיבוש הוא הבעיה".
אנשי הארגון אקטיביים מאוד בהפגנות ובפעילויות מחאה נגד ישראל. כך למשל, הפעילים הפריעו לשימוע שנעשה בסנאט לשגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. לאחרונה הם אף מקיימים הפגנות נגד סניפי קק"ל בארה"ב. מעֵבר להפגנות ומחאות, הארגון משקיע משאבים בקיום סדנאות לימוד וחשיפה בעבור צעירים יהודים בארה"ב ובקנדה.
מי שעשויים להיפגע ישירות מפעילותו של ארגון If Not Now הם חברי המשלחות הישראליות למחנות הקיץ, ברובם שליחים צעירים של הסוכנות היהודית. מהסוכנות נמסר כי "פעילותו של הארגון מוכרת לנו, וידוע לנו שהוא מקושר ל־BDS. אנחנו מנהלים פעילות חינוכית נרחבת במסגרות שונות (מחנות קיץ, תנועות נוער, קמפוסים) במטרה לתת כלים לחניכים להתמודד עם התופעה ולהדוף אותה".
מחנות רמה הוציאו השבוע הודעה בעקבות התייחסות לפעילות If Not Now בתקשורת היהודית־אמריקנית. "בחורף האחרון נפגשו חברי הנהלת מחנות רמה עם 15 בוגרי המחנות המזוהים עם If Not Now. לא נאפשר הכנסה של כל חינוך אנטי־ישראלי, אנטישמי או אנטי־ציוני לרמה".
למרות פניית מקור ראשון, מ־If Not Now לא נמסרה תגובה לדברים.
