דו"ח מבקר המדינה שבחן את הדיווחים על פרשת הסוהרות באגפים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל מצביע על תופעות חמורות של פגיעה מינית דרך קבע והתעלמות של צמרת הפיקוד מתלונות של סוהרים וסוהרות על כך.
פרשת סרסור הסוהרות נחשפה בעבר בערוץ 14 על ידי העיתונאי לירן לוי אלא שלא זכתה לתהודה ציבורית גדולה. בשנה האחרונה בעקבות דיוני הוועדה לבדיקת בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע הצטברו עדויות נוספות מצד גורמים בשב"ס אשר הצביעו על כשלים מצטברים והזכירו כיצד סוהרות הוצבו באגפים מסוימים לפי דרישה של אסירים ביטחוניים אשר הטרידו אותן.
לפני כארבעה חודשים הילה, שם בדוי, בוגרת שירות חובה בשב"ס התלוננה על אסיר שאנס אותה במהלך שירותה הצבאי.
מבקר המדינה אנגלמן אמר על המסקנות החריפות: "הדו"ח שלנו הוא Me too לשב"ס ולמשטרה", לדבריו "פרשת 'הסוהרות' הייתה רק קצה הקרחון. חיילות וחיילי החובה נדרשים לתרום למדינה – ונמצא כי הם חשופים להטרדות, גם מאסירים ביטחוניים וגם ממשרתי קבע, תוך ניצול חולשתם. איש גם לא טורח להגן עליהם מפני הטרדות מצד אסירים ביטחוניים לאחר תום שירותם. הדוח חושף מציאות ארגונית מטרידה". אנגלמן אמר כי "לא ניתן להצדיק מציאות בה אחת מכל ארבע חיילות חובה במשטרה ובשב"ס חוו פגיעה מינית. אסור לגלות סלחנות לעובדה ש 70% מהתלונות לא טופלו כראוי, ולא ניתן לעבור לסדר היום כאשר המגמות מלמדות על הטרדות מיניות מצד אסירים ביטחוניים, היעדר גיבוי מהדרג הפיקודי, והטרדות מיניות ממשרתי קבע כלפי חיילות וחיילי חובה. אני מצפה מהשר לביטחון פנים שייכנס לתפקידו לפעול באופן מיידי לתיקון המצב, כך שתהיה מוגנות אמיתית ומלאה לכל המשרתים במשטרה ובשב"ס".
הדו"ח שבחן את תנאיהם של משרתי החובה בשב"ס ובמשטרה ומתפרסם היום (ב) מצביע על יחס בעל אופי מיני הן מצד האסירים הביטחוניים והן מצד סוהרים וותיקים על כלל חיילות משרתות בשב"ס, יחס אשר זוכה להיעדר גיבוי מצד הדרג הפיקודי.
בנוגע לשיעור הפגיעות המיניות במשטרה, במג"ב ובשב"ס עלה כי אחת מכל ארבע משרתות חובה שהשיבה על שאלון מבקר המדינה ציינה כי חוותה במהלך שירותה – 24 חודשים – פגיעה מינית אחת או יותר.
***
משרתות החובה בשב"ס שהשיבו כי חוו פגיעה מינית היה הגדול ביותר – 38%, דהיינו כארבע מתוך עשר משרתות חובה שהשיבו על השאלון ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד נמצא שכ-70% מהפגיעות במשרתי חובה בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד: 52% מהמשרתים שהשיבו כי חוו פגיעה מינית ציינו כי הפוגע היה משרת קבע, ו-19% מהמשרתים ציינו כי הפוגע היה מפקד ישיר או עקיף שלהם.
עוד עלה כי פחות ממחצית ממשרתי החובה במשטרה, בשב"ס ובמג"ב אשר חוו במהלך שירותם פגיעה מינית – דיווחו על הפגיעה לגורם כלשהו בארגון שבו שירתו או מחוצה לו או ליוהל"מ בצבא. 70% ממשרתי החובה שבחרו לדווח על הפגיעה המינית השיבו כי התלונה לא טופלה כלל או טופלה באופן לא מספק.
על פי מחקר צה"ל עולה כי 33% מחיילות החובה ציינו כי מאז גיוסן הן הוטרדו מינית פעם אחת או יותר. רק 32% מהן דיווחו על כך לגורם טיפול רלוונטי. 49% מהחיילות המשרתות בצה"ל שדיווחו על הפגיעה היו שבעות רצון מהטיפול בתלונה, וזאת יחסית, על פי ממצאי השאלונים, ל-39% בקרב המשרתות בשב"ס ו-27% בקרב המשרתות במשטרה. בביקורת עלה כי צה"ל אינו מפרסם לציבור את הסקרים שהוא עורך ואינו מציג בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערך.
מסקרים שערכה המשטרה בשנים 2016, 2018, 2021 שבהם נשאלו שוטרי החובה אם במהלך השנה החולפת הוטרדו מינית עולה כי חל גידול ניכר בדיווחים של שוטרי החובה על הטרדות מיניות, ובייחוד בקרב הנשים: 6.44% משוטרות החובה דיווח על כך שהוטרדו על ידי גורם משטרתי בשנת 2021. ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי השאלונים, שלפיהם 27% ממשרתות החובה במג"ב ו-22% ממשרתות החובה במשטרה ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד עלה בביקורת כי המשטרה אינה מפרסמת לציבור את הסקרים שהיא עורכת ואינה מציגה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה לשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערכה.
בביקורת עלה כי ב-34% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם משטרה וב-39% מכתבי האישום נגד שוטרים בגין עבירות של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת שוטר שהוגשו לבית הדין למשמעת במשטרה בשנים 2019 – 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם במשטרה הוא כ-7% בלבד.
ב-37% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם שב"ס וב-42% מכתבי האישום שהוגשו לבית הדין למשמעת בשב"ס בשנים 2019 – 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם בשב"ס הוא כ-6% בלבד.
בנוגע לשיעור הפגיעות המיניות בשב"ס ובמשטרה למול שיעורן נמצא בביקורת כי שיעור משרתות החובה בשב"ס ובמשטרה שציינו בשאלונים כי נפגעו מינית גדול בכ-300% משיעור הנפגעות, נכון לשנת 2021, שגילן 20 עד 34 לפי סקר ביטחון אישי של למ"ס (9.2%).
הדו"ח לא מיושם
הדו"ח מותח ביקור על כך שהדו"ח שחובר במשרד לביטחון הפנים להקשחת תנאי האסירים הביטחוניים – כלל לא יושם. לדברי המבקר "ביוני 2018 מינה השר לביטחון הפנים ועדה ציבורית לבירור התנאים של האסירים הביטחוניים המוחזקים בשב"ס. ממצאי הוועדה לימדו על מכלול כשלים, שתוצאותיהם עשויים לפגוע בסדר ובמשמעת עד כדי פגיעה בביטחון המדינה, דו"ח קעטבי. בביקורת עלה כי המלצות דוח הוועדה לבירור התנאים של האסירים הביטחוניים המוחזקים בשב"ס, המלמדות על הסיכון הכרוך בביצוע תפקיד סוהר ביטחון לא נדונו בקבינט המדיני-ביטחוני. משכך, לא התקבלו החלטות בעניין הדוח".
נתון מטריד נוסף שמופיע בדו"ח הוא "כ-15% מסוהרי החובה ציינו בשאלונים כי קיבלו פניות מאסירים ביטחוניים או מבנות זוגם באמצעות הרשתות החברתיות. עם זאת, שום דיווח שקיבל שב"ס על מקרים כאלו בשנים 2019 – 2022 לא טופל, וזאת, בין היתר, משום 'שהאסיר היה משוחרר' עם סיום שירות החובה, נוהלי שב"ס אינם חלים עוד על סוהרי החובה, וכך גם אחריותו של אגף הביטחון כלפיהם. לאחר השחרור אפוא אין להם כל הגנה מפני הסכנות הכרוכות בפניות מסוג זה, ובפרט בכל הנוגע לפניות מצד אסירים ביטחוניים, המעוררות תחושת חוסר ביטחון".
הדו"ח מצביע על כשלים נוספים ביכולת של גופים אלה לנהל את כוח האדם שמגיע מחיילי החובה. על פי המבקר "שיעור משרתי החובה אשר החלו את שירותם וממתינים במשך יותר משלושה חודשים להכשרה הנדרשת לצורך מילוי תפקידם היה 18%, 36% ו-47% בהתאמה. בניגוד לנהלים חלק ניכר ממשרתי החובה במשטרה ובמג"ב מתחילים לבצע את התפקיד שאליו יועדו בלי שעברו הכשרה מתאימה, וזאת יחסית ל-17% מבין המשרתים בשב"ס. כך לדוגמה, סוהר חובה סיפר לצוות הביקורת כי על אף ששירת בתפקיד מטה נדרש לתגבר אגפים ביטחוניים ולשמור חמוש במגדל השמירה וזאת מבלי שעבר כל הכשרה לכך".
משב"ס נמסר בתגובה:
"אנו גאים בשירות המשמעותי של סוהרי החובה בשב״ס ומאמינים בתרומתם, נשים וגברים כאחד. איננו מקלים ראש באחריותנו לשלומם של כלל המשרתים בארגון. כפי שפורט בדו״ח, רק בשנה האחרונה נחנך קו סיוע ייעודי לסוהרות והארגון עוסק במרץ בהסברה פנים ארגונית ורציפה ליצירת סביבת עבודה מוגנת ומעצימה. בחודשים האחרונים אף הוקם פורום להעצמת נשים בראשות הנציבה. לא בכדי מצא מבקר המדינה מקום לציין ולשבח את העבודה שנעשית בשב"ס בטיפול באירועי הטרדה מינית ומזעור מספרם שכן, כל תלונה נבדקת ומטופלת בהקפדה יתרה. סקר שביעות רצון שנערך בדצמבר אשתקד ודו"ח ועדת חסון הצה"לית אשר הוצג בכנסת במאי 2022 מצאו כי סוהרי החובה גאים בשירותם ואף הביעו רצון להמשיך בשירות קבע בשב"ס, בקשות העומדות על ממוצע של כ 60% בשנים האחרונות ומעידות על רצונם להשתלב בארגון.
יחד עם זאת, אין ספק כי ממצאי דו"ח מבקר המדינה מעידים כי עוד עבודה לפנינו. נבחן בקפידה את נתוני הדו"ח על מנת לנקוט בצעדים נוספים למניעת אירועים עתידיים.
נמשיך לפעול במרץ על מנת לתקן ולשפר את תחושת המוגנות בקרב משרתות ומשרתי החובה בשב"ס".
מצה"ל נמסר בתגובה:
"צה״ל פועל באפס סובלנות כלפי מקרי הטרדות ופגיעה מינית ופועל לשמירת אקלים יחידתי מכבד למשרתיו בכלל היחידות. המשרתים המוצבים ביחידות המשרד לביטחון הפנים התגייסו מכוח חוק שירות הביטחון ומבצעים שירות משמעותי ומאתגר. צה"ל רואה עצמו כבעל אחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובתוך כך כלפי המשרתים ביחידות אלה, ועל כן הורה ראש אגף כוח האדם, אלוף יניב עשור, באוקטובר 2021 על הקמת צוות מיוחד בראשות תא"ל במיל' גיא חסון לבחינת תהליך הגיוס, הליווי ותנאי השרות של המשרתים ביחידות שמחוץ לצה"ל, בדגש על משטרת ישראל ושרות בתי הסוהר.
בהתאם למסקנות הועדה והמלצותיה, הוקמה מנהלת ייעודית בצה"ל בפיקוד אלוף משנה. המנהלת מבצעת אחת לחודשיים ביקורות בבתי הכלא בהם מוצבים משרתי חובה, על פי גאנט ביקורות סדור, זאת על מנת לוודא כי אכן המשרתות והמשרתים ביחידות אלו זוכים ליחס ראוי וסביבת שירות מכבדת.
צה״ל פועל להידוק שיתוף הפעולה עם ממונות היוהל״ם בגופים השנים, וכחלק מכך קיים באוגוסט האחרון כנס למידה והידוק מנגנוני עבודה, בהובלת יוהל״ם צה״ל, תא״ל אלה שדו-שכטמן. בנוסף, מוקד מהו״ת )מרכז התמודדות ותמיכה( של צה״ל אשר מעניק ליווי ותמיכה במגוון כלים לנפגעות ונפגעים על רקע מיני ביחידות צה״ל
וביחידות שמחוץ לצה״ל, הוכר והוטמע בפני משרתי החובה בשירות בתי הסוהר. אנו עדים למגמה חיובית של עלייה בתרבות הדיווח, וכי יותר משרתי חובה וקבע מרגישים בנוח לדווח על פגיעות בצה״ל ורובם מרגישים כי המקרים שלהם מטופלים בכובד ראש וברצינות.
אחת לשנה מציג צה"ל בוועדת חוץ וביטחון או בוועדת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי את הנתונים בנושא הדיווחים אודות הטרדות מיניות שהתקבלו בצה"ל בשנה החולפת. אנו רואים בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ונמשיך לפעול למיגור התופעה ולמיצוי הדין עם הפוגעים. צה״ל ימשיך לפעול באחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובהם גם המשרתים שירות בטחוני חשוב ומשמעותי ביחידות שמחוץ לצה״ל".
ממשטרת ישראל נמסר:
"המשטרה רואה בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ומטפלת בכל דיווח, לצד קיום פעילות מניעה והסברה כל העת. אוכלוסיית משרתי החובה זוכה בהקשר זה לקשב מיוחד. כל דיווח אודות חשד להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת, נבדק ביסודיות ומטופל בהתאם, לרבות מעטפת לנפגע/ת והעברה לטיפול הגורם המוסמך.
"העלייה בדיווחים ואופיים מעידה בעיקר על עליה במודעות ובתחושת האמון והבטחון של המשרתים ועל אפס סובלנות כלפי שוטרים המטרידים מינית. נמשיך לפעול לקידום סביבת עבודה מכבדת, מוגנת ובטוחה לכל משרתי הארגון".
