בכל יום בשבועות האחרונים מקבלים תושבי קייב וערים נוספות ברחבי אוקראינה הודעה שמעדכנת אותם באיזו שעה תהיה הפסקת חשמל יזומה, וכמה שעות היא תימשך. זאת השגרה החדשה באוקראינה מאז החלה רוסיה לפגוע במתקני חשמל ובתחנות כוח ברחבי המדינה. "במהלך אחת המתקפות, היה מצב ש־80 אחוז מספקיות החשמל באוקראינה נתקלו בשיבושים כאלה ואחרים", אומר לי יורי סאק, יועץ לשר ההגנה של אוקראינה. "זה מצב של כמעט האפלה מוחלטת בכל רחבי הארץ. מובן ששירותי החירום האוקראינים מנסים לתקן הכול במהירות האפשרית ולשקם את המתקנים, כי הם מבינים שעם הידרדרות תנאי מזג האוויר, אנשים לא יוכלו לחיות זמן רב בלי חשמל".
אף שאוקראינה טוענת ששיעור היירוט של הטילים והכטב"מים הרוסיים גבוה יחסית, רוסיה מצליחה להשבית חלקים ניכרים מרשת החשמל – בחודשים שבהם החשמל הוא עניין של חיים או מוות בעבור האזרחים. הטמפרטורות הממוצעות בשבוע האחרון בקייב אמנם היו נוחות יחסית (במונחים מקומיים) – בין מינוס מעלה אחת למינוס שתיים – אבל זאת רק מנת הפתיחה; בחורף האוקראיני הטמפרטורה צונחת עד ל־7 מעלות מתחת לאפס באזור קייב ולמינוס 14 באזורים הצפוניים של המדינה. "המזל שלנו הוא שלא יותר מדי קר כאן", אומר ואדים סטורוז'וק, חבר מועצת העיר קייב וסגן מנהל חברת המים של הבירה. "אתם בישראל הייתם קופאים, אבל בעבור האוקראינים המצב סביר יחסית. בדירה שלי לדוגמה לא הייתה אספקת חשמל במשך שלושה לילות, וגם כדי לבשל צריך חשמל".
מה התחושה האישית?
"אנחנו חזקים, לא נשברים. יש לנו המון בדיחות על המצב כרגע. לדוגמה, כשאנחנו מדליקים נרות בדירה במהלך הפסקת החשמל, אנחנו אומרים שזה נר לזכרו עוד של חייל רוסי שהרגנו. אני מרגיש שמעולם לא היינו חזקים כאומה כמו שאנחנו חזקים היום".
אחרי כמעט שנה של מלחמה, רוסיה מדשדשת. היא לא מצליחה לכבוש אזורים נוספים במזרח אוקראינה, ואפילו נאלצת לעזוב אזורים שכבר כבשה. "בימים האחרונים, בחזית המזרחית, אין הרבה שינויים בכל הקשור לשטח העובר בין הצד האוקראיני לצד הרוסי", אומר יורי סאק. "יש ערים שהרוסים מפציצים אותן בארטילריה, פשוט הורסים את העיר, והתמונות שאנו מקבלים משם איומות. אבל הצבא האוקראיני מתנגד, ממשיך להגן, והרוסים לא מצליחים להשיג קרקע חדשה".
וכשהטקטיקה הזאת נכשלת – הרוסים עוברים לאסטרטגיה חדשה. הנשיא זלנסקי מכנה אותה "טרור אנרגטי". בכל בוקר בשבועות האחרונים מפת אוקראינה נצבעת באדום – והאזרחים מתעוררים לגל אזעקות בכל רחבי המדינה. מטחים כבדים שהרוסים יורים, המורכבים מטילים וכלי טיס בלתי מאוישים איראניים, משוגרים לעבר יעדים צבאיים וגם לעבר תשתיות. חשמל, מים, תקשורת, כל מה שיכול לאפשר חיים נורמליים – הופך מטרה. "רק לאחרונה היו שעות שבהן לא היו מים, לא היה חימום, לא היה חשמל. בבתי חולים מסוימים מנתחים נאלצו להשלים ניתוח באמצעות פנסים, וגנרטורים הופעלו כדי לאפשר לציוד הרפואי החשוב ביותר להמשיך ולפעול", אומר סאק.
חבר מועצת העיר גאורגי יאסינסקי אמר לי כי "הרוסים שמובסים בשדה הקרב לא מצליחים להילחם בצבא – ולכן הם יוצרים טרור כלפי האזרחים. הם רוצים שנשב בחושך ובקור. חשוב מאוד שהעולם יסייע לנו, אנחנו צריכים הרבה יותר כדי להגן מפני הטילים. אם רוסיה חושבת שהיא תצליח לגרום לממשלה לשנות מדיניות ולגרום לאנשים לעזוב, היא טועה. כולנו עומדים מאוחדים, ואנחנו נילחם. הם רק יעלו את הפיצויים שהם יצטרכו לשלם לאוקראינה".
ביום רביעי שעבר ספגה אספקת החשמל האוקראינית מכה נוספת, כשארבע תחנות הכוח הגרעיניות של המדיניות נסגרו בו־זמנית, לראשונה זה 40 שנה. באוקראינה הבהירו כי מדובר באמצעי זהירות, ובתוך זמן קצר הן אכן הופעלו מחדש. אבל מדובר במדינה שתלויה מאוד באנרגיה גרעינית, ו־15 הכורים ב־4 תחנות הכוח הגרעיניות שלה, מייצרים כמחצית מהחשמל שלה.
חבר מועצת העיר גאורגי יאסינסקי "הרוסים שמובסים בשדה הקרב לא מצליחים להילחם בצבא – ולכן הם יוצרים טרור כלפי האזרחים. הם רוצים שנשב בחושך ובקור. חשוב מאוד שהעולם יסייע לנו"
סטורוז'וק מסביר כי מעבר לנושא החימום, למחסור בחשמל יש השלכות רבות: "הפסקות החשמל משפיעות על אספקת המים ועל היכולת לנהל את תשתיות הביוב, שאם לא מצליחים לפנות אותו הדבר עלול לגרום למחלות. הרוסים יודעים היטב מה הם עושים". ויאסינסקי מוסיף כי "העירייה מממנת הפעלת גנרטורים בבניינים כדי שמים יגיעו לקומות הגבוהות, צריך גם לדאוג שהמעליות יפעלו. מעבר לכך יש קשיים ברשתות התקשורת והאינטרנט. אנחנו מנסים לסייע בכל הדברים האלה, אבל אם לומר בכנות – עדיף להיות מדינה עם גנרטורים מאשר מדינה לא קיימת".
שרי החוץ של נאט"ו שהגיעו השבוע לבוקרשט, שמעו משר החוץ של אוקראינה כי השנאים שניזוקו ואספקת החשמל שנפגעה הם אחת הבעיות הגדולות של ארצו. הממשל האמריקני הודיע כי יעביר לאוקראינה 53 מיליון דולר לתיקון תשתיות החשמל שנפגעו. נשיא אוקראינה זלנסקי שוחח גם עם הנשיא הרצוג, וביקש את עזרת ישראל בשיקום התשתיות שנפגעו בידי הרוסים. לתושבים שעדיין יש להם חשמל, ביקש השבוע הנשיא האוקראיני להעביר מסר: "אם אין לכם הפסקת חשמל, זה לא אומר שהבעיה הסתיימה. בבקשה, אם יש לכם חשמל, זה לא אומר שאתם יכולים להפעיל כמה מכשירים בבת אחת. אנחנו צריכים לעבור את החורף הזה כולנו יחד, חורף שכולם יזכרו".
מחשש שהרע עוד לפניהם, האוקראינים החלו להשתמש במילה שבה הם סירבו להשתמש במשך כל החודשים מאז הפלישה הרוסית למדינה – פינוי. "תושבי קייב צריכים להתכונן ולאגור מזון, מים, בגדים חמים ומטענים ניידים בעקבות האפשרות שנראה האפלה ארוכה בעיר", הזהיר השבוע ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו את התושבים. קליצ'קו, אלוף העולם לשעבר באגרוף, הוסיף באגביות כי "ייתכן שנצטרך לפנות חלק מהתושבים, על פי קטגוריות מסוימות, מהבירה".
על פי דיווח של הניו־יורק טיימס מהחודש שעבר, הרשויות בקייב נערכות לאפשרות ששלושה מיליון תושבים ייאלצו לעזוב את הבירה במצב של האפלה מוחלטת. האמירות הללו של קליצ'קו הובילו אותו לעימות עם הממשל בקייב, שהזדעזע מההתבטאויות. בעיריית קייב מיהרו לומר שפינוי מלא של הבירה אינו על הפרק, וקליצ'קו עצמו ניסה להסביר: "אם לפני שנה מישהו היה מתחיל לדבר על מה שיקרה בעתיד – על אנשים שיירצחו, על מלחמה, על אונס, על רצח עם – לא היו קוראים לו אדם שפוי. אבל היום, למרבה הצער, זו מציאות איומה וקשה. אנחנו רוצים להתכונן לכל תרחיש, אבל אנחנו גם לא רוצים להפחיד את האזרחים".
"אף אחד לא נערך לעזוב את העיר – אלא אם נתבקש לעשות כך. אנחנו מתכננים להישאר כאן להילחם, ולנצח", אומר לי גאורגי יאסינסקי. "לעיר תמיד יש תוכנית ב'. אנחנו מוכנים גם לתרחיש הגרוע ביותר, והתרחיש הזה מדבר על מציאות שאין אפשרות לספק מים לצינורות החימום עצמם כדי להפשיר אותם, וכשהטמפרטורה תרד מתחת לאפס מעלות לא נוכל לחמם את הבניינים. חלק מהאנשים יתבקשו אז לצאת החוצה לפרברים, לבתים פרטיים שאפשר לחמם אותם בצורה פשוטה. עד עכשיו לא הגענו לשלב הזה".
הקשר האיראני
אחרי מעורבות אינטנסיבית, בתקופה האחרונה נראה שהאיראנים נעלמו משדה הקרב באוקראינה. הכטב"מים שהעבירו לרוסיה הכו מדי יום באתרים אסטרטגיים באוקראינה עד אמצע נובמבר. המודיעין הבריטי העריך, בדו"ח שפרסם, כי בשבועיים האחרונים לא ביצעה רוסיה מתקפות באמצעות כטב"מים מתאבדים, בין היתר מסוג שאהד 136, ולכן "סביר להניח שמוסקבה כמעט מיצתה את המלאי הנוכחי שלה וייתכן שתחפש אספקה מחודשת".
גם גורמים אוקראיניים ואיראניים נפגשו לראשונה לדון ביחסי שתי המדינות, לאור הקשר המתהדק בין טהרן למוסקבה. אבל לכולם ברור שההיעלמות האיראנית היא רק זמנית. הוושינגטון פוסט דיווח כי טהרן תסייע למוסקבה לבנות פסי ייצור למל"טים המתאבדים האיראניים בשטח רוסיה, וכי איראן כבר העבירה לרוסיה את התוכניות לבניית הכלים האלה. בכירים אוקראינים ודיפלומטים מערביים מדברים על כך שאיראן צפויה להעביר לרוסיה גם טילים לטווחים של עד 1,000 ק"מ, כדי שיוכלו להשתמש בהם בשדה הקרב. ולכן, אפילו בנאט"ו, הברית הצבאית של 30 מדינות, שנמנעה מלעסוק בנושא האיראני – בין אם בגרעין, בטילים הבליסטיים ובין אם בהפצת הטרור – מתחילים פתאום לעסוק במדינה המזרח תיכונית.
"לשום מדינה, כולל איראן, אסור לתמוך במלחמה הבלתי חוקית ולספק לה טילים וכטב"מים", אמר השבוע מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג בתום פגישה של שרי החוץ של מדינות נאט"ו ברומניה. אבל בהודעת הסיכום איראן לא הוזכרה כ"אתגר ליציבות האזורית". "עוד ועוד מדינות חברות בנאט"ו מבינות שהגיע הרגע להגדיר את איראן כאיום", אמרו לי השבוע גורמים בנאט"ו. "אבל כרגע לא ברור אם ומתי היא תוגדר כך רשמית, אף שברור שהמלחמה הזאת הוכיחה שגם אנחנו צריכים לחשוש מטהרן".
בישראל כמובן מרוצים. המלחמה באוקראינה, לא שמישהו היה צריך הוכחות, חשפה בפני האירופים את המעורבות האיראנית בחצר האחורית שלהם ואילצה אותם להתמודד עם האיום. מבחינת הדרג המדיני בירושלים, העובדה שגם נאט"ו וגם האיחוד האירופי מסמנים את איראן כאויב היא שובר שוויון. ואיפה בכל זאת מאוכזבים? בקייב. הם ציפו שהמעורבות האיראנית הגוברת באוקראינה תגרום לכך שישראל תעביר להם סוף סוף נשק הגנתי, כדי שיוכלו להתגונן מפני המל"טים של איראן. על פי דיווחים זרים, ישראל מעבירה לאוקראינים מידע מודיעיני הקשור למשלוחי הנשק מטהרן למוסקבה, אבל בשיחות של זלנסקי עם רה"מ המיועד נתניהו ועם נשיא המדינה הרצוג המסר היה חד משמעי: "סייעו לנו בנשק". בינתיים, הם תוקפים והורגים יועצים איראנים שבאו לסייע לרוסים ומוקמו בחצי האי קרים ובמזרח המדינה, אבל מצפים שישראל תעשה יותר. הרבה יותר
