בעקבות הדיון שנערך ביום חמישי בתשע העתירות הנוגעות לחוק האזרחות, המונע התאזרחות פלסטינים בישראל במסגרת "איחוד משפחות", פרסם הבוקר (א') הרכב השופטים החלטה בתיק: השופטים, הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן ויצחק עמית ביקשו מהמשיבים, הכנסת, הממשלה ושר הפנים, להשיב האם הם נכונים לשקול שינוי במספר סוגיות.
"מבלי לנקוט עמדה ביחס למכלול הסוגיות שעלו בעתירות, נבקש בשלב זה לקבל את עמדת המשיבים באשר לנכונות לערוך שינויים בסוגיות המפורטות להלן, וזאת בהינתן ההערות שנשמעו בדיון: א. תיקון הגדרת 'תושב האזור' בסעיף 2 לחוק האזרחות והכניסה לישראל… לצורך מתן מענה לנסיבות מסוג אלה שפורטו בבג"ץ 22/4567 (מצב בו אדם שלא גר מעולם ביהודה ושומרון נרשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני). ב. הכללת בני זוג מאותו מין בהיתר לבני זוג הניתן לפי סעיף 4 לחוק. ג. הרחבת האפשרות לקבלת רישיון לישיבת ארעי לפי סעיף 5 לחוק גם לנשים מעל גיל 40 ולמי ששהה בישראל כדין חמש שנים לפחות. ד. המכסה הקבועה בסעיף ז(7) לחוק", נאמר בהחלטה.
נציין כי בפתח הדיון שנערך ביום חמישי בבג"ץ הבהירה הנשיאה חיות שבפני העותרים ניצבת משוכה לא פשוטה – להסביר מדוע יש צורך לדון בעתירות נגד הוראות חוק שכמעט כולן כבר נדונו ואושרו בעבר. "אם מסתכלים על הוראת השעה שנדונה בפנינו היום, הרוב הגדול של ההוראות של החוק זהה להוראות החוק בהוראות השעה הקודמות", ציינה חיות. "לכן השאלה הראשונה שצריך לתת לה מענה היא מדוע צריך לשוב ולדון באותו דבר חקיקה שהוא דומה, וככל שיש שינויים הטענה שנטענת היא שהם שינויים מיטיבים. למשל, ההוראה בעניין אפשרות השדרוג שנכנסה בחוק החדש של בני חמישים ומעלה שהם בעלי היתר עשר שנים, ההוראה שרישיון ארעי יהיה לשנתיים ולא לשנה וכן התוספת של אותה ועדה ייעודית בקרים של אלימות במשפחה. לכן השאלה הראשונה היא האם חלוף הזמן כשלעצמו מצדיק דיון מחודש בטענות שנדונו ואף הוכרעו בשני פסקי דין קודמים. זאת שאלה שהיינו רוצים לשמוע עליה מענה. כפי שאתם יודעים כבר היה פסק דין שניתן בשנת 2017 שאומר שזה שהתחלף הרכב השופטים של בית המשפט זה לבדו בוודאי לא מצדיק דיון בטענות שכבר נדונו לא פעם אחת אלא פעמיים וכבר הוכרעו על ידי בית המשפט".
"אחר כך יש את כל הטענות הנוספות שעולות, יש גם עתירה של אותה אזרחית ירדנית שנוגעת להגדרה של תושב אזור והעובדה שההגדרה הזו לא מאפשרת לבחון האם יש זיקה מהותית לאזור למרות שיש רישום פורמלי במרשם האוכלוסין הפלסטיני, כאשר מדובר במי שאין לו שום זיקה בעצם לאזור. האם אין מקום לתת את הדעת גם לדבר הזה ולאפשר התייחסות אחרת. אני מציעה שנתחיל בשמיעת הטיעונים ואני מצפה שאתם תתייחסו לנקודות שהצגתי", הוסיפה הנשיאה.
