ב־1 בדצמבר 2019 בווהאן שבסין, אדם מבוגר החולה באלצהיימר פיתח תסמינים של מחלה שאיש לא הכיר. היום הוא נקרא בפי החוקרים "חולה 0" – האדם הראשון שזוהה חולה במגפה שתזכה לשם קורונה, או COVID-19. כמה ימים לאחר שזוהה כבר היו 40 מאומתים בסין, והשאר היסטוריה; סגרים, הגבלות, מסכות, תעופה עולמית שקורקעה, כלכלות שנפגעו וחיסונים שפותחו במהירות. שלוש שנים קדימה, העולם כולו – מדרום אמריקה ועד אסיה – כמעט ושכח מהמגפה שאומתה אצל יותר מ־650 מיליון איש והביאה למותם של יותר מ־6.5 מיליון מהם. אך מתברר שהקורונה לא הלכה לשום מקום; היא חיה ונושמת, וגם מחזיקה בפוטנציאל לחזור ולשבש את חיינו.
- חתמו גם בש"ס: 7 תיקים ל-11 ח"כים
- "אני נוסע לפולין בכל הזדמנות ויש לי שם חברים טובים"
- מי שלא רצה אותו כרמטכ"ל: כך סלל גלנט את דרכו למשרד הביטחון
עד השבוע ההתנהלות בסין בעניין הקורונה הייתה דרקונית. ערים של מיליוני תושבים נשלחו לבידוד בשל כמה מאומתים, נבנו מתקני הסגר שיכלו לאכלס עד 100,000 אזרחים, ובעבור רבים מהתושבים בדיקות קורונה היו דבר שבשגרה; התנהלות זו נבעה מהחשש ליותר ממיליון וחצי מתים והצפה של מערכת הבריאות.
אלא שהשבוע, המדינה שקידשה בכל מחיר את מדיניות "אפס הדבקה" שלה, נכנעה. ההפגנות שהתקיימו בערים ברחבי המדינה בשבועות האחרונים, שבהן מפגינים צעקו סיסמאות כמו "חופש" ו"הסרה של ההגבלות", והפגינו כשהם מחזיקים דפים לבנים ריקים, גרמו לממשל להתקפל – מילה שלא ממש מכירים במסדרונות השלטון בבייג'ינג.
כעת החליט הממשל כי אזרחים שאינם בקבוצות סיכון יוכלו להעביר את תקופת המחלה בביתם ולא במתקני הסגר. גם הסגרים יוגבלו מעתה, והבכירים יוכלו להטיל אותם על אזורים נקודתיים, ולא על שטחים נרחבים. נוסף על כך, בדיקות הקורונה השבועיות יהיו מנת חלקם של בתי הספר והאזרחים שבסיכון ולא של כל האוכלוסייה. בשל כך תצטרך סין להאיץ את מבצע החיסונים במדינה, שבינתיים לא נוחל הצלחה רבה; רק 40% מהמבוגרים מעל גיל 80 קיבלו את מנת הדחף. המבצע כשל עד כה מכיוון שהחיסונים הסיניים נחשבים פחות יעילים והמדינה מסרבת לייבא חיסונים של חברות פייזר ומודרנה בגלל "גאוות יחידה". "סין נקטה את מדיניות אפס הדבקה הקשוחה הזו זמן רב כל כך, כשהם היו בין הפטיש לסדן: או תסכול התושבים או המשך הסגרים", אמר השבוע ויליאם שפנר, פרופסור למחלות זיהומיות באוניברסיטת ואנדרבילט בארה"ב. "לא היו להם אפשרויות טובות. הם באמת קיוו שהמגפה העולמית הזו תעבור מן העולם, והם יוכלו לשרוד בלי פגע, וזה לא קרה".
מדיניות אפס הדבקה – אאוט
ניו־זילנד תמיד נחשבה הצלחת הקורונה, וראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן הייתה סמל של הצלחה. כבר בינואר 2020, כשזיהו בניו־זילנד את הפוטנציאל ההרסני של הקורונה, החלו להתכונן; המדינה נסגרה לבאים מבחוץ למשך כמעט שנתיים, ובתחילת הקורונה היא נכנסה לסגר אינטנסיבי. הממשלה העניקה סיוע כלכלי נרחב כדי שהאזרחים יצייתו להגבלות שהוטלו עליהם, ובסופו של דבר, במשך חודשים ארוכים חיו הניו־זילנדים במינימום הגבלות ובלי מאומתים.
"במשך תקופה ארוכה מאוד ניו־זילנד שמרה על עצמה סגורה מהעולם", אומר דיוויד וולש, אפידמיולוג ומומחה קורונה מאוניברסיטת אוקלנד שבניו־זילנד. "אם היו מקרים בתוך הקהילה, נקטנו צעדים כדי למצוא כל מאומת, עד האחרון שבהם. אבל זו מעולם לא הייתה מדיניות לטווח ארוך, מכיוון שזה דרש סגירה של הגבולות. המטרה של הסגרים הייתה לאפשר לאוכלוסייה להתחסן. התחלנו לחסן יחסית מאוחר, רק ב־2021, ומהר מאוד הגענו לרמה של יותר מ־90 אחוז מתחסנים. כשהאומיקרון הגיע, זן קורונה מידבק במיוחד, היה ברור שגם אם הגבולות יהיו סגורים תהיה התפרצות. לכן, כשהעסק יצא משליטה, כולם הבינו שמכיוון שרוב האוכלוסייה מחוסנת צריך לשחרר את הסגרים וגם לפתוח את הגבולות. לשחרר את מדיניות האפס קורונה". כעת נותרו הגבלות בודדות במדינה; על מאומתים להיכנס לבידוד של שבעה ימים ועל השוהים בבתי החולים לעטות מסכה.
"כרגע אנחנו נכנסים לאמצע הגל השלישי של המגפה", מתאר וולש את תמונת המצב הנוכחית בניו־זילנד. "זה נובע ממספר הזנים שמאוד נפוצים ברחבי העולם. מספר המקרים היומי הממוצע הוא כ־5,000. מערכת הבריאות מצליחה לשרוד אבל זה כן גורם לעומס מסוים. צריך לזכור גם שאצלנו קיץ עכשיו, כך שמופיעות פחות מחלות מאשר בחורף, וזה המזל".
ההיערכות הניו־זילנדית למגפה אומנם זכתה לציון גבוה, אבל שם שואפים לשלמות. השבוע הקימה ראשת הממשלה ועדה עצמאית עם לא מעט סמכויות, שתחקור את התנהלות הממשלה במגפת הקורונה ותסיק מסקנות לעתיד. "החקירה תהיה נרחבת ותכלול את התגובה שלנו למגפה – מסגירת הגבולות, הטיפול הקהילתי, מדיניות הבידוד והסגרים ועד התגובה הכלכלית", אמרה ראשת הממשלה ארדרן כשהציגה את התוכנית. "עברו יותר מ־100 שנים מאז חווינו מגפה בהיקף כזה, ומוכרחים לרכז רשימה של מה עבד ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה, אם זה יקרה שוב".
שאלתי את דיוויד וולש מה לדעתו אפשר לשפר מבחינת מדיניות, לקראת הנגיף הבא שיתקוף. "אני חושב שניו־זילנד הופתעה מההצלחה שלה להתמודד עם המגפה, לא חשבנו שנצליח לחסל אותה אבל התגובה המהירה השתלמה. עם זאת, אם התגובה העולמית היתה מתואמת יותר מבחינת העברת המידע ושיתופי הפעולה שהיו מבוצעים טוב יותר – ייתכן שבניו־זילנד היינו מצליחים לעצור את הקורונה לחלוטין. אנשים הזהירו מפני האפשרות של מגפה, אבל איש לא התייחס אליהם ברצינות. אני מקווה שהזיכרון הזה יישאר איתנו ובפעם הבאה, אם תהיה, נעשה הרבה יותר כדי להתכונן. למשל, לסגור את הגבולות מהר יותר ולבנות מתקני הסגר מהירים".
החיים בישראל נמשכים
בעוד בסין הסגרים והבדיקות הם עדיין חלק מהשגרה, בישראל החיים מתנהלים כסדרם, על אף ממוצע מאומתים של 1,500 בני אדם בשבוע האחרון. גם בשיעור התוצאות החיוביות מקרב הנבדקים נרשמה עלייה מסוימת, אבל מכיוון שלא מעט אנשים אינם נבדקים, הפרמטר האמין ביותר להבנת המצב הוא העלייה במספר החולים שמצבם קשה. אם בתחילת אוקטובר היו כ־3־5 חולים במצב קשה ביום, כעת מתווספים בכל יום כ־20 חולים חדשים במצב כזה. למרות המספרים המלמדים על נוכחותה הברורה, איש כמעט אינו מדבר על הקורונה.
"כל העולם לא מדבר עליה, לא רק ישראל", אומר פרופ' סלמאן זרקא, ממונה הקורונה מטעם משרד הבריאות. "העולם מחפש את המינון הנכון של חיים לצד הקורונה ואני חושב שזה מה שנכון לעשות כרגע. מחיר ניהול הסיכונים הזה הוא סביר. מקומות העבודה ובתי הספר פתוחים אבל אנחנו בכל זאת שומרים את שתי הידיים על ההגה. אנחנו אמנם לא מבצעים בדיקות בכניסה לישראל, אבל לכל חולה קורונה שמתאשפז אנחנו עושים ריצוף כדי לבדוק מה גרם לאשפוזו והאם הוא חולה בזן חדש ואלים". בנוסף, זרקא מספר כי משרד הבריאות ממשיך לנטר את מי השפכים, ומקבל את בדיקות הקורונה מבתי האבות ומקופות החולים. "אם קיים זן חדש של המחלה אולי לא נזהה אותו בהתחלה, אבל הבדיקות של החולים במצב קשה יסייעו לנו לאתר אותו".
הגישה בישראל היום היא להתמקד בקבוצות הסיכון ולדאוג שיתחסנו. המלצת משרד הבריאות היא לשתי מנות חיסון. עוד מומלץ לקבוצות הסיכון להתחסן במנת דחף בכל פעם שנרשמת עלייה בתחלואה, כדי "להטעין את מערכת החיסון מדי פעם", כפי שמגדירים זאת במשרד הבריאות. ברגע ששיעור המחוסנים ב"חיסון טרי" בקרב המבוגרים וקבוצות הסיכון יהיה גבוה יותר, כך העומס על בתי החולים יהיה נמוך יותר ושגרת החיים לצד הקורונה תוכל להימשך.
ארגון הבריאות העולמי הזהיר השבוע כי בעוד מדינות רבות כבר הודיעו או נערכות להודיע כי "תקופת החירום" במאבק במגפה כבר מאחוריהן, העובדה שאנשים עורכים פחות בדיקות ומעבדות מפענחות פחות דגימות, עלולה לגרום לכך שיצוץ זן חדש, שמידבק במהירות רבה ואולי אף עוצמתי יותר.
מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי תאודרוס אדהנום גברה־יסוס הזהיר במסיבת עיתונאים כי "ישנם כלים זמינים רבים להגנה על אנשים מפני מחלות קשות, ודרכים לעקוב אחר הנגיף ועל האופן שבו הוא ממשיך לעבור מוטציה. אך פערים בבדיקות, חוסר ריצוף של הנגיף והעובדה שרבים אינם מתחסנים, ממשיכים לייצר את התנאים המושלמים לגרסה חדשה ומדאיגה של COVID-19, כזו שעלולה לגרום לתמותה נרחבת". בימים אלה מציינים בארגון הבריאות העולמי שנה לרגע שבו הכריז על האומיקרון כ"זן מעורר דאגה". מאז התגלו כ־500 זנים של האומיקרון. המספרים הללו מראים כמה קל למוטציות להיווצר בזן הקל הזה, שאמנם מידבק הרבה יותר אבל מתבטא במחלה קלה יותר. "אנחנו כבר נמצאים בנינים ובצאצאים של זן האומיקרון. הם יותר מידבקים אבל מידת האלימות שלהם היא נמוכה", מוסיף פרופ' זרקא. "כבר שנה שלמה למעשה לא היה זן חדש שהוא קטלני".
בכירים בארגון הבריאות העולמי טוענים כי אמנם בשבוע רגיל מדווחים כ־2.5 מיליון מאומתים חדשים, אבל המספר האמיתי גבוה משמעותית. "יש כמה הערכות שמתבססות על מי שפכים, המצביעות על כך שמספר המאומתים יכול להיות גבוה פי חמישה במדינות מסוימות", אומרת מריה ואן קרקוב, הגורם המוביל בארגון הבריאותי העולמי העוסק בתגובה לנגיף. "הנגיף הזה מסתובב בפראות ברחבי העולם ואנחנו צריכים להיות מסוגלים לעקוב אחריו".
טעון שיפור
"רבים מרחבי העולם מתקשרים לשאול אותי על צעדי המאבק שלנו בקורונה", היה מספר ראש הממשלה דאז והמיועד כעת, נתניהו, בכל מסיבת עיתונאים. העובדה שישראל סגרה את שעריה מהר למדי, הסגר המלא שהוטל בשלב מוקדם והמאמצים של נתניהו שישראל תהיה המדינה הראשונה שמקבלת מנות חיסון במספר שמספיק לכלל האוכלוסייה – גרמו ללא מעט מנהיגים בעולם לבקש עצות מישראל. כעת, במשרד הבריאות רצים קדימה עם הפקת הלקחים מההתמודדות עם המגפה, בתקווה שגם אלה יילמדו ברחבי העולם. אחד החידושים שהוקמו בישראל במהלך הקורונה הוא גוף מודיעין לבריאות, מעין אמ"ן של משרד הבריאות. גוף זה עוקב אחר הנעשה בישראל ובמדינות אחרות, ומקיים שיח עם מדינות כמו ארה"ב כדי לאתר את הסכנה הבאה. "זה משהו שלא היה קיים בעבר", אומר פרופ' זרקא, ממונה הקורונה. "הגוף הזה מסתכל על המרחב הקרוב לנו והרחוק מאיתנו ומזהה תחלואה שאמורה להטריד אותנו. לדוגמה, כעת הוא עוקב אחר מגפת הכולרה בסוריה ובוחן עד כמה ישראל צריכה להיות מוטרדת מההתפרצות במדינה השכנה".
פרופ' זרקא ואנשי משרד הבריאות מקיימים בימים אלה שורה של דיונים במסגרת הפקת הלקחים. אחד מהם, לדעת זרקא, הוא שימור היכולת של פיקוד העורף לסייע במצבי חירום: "במהלך הקורונה הוקמה המפקדה של פיקוד העורף ומשל"ט הקורונה שהיו הצלחה, אבל לדעתי צריך להקים מפקדה לאומית של פיקוד העורף למשימות מיוחדת. יש לצה"ל יכולות אופרטיביות שלפעמים אין למשרדי הממשלה. זה גוף שלדעתי צריך להיות קיים על בסיס קבוע, לא רק כדי להתעסק בקורונה או בנגיף אחר, אלא גם בנושאים נוספים".
מה למדתם על היכולת של משרד הבריאות בהשגת הציוד הרפואי הנדרש או בהעברת החיסונים לאוכלוסייה?
"צריך לשפר את היכולת הלוגיסטית של משרד הבריאות. צריכה להיות לנו יכולת של רכש מהרגע להרגע, מיד עם תחילת המגפה. בקורונה, המשרד הסתייע גם במנהל הרכש של משרד הביטחון וגם במוסד לדוגמה בהבאת המטושים לצורך בדיקות וגם בהבאת ציוד רפואי נוסף. צריך גם שתהיה לנו היכולת הלוגיסטית לקנות חיסונים ולאחסן אותם. זה עבד טוב בקורונה, אבל יש מה לשפר".
פרופ' זרקא: "כל העולם מחפש את המינון הנכון של חיים לצד הקורונה. מחיר ניהול הסיכונים הזה הוא סביר ובכל זאת אנחנו שומרים את שתי הידיים על ההגה"
על פי החלטת הממשלה בסוף חודש ינואר הקרוב אמורה מפקדת אלון של פיקוד העורף להפסיק את פעילותה ויכולותיה יוטמעו במשרד הבריאות. זה יהיה ה"חזל"ש" הישראלי בסוגיית הקורונה; החיסונים והבידודים עוד יהיו חלק מחיינו, אבל סגירת המפקדה מאותתת שהקורונה תהפוך לעוד מחלה.
"אני לא חושב שיש מודל מתמטי שמנבא מתי נראה נגיף קטלני נוסף, אבל הערכת המצב הבינלאומית היא שהקורונה לא הייתה חד־פעמית ושזה לא אירוע של פעם ב־100 שנה", מסכם פרופ' זרקא. "השימוש השגרתי באנטיביוטיקה והתפתחות של זנים עמידים, גם שינויי מזג האוויר ופגיעה בסביבה, גורמים לכך שנגיפים אלימים יכולים להתפתח. הנחת העבודה שלי היא שזה יקרה, ולכן מה שלמדנו מהקורונה צריך להיות מוטמע היטב. אני מאמין שבישראל יעקבו אחר יישום הלקחים, הרי לא יכול להיות שהשיעורים הקשים שלמדנו יהיו לחינם".
