ביום חמישי שעבר בשעה 18:51 רטטו וצפצפו הטלפונים הניידים של הכתבים הפוליטיים. כותרת ההודעה הייתה "הושג הסכם בין הליכוד לבין הציונות הדתית". אחרי כמעט חודש של משא ומתן מפרך, שכלל לא מעט ספינים, שמועות ואפילו נתק בין הצדדים, הגיעה הבשורה המיוחלת על סיכום מסמך תפקידים ושטחי פעולה בממשלה המתגבשת. לצד ההודעה והתמונה שנשלחה למערכות, שבה רואים את סמוטריץ' ונתניהו לוחצים ידיים מחויכים, היו עוד שתי תמונות נוספות: באחת מהן נראו חברי צוות המשא ומתן של הליכוד והציונות הדתית, ובשנייה – ראש הממשלה המיועד, שר האוצר המיועד, וראש מועצת מטה בנימין ישראל גנץ.
- הח"כית החדשה לימור סון הר מלך: "כל ילד שלי הוא הוכחה שעם ישראל חי"
- שלושה מחבלים חוסלו בג'נין במהלך מבצע מעצרים נרחב ביו"ש
- נשים למגרש: ערב בלי מונדיאל אבל עם הצלחה ישראלית בכדורגל
הקו התקיף שהוביל גנץ נגד הממשלה היוצאת במהלך כהונתה, הביא אותו להתקרב לסביבת נתניהו. הדלת הפתוחה בלשכת יו"ר הליכוד, ההבנה העמוקה שלו בצורכי השעה ביהודה ושומרון, לצד החברות עם בצלאל סמוטריץ' הציבו אותו בעמדה משמעותית לפשר ולתווך כאשר המשא ומתן הקואליציוני עלה על שרטון. "אני כראש מועצה מזוהה פוליטית כחבר מרכז ליכוד, אני חבר של בצלאל, ובקשר טוב מאוד עם שניהם. בעיניי הם אנשים דגולים".
בשנה האחרונה היה גנץ אחד מראשי המועצות הדומיננטיים שניהלו מאבק נגד ממשלת בנט־לפיד. "שילמתי מחירים, אבל היינו ענייניים. יועז הנדל היה פה אינספור פעמים. אף פעם לא נלחמנו במישהו בגלל המפלגה שלו. היה שלב שהפגנו מול הבית של איילת שקד, אמרתי לה שנעשה הכול להפיל את הממשלה. כשהיינו צריכים לעבוד על התיישבות פעלנו יחד, אני מעריך אותה, היא עשתה הרבה דברים טובים ושגתה בהקמת הממשלה".
לעומתם, נגד שר הביטחון בני גנץ ניהל ראש מועצת בנימין מערכה שכללה מחאה מול ביתו, בטענה שהיקפי הבנייה בהתנחלויות ואישורי התוכניות צנחו במהלך כהונתו במשרד. "בני גנץ לא פגש אותי כשר ביטחון פעם אחת במשך שנה וחצי בנושאים ביטחוניים, וביקשנו אלף פעמים. כי לא היה לו זמן, כי הוא היה עסוק באיראן, אז הוא הפקיר את התושבים פה. אמרתי לו את זה, אתה מפקיר את התושבים. יש לו הסברים למה הוא היה עסוק, אבל עובדתית הוא הפקיר חצי מיליון תושבים פה. אני ישנתי בשק שינה מול הבית שלו במחאה שהובלנו".
כשישראל גנץ אומר ששילם מחירים, הוא מתכוון בין היתר לטענה שמספר אישורי הבנייה המצומצמים שקיבלה המועצה נבע מההתנגדות שלו לממשלה. "זה לא סוד שבנט במת"ע הראשונה נתן למועצת בנימין רק 14 יחידות דיור. יצאתי להפגנות מול המשרד שלו ומול בני גנץ, אמרנו שלא נרפה, ובסוף המועצה קיבלה במת"ע שאחריה 900 מתוך 2,500 יחידות. לא סוד שבמשרדי הממשלה היה יותר קשה בשנה וחצי האחרונות. אף אחד לא אומר לך בפנים 'אתה נגדי, אני לא אתן לך', אבל יש דברים שאתה מבין. איך אמרה לי שרת התחבורה מרב מיכאלי בתחילת דרכה? יש 257 רשויות, אני מעריכה שבסוף אני אגיע לבנימין, זה כנראה מספר 250, 255. שנה וחצי לא דיברתי איתה, שנה וחצי לא נפגשתי עם גנץ למרות ששלחנו לו אלפי פניות ועשרות מכתבים שגם להם הוא לא ענה".
האירוע שגנץ הכי מזוהה איתו במאבק נגד הממשלה, הוא הפגנת הימין בירושלים בקריית הממשלה בחודש אפריל. הערב הגיע לשיאו עם בואו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שנאם אחרי שבע שנים שבהן לא הגיע להפגנות. "הפיגועים הקשים הובילו אותנו לצאת למהלך", מתאר גנץ את השתלשלות האירועים. "ארגנו הכול בתיאום עם ראשי רשויות נוספים מיו"ש, ויחד עם סמוטריץ' ועם הליכוד יצאנו להפגנה גדולה. המחנה הלאומי התעורר, הבינו שהממשלה הפקירה את ביטחון תושבי יו"ש מתוך מדיניות ׳הכלה׳ שרק תדלקה את הפורעים נגדנו". באותו יום עידית סילמן פרשה מהקואליציה, והחל בפועל פירוק הממשלה.
המשא ומתן בין נתניהו לסמוטריץ' לא התנהל על מי מנוחות. הוא היה מורכב ונפיץ, במיוחד לאחר שהאחרון דרש לטפל בנושאים מדיניים וביטחוניים, שנתניהו לא אוהב שנוגעים לו בהם. ברקע עמד גם פרסום של הקלטה שבה נשמע סמוטריץ' מכנה את נתניהו "שקרן בן שקרן". לפי גנץ, מדובר בהיסטוריה. "בצלאל טיפל בזה, יישב את זה נכון, דיבר עם נתניהו. ראיתי בתקשורת שהוא הצטער ואמר טעיתי, מעדתי בלשוני, לא חשבתי על זה. בצלאל לא חושב שנתניהו שקרן".
התנגשות נוספת בין נתניהו לסמוטריץ' התרחשה סביב סמכויות המנהל האזרחי, זרוע ביצועית הכפופה למתאם פעולות הממשלה בשטחים במשרד הביטחון, שסמוטריץ' ביקש שתהיה באחריותו. "הייתה שאלה על תחום הסמכויות, איך מייצרים מנגנונים שנותנים לבצלאל סמכויות ומצד שני נותנים לראש ממשלה לנהל את ביטחון המדינה לפי איך שהוא מבין. יש פה שני צדדים שרוצים לעשות שינוי ביהודה ושומרון", מסביר גנץ את העימות. "אני מדבר על זה עם נתניהו ועם יריב לוין לא מעט שנים. שני הצדדים הבינו שלא מדובר על תפקידים, ושהכול נובע ממניעים התיישבותיים. בוא נבין איפה האתגרים".
בעיצומו של המשבר נקרא גנץ לסייע בתיווך. "היה פיצוץ ביום שלישי שהוביל לנתק של כמה ימים. הצדדים פנו אליי בכניסת שבת, ואמרו לי בוא תיכנס לאירוע הזה עמוק יותר. נפגשנו במוצאי שבת, וביום ראשון ישבתי עם נציגי הליכוד והציונות הדתית ביחד ועם כל אחד בנפרד. בחלק מהפגישות הייתי בתוך החדר, ובחלקן ישבתי בחוץ. אמרתי לנתניהו ולסמוטריץ': תחליטו מה שתחליטו, אני לא זז מפה עד שיוצא עשן לבן". בסופו של דבר הוחלט כי מלבד את תפקיד שר האוצר יקבל סמוטריץ' גם תפקיד של שר במשרד הביטחון, שיהיה אמון על פירוק למעשה של המנהל האזרחי. צעד זה יגרום שבקשות הטיפול של התושבים היהודים יפוזרו בין משרדי הממשלה השונים.
למקור ראשון נודע כי לאורך כל המשא ומתן היה גנץ בקשר עם יואב גלנט, מועמד הליכוד לתפקיד שר הביטחון, כדי לדאוג שלא יהיה איתו פיצוץ ברקע המגעים עם סמוטריץ'. גלנט ביקש שמתן אישור הבנייה בהתיישבות יישאר תחת סמכותו, והציע מנגנון משותף. סמוטריץ' התעקש שהנושא יישאר בידי הציונות הדתית. הלחץ עשה את שלו וגלנט הסכים לדרישה.
זו לא הפעם הראשונה שגנץ שומע ביקורת על הרעיון לפרק או לאזרח את המנהל האזרחי. "לפני כמה שנים ערכנו כנס התיישבות בלשם, והצגתי שם מצגת על סגירת המנהל האזרחי. אנשי המנהל הלכו מהכנס. אחר כך התקשר אליי ראש המנהל האזרחי רסאן עליאן ואמר לי, למה אתה עושה את זה? אנחנו בקשר טוב. אמרתי לו: זה לא נגדך, אני אוהב אותך אבל המצב הזה לא יכול להימשך. ובואי נודה על האמת, זה לא פירוק של המנהל אלא החזרה שלו למטרה שלשמה הוא נועד, לטפל במה שקשור לענייני ערבים בלבד".
הוא מודה שלמהלך יש מחיר, כמו הערמת קשיים דווקא על התושבים היהודים בחלק מהנושאים, כמו בהליכי מקרקעין. "תמיד יש מחירים, אני שם את זה על השולחן. בתחום התב"ע יש צד נוח במנהל, שזה בניין אחד עם כל הנציגים של כל המשרדים; מה הצד השני? שאדם ייאלץ לעבוד מול כל משרד בנפרד, ולא יהיו לך שתי ממשלות (אחת בישראל הקטנה ואחת ביו"ש). המציאות הזאת לא בריאה, היא פוגעת ביומיום. אבל התועלת של זה גדולה הרבה יותר, להיות חלק ממדינת ישראל עד הסוף".

גנץ מסרב לומר שמדובר בהחלת ריבונות בפועל, אבל הוא סבור כי זו ההתקדמות המשמעותית ביותר שנעשתה לשם. "ריבונות דה־פקטו תהיה כשיחילו את החוק הישראלי ביהודה ושומרון. כל עוד אנחנו זקוקים לצו אלוף, זה לא שם. אני מתחייב כאן לעשות הכול עד שזה ישונה, ואנחנו צעד אחד לפני ריבונות. עכשיו יסדירו את חוק 'מרקם חיים', אנחנו דורשים שחוק ההסדרה יהיה מיידי, וזה שינוי דרמטי בחיי התושבים, באספקת מים וחשמל ובהענקת זכויות". עם זאת, הוא מדגיש: "ברור שלא סיימנו את העבודה. אנחנו צריכים להגיע לריבונות, שהחוק הישראלי יחול ולא יעבור דרך צו אלוף. בעזרת השם גם זה יגיע".
לדבריו, ברגע שתושבע הממשלה ידרשו את כינוס מועצת התכנון העליונה (מת"ע) "כמה שיותר מהר". "עכשיו דנים בשאלת תדירות הכינוסים שלה. הדרך הארוכה הקיימת היום עד לקבלת היתר בנייה תשתנה בעזרת השם. גם בכמויות. לתפיסתנו, הדרך היחידה היא לשנות את הדברים ברמה האסטרטגית".
אגב, אביך הרב חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו שבתל־אביב, הוא דמות מוכרת וגם הרב של סמוטריץ'. אתה מתייעץ איתו? הוא היה מעורב במגעים הפוליטיים?
"זכיתי באבא שהוא קודם כול אבא ובנוסף איש חכם בתחומים רבים. אני לומד ממנו הרבה. כשאנחנו משוחחים אנחנו מנצלים את הזמן לשיחות אב ובן ופחות לתחומי ההתנהלות הציבורית. אני מאחל לעצמי שאמשיך לשמוע את עצותיו עוד שנים רבות. במגעים הפוליטיים בכל מקרה הוא לא היה מעורב".
על כף הטרקטור
הריאיון הזה בעצם מתחיל על כף של טרקטור לפני ארבע שנים. במסגרת צילומים לקמפיין בחירות, צולם ישראל גנץ, שהתמודד על ראשות המועצה האזורית מטה בנימין, עם חברו הטוב מישיבת ירושלים לצעירים ח"כ בצלאל סמוטריץ'. הסרטון המשעשע ההוא משנת 2018 וההסכם הקואליציוני שנסגר בין הציונות הדתית לליכוד בשבוע שעבר, מגלמים את הקו המחבר בתחום ההתיישבות.
"האמירה שלנו אז הייתה הצורך לשנות את הפרדיגמה, אבל הממסד היה נגדנו", נזכר גנץ השבוע. הוא מתייחס למתח בבחירות לרשויות המקומיות בין ההנהגה הוותיקה ביהודה ושומרון לזו הצעירה, שגנץ התיימר לייצג. "הייתה התפוצצות בין הממסדים הוותיקים והצעירים בהתיישבות. הלכתי למועצת יש"ע ואמרתי להם: תפסיקו לדבר על עוד מחלף או עוד רמזור – תוכניות של מיליארדים, זה מה שצריך. כולם אמרו נכון, אבל המשיכו לדבר על עוד כיכר ועוד רמזור. אנחנו רוצים לדבר בשפה שונה, ההתיישבות צריכה לעבור שפה, אי אפשר שוב להתחנן לעוד קצין מטה במנהל. אמרנו כבר אז: אי אפשר לדבר על 600 מיליון שקל לכבישים, זה בדיחה, זה מחושב לחמש שנים, אתם לא תראו את הכסף. אנחנו רוצים להיות חלק מהתוכנית האסטרטגית, חלק מתוכנית החומש".

אתה בעצם אומר שמועצת יש"ע ואמנה סיימו את תפקידן ההיסטורי?
"הם גופים מדהימים שעשו עבודה מדהימה והובילו אותנו לאן שהגענו. אין ספק שבלעדיהם ההתיישבות לא הייתה מגיעה למה שהיא היום. אבל צריך לשנות את השיח, השיטה משתנה. הדרישות העכשוויות של מועצת יש"ע ושל היו"ר שלמה נאמן מדברות ברוח הזאת, בשפה הזו. זו לא עוד הפגנה על כבישים עוקפים, שבעבר זה מה שהיה צריך ולא כסף, אלא שינוי החיים של תושבי יהודה ושומרון. הליכוד היום מבין שאת המציאות שבה אנחנו חיים צריכים לשנות".
– ביחידה לאבטחת אישים כבר סימנו את השרים שייצרו להם כאב ראש
אתה תומך בנתניהו, אבל הוא הקפיא בנייה ורק בבנימין במשמרת שלו היו ארבעה פינויים: בעפרה, בעמונה, במגרון ובבית־אל, שלא לדבר על נאום בר־אילן. הפעם אתה חושב שזה יהיה אחרת?
"חד־משמעית כן, מאז נאום בר־אילן עברו הרבה מים בירדן. ההתיישבות היום, וזה מה שפתחתי ב־2018, התחילה לדבר בשפה אחרת. הפסקנו במודע להשתמש בביטוי 'מאחזים', ועברנו ל'התיישבות הצעירה'. בא אליי צוות של מבקר המדינה ושאל למה אנחנו פועלים פעולות לא חוקיות בהתיישבות הצעירה. פעם היו עונים תשובות מתפתלות, היום אני משיב – אני הפושע? מבחינתי אלה שבחלונות הגבוהים הם הפושעים. הרי יש סרטונים של אריק שרון יורד ממסוק ואומר 'פה יוקם יישוב' והגיעו הטרקטורים. אז המסוק טס, הטרקטור נסע וישראל גנץ צריך לתת שירות לאנשים. מה, לא אתן להם שירות? אתם הבאתם אותם, אתם תסדירו אותם. אנחנו לא סוג ב'".
גנץ, בן 44, תושב פסגות, סוגר בימים אלה ארבע שנים בתפקיד ראש המועצה האזורית מטה בנימין. יש לו זעם גדול על התנהלות המדינה ביהודה שומרון. "גבעת־הראל צריך להיות יישוב עם תב"ע בתוקף, לא צוברי חשמל ולא קומבינות. מדינת ישראל מכרה בעֵלי 450 בתים, אבל חלקם הגדול לא יכולים להוציא היתרי בנייה כי אין תב"ע. בעפרה אתם פיתחתם תשתיות – תבנו בתי ספר! לא 'כן תב"ע, לא תב"ע' – קחו אחריות. זה מה שאני נלחם בו כבר שנים. אנחנו רוצים להגדיל את ההתיישבות בבנימין ל־100 אלף איש עד שנת 2027".
אתה מכיר את הביקורת בליכוד, על שמשקיעים ביהודה ושומרון וזונחים את הפריפריה?
"ראשית, יהודה ושומרון הופקרו במשך חמישה עשורים, אבל לא צריך להעדיף אח אחד במקום אח אחר. אני לא מדבר על עולם הכסף, אלא על נורמליזציה והשוואת חקיקה. זה שאי אפשר לתת פה דו"ח למישהו שמסתובב עם אמסטף – זה לא קשור לנגב והגליל. צריך לטפל בכל מקום באשר הוא וזו המלחמה שלנו. מעולם לא התלוננתי שהחבר'ה בעוטף עזה מקבלים יותר. אני שותף מלא לדברים שקורים בנגב ובגליל. באירועים של פשיעה חקלאית אני משתדל לעזור, בשומר החומות ירדנו לרמלה והגענו גם לבאר־שבע, לפני כמה חודשים הייתי אצל בני ביטון בדימונה. החיבור של ראשי רשויות ביו"ש עם הנגב הוא חזק מאוד. יש כאלו שאומרים אחרת, אבל העובדות בשטח מעידות שהשותפות אמיתית ועמוקה. לפני שבוע לקחתי את כל מנהלי המחלקות של המועצה ליומיים ללמוד מה קורה בנגב, אין חיבור עמוק מזה".
בעוד כשנה ייערכו בחירות ברשויות המקומיות, וגנץ נערך להתמודדות על קדנציה נוספת. לא ידוע לו על מועמד שמתכננן להתמודד מולו, אך "יש הרבה זמן. פעם אמר לי ראש עיר בימי הקדנציה הרביעית שלו שפוליטיקאי תמיד מתכונן לבחירות, והציבור יאמר את דברו".
מה אתה חושב שהציבור יגיד?
"אני בעזרת ה' אעשה הכול לשרת נאמנה, והציבור יחליט. מועצת בנימין התחזקה בהרבה מאוד תחומים, למשל בתחום השירות. במוקד 106 עונים בתוך 14 שניות לאדם, אין דבר כזה בארץ. היום כל המועצה דיגיטלית, תושב יכול להגיע מהבית לכל טופס. גם בימי הקורונה הצטיינו, היינו אצל נשיא המדינה כאחת משש הרשויות שנבחרו על ניהול של הטיפול במגפה".

בהנחה שתיבחר, מה היעד הבא שלך?
"אם לא היה מה לשפר הייתי הולך. הייתי רוצה לראות את התשתיות שהשתנו, שכביש 60 ייראה כמו כביש 6, שכל בית על חשמל וצובר, רוצה לראות פה פארקים. אחת המשימות היא מרכזי תרבות, ספורט וחוגים פורחים. אדם שגר בטלמון צריך להרגיש שהוא גר בהרצליה. זה שאתה גר פה בבנימין, לא אומר שלא יהיו לך חיים טובים".
אנחנו יושבים בלשכתו החדשה והמעוצבת של גנץ בבניין המועצה בשער־בנימין. מהמרפסת נשקף אזור התעשייה המתפתח במהירות סמוך לכפר הערבי מוח'מאס, שבו גרים בחלק מחודשי השנה תושבים אמידים מירדן. בכל תצפית לכיוון הוא "בוחר" לעצמו בית אחר מהכפר. "עכשיו אני הולך על הארמון הזה", הוא צוחק. לא הרחק נראית גבעה נטושה שבה שכנה מגרון הישנה, "תיבנה ותיכונן" הוא מבהיר באשר לתוכניות החזרה אל היישוב שפונה לפני עשור. האם זה יקרה בתקופת ממשלה החדשה? "בוודאי שאני רוצה לחזור. לחזור למגרון. לחזור לעמונה. לחזור לגוש קטיף ולצפון השומרון. בעזרת השם אנו עובדים קשה כדי שנוכל להמשיך לבנות את הארץ ולפתח אותה. בזה הממשלה החדשה תיבחן".
אתה יכול להבטיח שבימי הממשלה הבאה לא יהיו יותר פינויים בבנימין?
"לא אמרתי את זה, גם לשלטון חוק יש רבדים. אנחנו פועלים לשינוי המדיניות, אבל אם אדם ילך לאדמה פרטית הוא כנראה לא יישאר שם. אחד המחירים של קבלת אחריות הוא לעשות דברים שהם לא נעימים, בדיוק כמו שבירושלים ובהרצליה לא כל אחד בא לפארק ומציב שם קרוון. גם אנחנו נצטרך לנהל את הדבר הזה. אני מוכן לשלם את המחיר, לא תהיה פה אנרכיה".
באשר ליחס המועצה לנוער הגבעות הוא מבהיר: "הייתי בגבעות עם כמה שרי ביטחון וקצינים בכירים. החבר'ה האלה הם אנשים מדהימים שצריך לתת להם את הטיפול הנכון שמדינת ישראל לא יודעת לתת להם כיום".
מהלשכה יש תצפית ישירה על הנעשה בכביש 60, הציר המרכזי של בנימין והשומרון. גנץ רואה את הפקקים שמצטברים, ושומע תלונות רבות על שעות העמידה המרובות בכבישים, בכל שעות היממה. "מה קרה לפני חצי שנה שפתאום נהיו פקקים פסיכיים באזור חשמונאים? סגרו את גדר ההפרדה. בני גנץ נתן אישור לאלפי פועלים לעבור בחשמונאים. השבוע הייתי שם בחמש וחצי בבוקר עם המשטרה. עכשיו את יכולה להגיד 'אתה אחראי', אבל אני מביא פועלים? אני מוסמך להגיד איפה הם יעברו? זה שר הביטחון. אנחנו אומרים לו שחיילים לא פותחים מחסום בזמן, שמגיעים בחצי שעה איחור, שאין מספיק נתיבים ודורשים לנהל אחרת את כל כניסת הפועלים. למה אתה נותן למשאיות אישור לעבור בשעות האלו? יש 'צו נסיעה', אפשר לעצור את המשאיות בשעות העומס".
– "אי אפשר להתעלם מאפריקה": ברחבי היבשת חגגו את ההישג של מרוקו במונדיאל
– "לבטל את העוול ההיסטורי": בחומש הכניסו ספר תורה וקראו להסדרת היישוב
מה האחריות שלך כראש מועצה?
"ראש מועצה לא עומד במחסום ולא פותח מחסום. מועצה לא מוסמכת לסלול כבישים בחוק. אחריותו של ראש מועצה להביא את מדינת ישראל לטפל בבעיה. ראש מועצה מתווך בין השלטון לתושבים, ואני עומד בחוד החנית בדבר הזה".
מה עתיד להשתנות? תמיד אפשר להאשים את שר הביטחון וגורמים נוספים.
"בעוד חודש תתחיל ההרחבה של כביש 437 באזור היישוב אדם, את פתרונות הקבע הבאנו, הפרויקט קורה. בכל בוקר ראשי מחלקות של המועצה מתייצבים במחסומים כדי לוודא שהם נפתחים בזמן. אני דורש שמחסום חיזמה יהיה פתוח על שלושה נתיביו. היום כשלחיילים נראה שאין פקק הם סוגרים נתיב; בנתב"ג מישהו היה מעלה בדעתו לסגור נתיב? במחסום רנתיס אנחנו דורשים לפתוח עוד נתיב, שנמצא בתחום ההפקעה של הצבא, ואותו הדבר בחשמונאים. הם מתנהלים בעצלתיים, ותפקידי להביא את שר הביטחון באוזניים, זו האחריות שלו".
בשבוע שעבר נדרסה בפיגוע חיילת ונפצעה קשה, אירעו כמה פיגועי ירי סמוך לעפרה וחלה עלייה במספר זריקות האבנים. איך אתה מחזק את הביטחון של התושבים?
"המצב הביטחוני מידרדר. רואים את פיגועי הירי, המטענים, גם השבוע היו כמה אירועים. אנחנו בשיח עם מפקד האוגדה, הצבא עובד קשה מאוד. צריך להגביר את הטיפול, לא לפחד, להחזיר מחסומים לכבישים, ואם צריך – לסגור כפר. בשבוע הבא אני נוסע לארה"ב, ואומר שם לכולם שמה שמתחיל בשכם יכול להתפשט לכל יהודה ושומרון, לירושלים ולכל מדינת ישראל. לא צריך לפחד מענישה. בשבוע שעבר נהרג תושב שלנו בתאונת דרכים במעורבות נהג ערבי. הצלחנו להביא שינוי בצו האלוף גם לגבי הנהיגה הפרועה בכבישים, ורכב שמבצע פעולה מסוכנת אפשר להחרים אותו מיד. חייבים להגביר את הביטחון בכבישים כי זה דבר נורא".
בשבוע שעבר חשפנו במקור ראשון את המכתב ששיגר ראש הממשלה לפיד לראשי הרשויות, שלא לשתף פעולה עם היחידה לתוכניות ושותפיות חיצוניות במשרד החינוך כל עוד היא בשליטתו של אבי מעוז. בתוך כך התפתחה מחאה של ראשי רשויות, והם אף השתתפו השבוע בכנס חירום בכנסת נגד מעוז, שעתיד להתמנות לסגן שר במשרד ראש הממשלה.
"העניין זה לא מעוז. היום זה נגדו מחר זה נגד בצלאל ומחרתיים זה נגד ש"ס וכן הלאה", מדגיש גנץ. "יש פה ריח המרדה מצד גורמים פוליטיים שלא מסוגלים לקבל את הכרעת הבחירות ומפיצים פייק ניוז כדי לקעקע את רצון הבוחר עוד בטרם הושבעה ממשלה. המחאה היא זכות בסיסית בדמוקרטיה וגם אנחנו הפגנו כנגד הממשלה, אבל בשום שלב לא קראנו לניתוק מגע עם המוסדות. אני קורא לראש האופוזיציה העתידית לעצור עם השיח המסוכן הזה.