שלטונות גרמניה עצרו שלשום 25 בני אדם שנחשדים בכוונה לפשוט על הפרלמנט הגרמני ולבצע הפיכה חמושה. הייתה זו אחת הפעולות הנרחבות ביותר בגרמניה נגד פעילי ימין קיצונים. לדברי הפרקליטות וגורמים בממשלה, בין העצורים ישנם אריסטוקרט גרמני בן 71 ומחוקקת לשעבר ממפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה".
רוב העצורים הואשמו במעורבות ב"ארגון טרור". שלושה נוספים, ובהם אזרח רוסי אחד, נעצרו בחשד לתמיכה בפעולה. המשטרה ערכה חיפוש בבתיהם של 27 בני אדם נוספים שנחקרים בחשד לחברות בארגון האחראי למזימה או שהם מסייעים לו. יותר מ־3,000 שוטרים היו מעורבים בפשיטות, שנערכו במקביל ב־11 מ־16 המדינות של גרמניה. שני חשודים נוספים נעצרו מחוץ לגבולות גרמניה – האחד באיטליה והאחר באוסטריה.
הנאשמים מאמינים במגוון תיאוריות קשר, כולל תיאוריית QAnon שמקורה בימין הקיצוני האמריקני. עם זאת, הם שואבים את עיקר האידיאולוגיה שלהם מתנועת "רייכסבורגר" ("אזרח הרייך"), המכחישה את קיומה של המדינה הגרמנית המודרנית.
הרשויות הזהירו שתהיה זו תמימות לפטור את הזוממים כהזויים. "מובן שיש טרחנים רבים שמספרים סיפורים מבולבלים אחרי ששתו יותר מדי", כתב בטוויטר שר המשפטים הגרמני, מרקו בושמן, "כאן, לעומת זאת, היו חשדות חזקים מאוד שהקבוצה הזו באמת תכננה לנקוט בפעולה אלימה". לדבריו, הם בין היתר תכננו להתחמש ולהסתער על הרייכסטאג, בית הפרלמנט הגרמני.
חשיפת המזימה הזכירה לרבים את מהומות 6 בינואר 2021 בבניין הקפיטול בארה"ב. פוליטיקאים גרמנים ערכו את ההשוואה כתזכורת למה שעלול לקרות כשמתירים למזימות אנטי־חוקתיות להתפתח.
"מאז 6 בינואר 2021, לכל המאוחר, ידענו שדיבור אנטי־דמוקרטי יכול להתפתח גם לפעולות נגד הדמוקרטיה והפרלמנט", אמר קונסטנטין פון־נוץ מהמפלגה הירוקה.
לדברי גורמים בפרקליטות, חברי הארגון מאמינים שגרמניה מנוהלת בידי "דיפ־סטייט" ערמומי, והם ראו בשימוש באלימות – כולל רצח נציגי ציבור – צעד לגיטימי שמטרתו להחליף את הסדר הקיים בגרמניה ולייסד משטר חלופי.
גורמים בממשלה אמרו שהיינריך ה־13, נסיך ראוס בן ה־71 וצאצא לשושלת מלוכה ממדינת תורינגיה הגרמנית, היה ראש "המועצה המרכזית" של הארגון. צילומים בתקשורת הגרמנית הראו את הנסיך לבוש בז'קט טוויד ירוק, מובל באזיקים מדירתו שבפרנקפורט.
"מאז נובמבר 2021 נפגשו חברי 'המועצה' בקביעות במחשכים כדי לתכנן השתלטות על השלטון בגרמניה והקמת מערך ממשל משלהם", נאמר בהודעה לתקשורת הגרמנית. חברי הברית האמינו שלפעולת "השחרור" תסייע "הברית" – אגודה סודית של צבאות וממשלות, כולל ממשלות רוסיה וארה"ב. לפי התביעה, היינריך ה־13 ביקש ליצור קשר עם נציגים רוסים בגרמניה, אך אין כל סימן לכך שהתקבלה תגובה חיובית מצד משטרו של פוטין.
גורם ביטחוני סיפר שהמחוקקת לשעבר, שנעצרה בפרשה, היא בירגיט מלזק־וינקמן, שבשלב מסוים הייתה מועמדת לתפקיד שרת המשפטים. בשנה האחרונה שימשה שופטת בבית משפט אזורי בברלין.
למועצה הייתה גם זרוע צבאית שנועדה להשתלט על מוסדות המדינה. הגוף כלל חברים לשעבר בכוחות הביטחון של גרמניה, ומאמצי הגיוס כוונו כלפי אנשי צבא ומשטרה. לדברי הגורם הביטחוני, הפשיטות נערכו בזהירות בידיעה שלחלק מהחשודים מחזיקים ברישיון נשק.
לפי גורם ביטחוני, הרשת נחשפה בעקבות חקירת ארבעה אזרחים שנעצרו באפריל בחשד שזממו לחטוף את שר הבריאות הגרמני, קארל לאוטרבך.
העיתון דר־שפיגל דיווח כי אחד המקומות שהרשויות פשטו עליהם היה מחנה של יחידה מהכוחות המיוחדים של גרמניה. ב־2020 פירק משרד ההגנה הגרמני יחידה אחת מהכוח המובחר ללוחמה בטרור והכריז על ארגון מחדש של הכוחות בשל חשד לקשרים בין הלוחמים לימין הקיצוני. לפי העיתון הגרמני די צייט, אחד הנאשמים פרסם בטלגרם זמן קצר לפני הפשיטות שתובעים ציבוריים, שופטים ורשויות הבריאות "ימצאו את עצמם בקרוב עומדים לדין בנירנברג 2.0" – רמז למשפטי פושעי המלחמה הנאצים שערכו כוחות הכיבוש בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.
תנועת רייכסבורגר מאמינה במדינה המבוססת על גבולותיה של גרמניה מלפני מלחמת העולם השנייה, וחוקי גרמניה המודרנית נחשבים לא לגיטימיחם בעיניה. כמה מחבריה מאמינים שיש להחזיר את צאצאיהם של משפחות המלוכה הגרמניות לתפקידיהם. הארגון הקיצוני הלך וגדל בשנים האחרונות, וזכה לבלוט במהלך המגפה, כשחבריו יצאו להפגין לצד תומכי תיאוריות קשר ותנועות קיצוניות אחרות. הארגון מורכב מקבוצות קטנות שפועלות במוקדים רבים וגם ברשת.
לפי ההערכות, בשנת 2021 התנועה כללה כ־21 אלף בני אדם ברחבי גרמניה. סוכנויות הביון הגרמניות העריכו שכ־10 אחוזים מהם היו "מוכווני אלימות".
