יו"ר מפלגת עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן־גביר כבר מתחיל להיכנס לתפקיד שהוא מיועד אליו – השר לביטחון לאומי, שכונה בעבר השר לביטחון הפנים. אחרי שני פיגועי התופת בירושלים לפני כשלושה שבועות הוא קיבל עדכון ביטחוני מהמפכ"ל בזירת אחד הפיצוצים, ובין לשכותיהם של השניים כבר מתנהל דין ודברים לקראת שיתוף הפעולה העתידי.
לאחר השבעת הממשלה יעביר לבן־גביר השר היוצא עמר בר־לב, איש מפלגת העבודה, את המפתחות למשרד הממונה על המשטרה, שב"ס וגורמי האכיפה, ואז ייכנסו ללשכותיהם השר החדש והצוות שיסייע לו לממש את מדיניותו. בתפקיד מנכ"לית המשרד תחליף את המנכ"ל היוצא תומר לוטן אשת ביטחון פמיניסטית: סא"ל במיל' טליה לנקרי, לשעבר סגנית ראש המטה לביטחון לאומי.
השקפותיה של לנקרי מזוהות עם הימין. לאחרונה אמרה בעקבות צבר אירועי הטרור: "אנחנו עדים לעלייה בתעוזה של המחבלים ומחוללי הטרור. הזליגה לאירועים אלימים כפי שראינו בשומר החומות חייבת לקבל תשומת לב, ויפה שעה אחת קודם".
לנקרי הייתה האישה הראשונה ששירתה כמפקדת גדוד בבה"ד 1, ובתפקידיה במל"ל היא הובילה מהלכים בעלי חשיבות לאומית. היא שימשה כראש חטיבת העורף, ראש אגף לוחמה בטרור והמרחב האזרחי, והובילה את המאבק בקורונה מטעם המועצה.
לנקרי, הנחשבת למומחית בניהול משברים לאומיים, הייתה האישה הראשונה במגוון תפקידים, והיא מאמינה בקידום נשים בתפקידים בכירים במערכת הביטחון מתוך תפיסה פמיניסטית. לנקרי גם חברה ב"פורום דבורה", שנוסד ב־2009 במטרה לקדם את שילובן של נשים בתהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון.
על אף חברותה בפורום ועברה הצבאי המפואר, לנקרי מתנגדת לשילוב לוחמות ביחידות השדה. בכתב העת "מערכות" כתבה לפני שמונה שנים ש"שילוב נשים בדרג המסתער עלול לפגוע במטרתו העיקרית של צה"ל – להגן על ישראל".
ייתכן כי המינוי המסתמן נועד להדוף את התרעות האופוזיציה מפני ממשלה שתפגע בקידום נשים. ערב הבחירות הזהיר יו"ר יש עתיד יאיר לפיד כי "נשים צריכות לדעת שאם החבורה של בן־גביר וסמוטריץ' תהיה בשלטון, הן לא יהיו לוחמות בצה"ל, שרות בממשלה ומנכ"ליות בכירות".
במסגרת המשא ומתן לחלוקת התפקידים התעקש בן־גביר שמפלגתו תקבל גם את ראשות הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת, שנוסדה עם כינון ממשלת בנט־לפיד ומפקחת על התנהלות המשטרה וגורמי ביטחון פנים אחרים. המיועד לעמוד בראש הוועדה הוא ח"כ צביקה פוגל, המביא עמו ניסיון רב במאבקי המשילות והריבונות.
פוגל השתחרר מצה"ל בדרגת תת־אלוף: תפקידיו האחרונים במדים היו ראש מטה פיקוד הדרום ולפני כן מפקד עוצבת לבנון. בשנת 2007 מינתה אותו ועדה קרואה לראש מועצת היישוב הבדואי טובא־זנגריה, לאחר שהמועצה הנבחרת לא הצליחה לנהל תקציב ומשרד הפנים הפקיע ממנה את הסמכויות לניהול היישוב. בכהונתו ביישוב הגלילי גיבש פוגל תובנות הנוגעות למשילות ולאכיפת החוק בחברה הערבית.
באחד מריאיונותיו בעבר אמר פוגל: "בעיני תושב טובא יש שתי מערכות חוק. החוק הישראלי, שתקף רק מחוץ לגבולות היישוב, והחוק הטובני, הנשען על מסורת, דפוסים חברתיים וחוק שקובעים העבריינים בשטח.
"גם ביישוב כזה, עם שיעור גבוה יחסית של גיוס לצה"ל, יש תופעות אלימות, פרוטקשן ועבירות תנועה. אם בחור מהכפר רוצה להתחתן עם בת המקום הוא רוצה להראות למשפחה שלה כמה הוא גבר: הוא יכול ללכת ברחוב עם נשק ולירות באוויר או לנהוג בפראות. עבריינים שמתנהגים כך הופכים למודל לילדים ולנוער, וכך הולכת ומתפתחת תרבות שדוגלת באלימות".
פוגל עצמו התמודד עם איומים מצד עבריינים שלא אהבו את החוק שהשליט ביישוב ואף שרפו את מכוניתו באחד העימותים. הוא כיהן בתפקיד עד 2012.
בריאיון לעלון "גילוי דעת" לפני הבחירות התבטא פוגל בלוחמנות כלפי ערביי ישראל ואמר ש"הדרך היחידה להביא דו־קיום יכולה לקרות רק כשברור לחלוטין שיש צד מנצח וצד מנוצח. הצד המנצח מכתיב את התנאים, ולצד המנוצח אין ברירה אלא לקבל אותם. כך קרה בשלום בינינו ובין מצרים, עם ירדן, וכך קרה בהפסקת האש מול סוריה. רק במקומות שהיה לצד השני ברור שהמחיר שהם שילמו כבד מדי, הם הגיעו לדו־קיום. הם לא הפכו לחובבי ציון, אבל הם הגיעו להבנה שעדיף דו־קיום בתנאים האלו מאשר לספוג עוד מכות ומלחמה".
גורם אחר שעומד בקשר עם בן־גביר וצפוי גם הוא להיכנס ללשכה הוא ניצב בדימוס שלומי קעטבי. קעטבי היה מפקד מחוז ש"י של משטרת ישראל ובשנת 2017 עמד בראשות הוועדה שבחנה את תנאיהם של המחבלים המרצים עונשי מאסר באגפים הביטחוניים בבתי הכלא.
קעטבי התבטא בשנה החולפת כמה פעמים נגד מיתוגן של התנגשויות נדירות בין מתנחלים ובין פלסטינים, אנשי שמאל וכוחות הביטחון ביו"ש בכינוי "אלימות המתנחלים". במכתב שפרסם לפני כשנה אמר ש"טענת הכזב בדבר אלימות מתנחלים היא חלק מהקמפיין שמובילים הרשות הפלסטינית וארגוני ה־BDS במטרה לפגוע בהתיישבות, ולהוביל את מסע הדה־לגיטימציה כלפי מדינת ישראל. אלימות יש לגנות בכל תוקף, אך בהסתמך על נתוני משטרת ישראל זו אינה תופעה, אלא המשך ישיר לקמפיין ההסתה הציני כלפי ההתיישבות".
בכוונת בן־גביר להביא ליישומן של המלצות ועדת קעטבי שהונחו על שולחנו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לפני שנים אך טרם יושמו בשל לחצים של גורמי ביטחון. הוועדה המליצה "להפסיק להחזיק את המחבלים באגפים לפי שיוך ארגוני. האגפים יהיו מעורבבים, כך שהתנהלות האסירים לא תהיה כקולקטיב בפני שב"ס וההתייחסות לכל אסיר תהיה באופן פרטני ככל שניתן".
כמו כן הומלץ על "ביטול מוסד 'דובר' האסירים במתכונתו הנוכחית: הקשר בין בתי הסוהר למחבלים לא יתנהל יותר באמצעות הדובר האגפי" אלא באמצעות "נציג אסירים מתחלף, אשר יעמוד בקשר עם שלטונות בתי הסוהר אך ורק בנושאים כלליים". עוד קבעה הוועדה כי יש לקצץ בכספים המועברים למחבלים, לבטל את זכותם של האסירים להכין את ארוחותיהם בעצמם ולהגביל את צריכת המים שלהם כדי שיופסקו המקלחות הארוכות שמטרתן לבזבז מים.
בריאיון למקור ראשון בחודש מרץ שעבר הצר קעטבי על כך שהממשלה לא אימצה את המסקנות: "עשו סיכול ממוקד לדו"ח הזה. שב"כ הציג מסמך תרחישי אימה של מה שעלול לקרות אם ניישם את הדו"ח, ללא אחיזה בשטח. משרד המשפטים מדבר על הביקורת המשפטית והבינלאומית, ושב"כ מטיל אימה על הדרג המדיני".
לאחרונה אמר קעטבי שיש להפסיק את פעילות החטיבה היהודית בשב"כ: "יש נערים בתל־אביב שהתחביב שלהם הוא לצאת לברים, אחרים אוהבים לעלות לגבעות ולהתפלל. יכול להיות שיש שם עבריינות בשוליים אבל לא דבר שמצדיק מחלקה בפני עצמו. אחרי כמה שנים הם מתיישרים".
בהתייחסות לפרעות שפרצו בערים המעורבות בחודש מאי לפני כשנה וחצי אמר: "אנחנו מאבדים את הריבונות והם צוחקים עלינו. ריבונות זה לא להתנצל. אני לא צריך הסברים למה אני מגיע לשם או הולך לפה".
לפי דיווחים אחדים, לתפקיד ראש מטה השר לביטחון לאומי מועמד המשפטן הצעיר עו"ד חנמאל דורפמן, שבלט בפעילות המשפטית בסוגיית נערי הגבעות ונחשב לבן טיפוחיו של בן־גביר, עורך דין בעצמו. דורפמן בן ה־28, "נער גבעות" לשעבר, מתגורר כיום בחוות יישוב הדעת שבבנימין. את התמחותו בתום לימודי המשפטים עבר במשרדו של בן־גביר, וכשהוא פנה לשדה הפוליטי קיבל דורפמן את הטיפול בתיקי החשודים שייצג בן־גביר. בשנים האחרונות הוא משמש גם כיועץ המשפטי של מפלגת עוצמה יהודית, ובשבועות אלה היה מעורב עמוקות במגעים להרכבת הממשלה.
אם אכן ימונה דורפמן לראש הסגל בלשכת השר לביטחון לאומי הוא ימצא את עצמו לא פעם בפעילות משותפת עם מי שעד כה היו בצד הנגדי – שוטרים או לוחמי מג"ב שפעלו בפינויים ונאבקו בנערי גבעות ביהודה ושומרון.
מספר 2 במפלגת עוצמה יהודית, ח"כ יצחק וסרלאוף, ימונה לתפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי. לפי הודעת הליכוד ועוצמה יהודית יתוקצב המשרד החדש בכ־2 מיליארד שקל בשנה, אך הצעד החשוב ביותר המובא בהסכמים הוא ההתחייבות להקמת מנהלת שתהיה אחראית על הסדרת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, בהתאם להחלטות צוות שרים בראשות ראש הממשלה.
בן־גביר עצמו דרש להיכנס ללשכה עם סמכויות נרחבות יותר מקודמו, כך שגופי אכיפה שהיו עד כה במשרדים אחרים יהיו כפופים לסמכותו. הוא יהיה אחראי גם על המשטרה הירוקה, הסיירת הירוקה, הרשות לאכיפה במקרקעין ומג"ב איו"ש. עוד התחייבו שתי המפלגות בהסכמים כי "לטובת חיזוק המשילות, הסדר הציבורי, הביטחון האישי, המלחמה בארגוני הפשע והפרוטקשן, יוקם משמר לאומי רחב־היקף, ויורחב מערך התקינה של המילואים במג"ב לתפקוד מלא". בן־גביר יבקש לקבע בחקיקה את הרחבת סמכויות השר, כולל הובלת מהלכים במשטרה שלפי החוק הקיים והפרשנות המשפטית הקיימת מצויים מחוץ לסמכותו של השר.
חברי כנסת אחרים מעוצמה יהודית יקבלו תפקידים נוספים: ח"כ הרב עמיחי אליהו ישמש כשר המורשת, ח"כ אלמוג כהן יכהן במשרד הכלכלה, וח"כ לימור סון הר־מלך תהיה יו"ר הוועדה לתמלוגי הגז.
