אליסף אופן, מדריך בהר הבית מטעם עמותת "בידינו", התיישב בוקר אחד לפני כשבועיים בצידו המזרחי של ההר, בנקודה שבה נוהגות קבוצות יהודיות לעצור ולהתפלל חרישית. שוטר בשם ענאן שנאן דרש ממנו לקום, באומרו שאין לשבת בנקודה הזו "באופן ממושך". אופן ציית, אך תהה לפשר ההוראה – שכמותה טרם שמע אפילו בהוויה המיוחדת והחריגה של הר הבית. שנאן סירב לנמק את דבריו.
עשה קיצור דרך: מתפלל מוסלמי תועד צועד על אבן השתייה
מאחורי הקלעים של המו"מ הקואליציוני הנפיץ בין סמוטריץ' לנתניהו
עורך דין מטעם העמותה, מנשה יאדו, פנה למשטרה וביקש הבהרות בעניין. בימים האחרונים קיבל עו"ד יאדו מענה ובו גיבתה המשטרה את דברי השוטר ואישרה שמדובר באיסור נוסף, אחד מני רבים המוחל בהר רק על יהודים שומרי מצוות. "הנקודה שבה בחר מרשך להתיישב", כתבה לו נציגת המשטרה, "בציר המזרחי, בנקודה הקבועה, הינה מקום בעל רגישות רבה בהר הבית. משכך, התבקש להמשיך ולהימנע מלהיגרר להפרה של כללי הביקור במקום".
נציגי המשטרה הוסיפו במכתב: "כידוע, כללי הביקור במקום מועברים ומפורסמים, לרבות החובה להישמע להוראות השוטרים במקום רגיש ונפיץ זה, ולפעול על פי הנחיותיהם בכל עניין. מהתיעוד המצולם של האירוע ניתן להתרשם כי השוטר שוחח עם מרשך באופן מכבד, בציינו כי באפשרותו לנוח לסירוגין ולא להתמקם (דווקא שם – א"ס) לנוכח הרגישות הקיימת במקום זה. השוטר תועד מסביר למרשך כי השיח והצילום פוגע בביצוע משימתו באבטחת קבוצת המבקרים ובשמירה על הסדר הציבורי. שוטרי משטרת ישראל עושים לילות כימים למען השמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור וביטחונו".
המכתב הזה נכתב על רקע אירוע קשה שהתרחש ביום שלישי בהר – אירוע שאך בנס הסתיים בלי פגיעה משמעותית ולא זכה לתשומת לב תקשורתית מספקת. בשעת פתיחת ההר בצהריים, יהודי שומר מצוות שעמד מרוחק מעט משאר הקבוצה בצידו המערבי של ההר חש לפתע שאדם מתנפל עליו מאחור ומנסה לחנוק אותו. שוטרים שפיקחו על הקבוצה התעשתו במהירות, הסתערו על המפגע, כבלו אותו והובילו אותו לתחנת המשטרה הסמוכה. שם התברר שמדובר ב"תושב יהודה ושומרון", כלשון המשטרה, אולם זו לא נידבה פרטים נוספים על זהות התוקף.
כתוצאה מניסיון החניקה נשברו משקפיו של קורבן המעשה הזה, חולצתו נקרעה והוא נחבל מעט בפניו. התוצאה הקלה־יחסית מטשטשת מעט את העובדה שמדובר באירוע חמור ויוצא דופן שבוצע כלפי אזרח. נדמה שכמותו לא התרחש בהר זה עשרות שנים – אף לא בימים הסוערים ביותר של להקות ההטרדה של המורביטון והמורביטאת בעשור הקודם.
יש לקשור את האירוע הזה לקריאות שטנה שהופנו מצד נערים מוסלמים יום קודם לפיגוע אל קבוצה יהודית ברחבת כיפת הסלע ("חייבר יא יאהוד" – איום לנהוג ביהודים כבקהילת יהודי חייבר, שאותם שחט מוחמד), ובאופן כללי להתגברות ההסתה נגד עליית יהודים להר באחרונה על רקע הקמת הממשלה החדשה.
אם במשטרה יוסיפו להתמקד בהשגחה על "הפרות כללים" של מה בכך מצד יהודים המבקרים בהר, במקום להביט נכוחה על האיומים האמיתיים במקום, ניתן לחשוש שזהו רק קדימון לנסיונות פיגוע חמורים יותר שעלולים חלילה להתרגש על העולים למקום.
במציאות שבה אין מחסום של ממש המונע הגעת מחבלים מוסלמים לאתר המקודש – אף לא גלאי מתכות בודד מהסוג הקיים בשער הכניסה של היהודים להר – תשומת הלב של משטרת ישראל עודנה מתמקדת בכיוון הלא נכון.
