חוק בן גביר, בחירת יו"ר הכנסת ושינוי חוקי יסוד: המכשולים בדרך להשבעת הממשלה

נשיא המדינה הרצוג העניק ביום שישי עוד עשרה ימים לטובת הרכבת הממשלה, ארבעה ימים פחות מהמספר שיכול היה להעניק על פי החוק. אז מה בעצם צריך לקרות בשבוע הקרוב, ומתי תקום סוף סוף הממשלה? למעשה, חלק מהסיבות שבגינן ביקשו בליכוד להאריך את תקופת המנדט, היא הצורך להשלים את החקיקה הנדרשת, לאור ההסכמים הקואליציוניים.

• בדרך לממשלה – סיקור מיוחד באתר מקור ראשון
• מאחורי הקלעים: האיש שתיווך במו"מ המתוח והרגיש בין סמוטריץ' לנתניהו

הכרעה על זהות יו"ר הכנסת ובחירתו במליאה

נתניהו אמור להודיע היום (א') למועמדים מי מהם ייבחר ליו"ר הכנסת, בחירה שתובא מחר להצבעה חשאית בסיעת הליכוד. לאחר אישור המועמדות בסיעה תעלה זהות המועמד לאישור חברי הכנסת במליאה, ובכך יחל ההליך להסדרת החוקים שדורשת הממשלה לטובת הקמתה. מיד לאחר ההצבעה על מינוי יו"ר הכנסת מטעם הליכוד, יכונסו שתי הוועדות המיוחדות שידונו בחוקי דרעי ובן גביר.

בין המועמדים לכהן כיו"ר הכנסת נמצא ח"כ יואב קיש, שזוכה לאמונו של יריב לוין אשר דוחף את מועמדותו לתפקיד, אמון שנוצר כאשר שעבדו השניים יחד בשנה האחרונה לטובת הפלת הממשלה. מועמד נוסף הוא ח"כ דודי אמסלם, שהודיע כי אם לא ימונה לשר המשפטים יישאר בכנסת. מינוי שלו לתפקיד יכול לסייע לנתניהו לעקוף את האולטימטום שלו, ועל הדרך לפרק את הבלוק נגדו, שמקיים אמסלם עם דוד ביטן וישראל כץ. מצד שני אמסלם מבטא לא פעם דרך עצמאית, שעלולה להיות בעייתית לנתניהו בתפקיד הרגיש.

גם ח"כ אופיר אקוניס רואה את עצמו מתאים לתפקיד. הוא נחשב ממלכתי ורך ומקורב למשפחת נתניהו. בנוסף אליהם, ייתכן שנתניהו מעדיף דווקא את אמיר אוחנה לתפקיד, זאת במקרה שרון דרמר יקבל את תפקיד שר החוץ. אפשרות נוספת היא מינוי של יריב לוין עצמו, או במינוי זמני עד שתושג הסכמה על מינוי יו"ר קבוע, או מינוי זמני שיהפוך לקבוע בהמשך, ובמקרה כזה ימונה דודי אמסלם לתפקיד שר המשפטים.

חוק דרעי שיסלול את מעמדו מסביב לשולחן הממשלה

בראשות הוועדה המיוחדת שתקום, יעמוד ח"כ שלמה קרעי, והוועדה תקדם את החקיקה שתסדיר את מעמדו של יו"ר ש"ס, במטרה למנוע ממערכת המשפט לפסול אותו מלכהן כשר בממשלה הבאה. כזכור, דרעי הורשע בחורף שעבר בעבירות מס, במסגרת עסקת טיעון. כשותף הבכיר ויו"ר המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה, דרש דרעי להסדיר את הנושא עוד בטרם השבעת הממשלה כדי שהוא יושבע יחד כולם, ולא ייאלץ להמתין. 

דרעי ישלוט בתקציבי משרד הבריאות ללא תלות של סמוטריץ' באוצר

לאחר שהתעקש, קיבל דרעי עצמאות תקציבית מוחלטת במשרדי הפנים, הדתות והבריאות, כמו גם תוספות תקציביות לשני המשרדים, תוספות שייכנסו בתקציב המדינה הבא, דרישה לה נכנע שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ'. את הסמכויות הללו רוצים בש"ס לעגן בחקיקה, אך בליכוד רוצים לעגן זאת רק במסגרת הסיכומים הקואליציוניים. וזהו נושא שעדיין דורש פתרון.

העברת הסמכויות לבן גביר

ביום חמישי הוגשה הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, המעגנת את סמכותו של השר לביטחון פנים להתוות את מדיניות המשטרה. לפי הצעת החוק, משטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה, והמפכ"ל יהיה כפוף לשר. עוד לפי ההצעה, השר לא יתערב בחקירות ספציפיות אך יוכל להנחות מדיניות גם בענייני חקירות. מדובר בהגדרה מחדש של סמכויות המשטרה, אשר מעניקה לשר הממונה סמכויות שלא נהגו בעבר. לפיו, "ינהל את המשטרה בהתאם למדיניות ולעקרונות הכלליים שיתווה השר". נגד הצעת החוק נשמעה ביקורת מצד היועצת המשפטית לממשלה, שעשויה להתנגד לה בזמן אמת.

שני שרים במשרד אחר

בקואליציה יצטרכו לתקן במהירות גם את חוק יסוד הממשלה, כדי ששני שרים יוכלו לכהן במשרד אחד: בצלאל סמוטריץ' בנוסף לשר הביטחון המיועד יואב גלנט, וח"כ חיים ביטון מש"ס כשר במשרד החינוך, בנוסף לשרת החינוך המיועדת מירי רגב, ויואב בן צור מש"ס כשר במשרד הפנים בנוסף לאריה דרעי. בהסכמים הקואליציוניים נכתב כי "לשם כך ובטרם השבעת הממשלה, יתוקן חוק יסוד: הממשלה באופן שבמשרד עליו ממונה שר יוכל להתמנות שר נוסף שיהיה אחראי על תחומים מסוימים, בכפוף לשר הממונה על המשרד".

כל אחד מהשינויים הללו מצריך תיקון חוק יסוד, שמחייב רוב של מעל 61 ח"כים. בנוסף, מאחר שטרם הושבעה ממשלה, הם יידרשו לעבור בארבע קריאות במליאת הכנסת ובוועדות בהתאם להליך העברת הצעת חוק פרטית, כשברקע התנגדות האופוזיציה שתנסה על ידי מריחת זמן, הגשת מאות הסתייגויות ופיליבסטרים (דרך למשיכת זמן במליאה על ידי נאומים ארוכים) לעכב ולמנוע את החקיקה כמה שיותר.

בתוך כך, שר המשפטים היוצא, גדעון סער, הודיע כי יכנס את ועדת שרים לחקיקה, שעדיין בראשותו "על מנת לקבוע את עמדת הממשלה בהצעות החוק שיש כוונה להביאן לדיון במליאת הכנסת בימים הקרובים". בחשבון הטוויטר שלו צייץ סער כי "השבוע מתוכננת הכנסת לציין את היום הבינלאומי למאבק בשחיתות. ואיזו דרך הולמת יותר לכך מהמחטף הפרסונלי של תיקון חוק יסוד(!), שכל מטרתו התחמקות (שניה) מקביעה בסוגית הקלון של שר מיועד והורדת הרף לכהונה בממשלה בהיבט טוהר המידות? שוד המתבצע לאור יום".