בעוד נשיא ארה"ב מתחייב קבל עם ועולם להקים בירושלים בשנים הקרובות את השגרירות האמריקנית, השוכנת כיום בתל־אביב, אצלנו בישראל מתעכב זה שנים יישום החלטת הממשלה מ־2007 להעביר את משרדיה לבירה. מבדיקה שערכנו עולה כי העיכוב הממושך נובע מסחבת שנוקטים מנכ"לי המשרדים והשרים, מבירוקרטיה ישראלית אופיינית ובעיקר מחוסר רצון לעבור מתל־אביב לירושלים.
נפתח במצע החוקי: חוק יסוד 'ירושלים בירת ישראל', שהתקבל בשנת 1980, קובע כי מקום מושבה של הממשלה הוא בירושלים, כמו גם של הכנסת, בית המשפט העליון ובית הנשיא. ברוח החוק התקבלו ב־2007 וב־2014 שתי החלטות ממשלה שעניינן העברת משרדי ממשלה, לשכות שרים ויחידות־סמך לתחומי העיר. ההחלטה האחרונה אף קבעה מועד סיום ביצוע להחלטה – מאי 2019. משרדים שביקשו לא לעבור לירושלים נדרשו לפנות לוועדת החריגים שהוקמה במשרד ראש הממשלה, המוסמכת להעניק פטור מן המעבר לבירה. המנדט של הוועדה מתמקד בהענקת פטור ממעבר; היא איננה רשאית לאשר הקמת יחידה חדשה מחוץ לבירה, או לאשר ליחידה ממשלתית קיימת בירושלים לצאת ממנה.
מנתונים שהגיעו לידי 'מקור ראשון' עולה תמונת מצב עגומה: 156 יחידות ממשלתיות שוכנות מחוץ לירושלים, 53 מהן באישור ועדת החריגים. מתוך 103 היחידות הנותרות, רובן המכריע כלל לא פנה לוועדה כדי שתפטור אותן מהמעבר. המיעוט שפנה ונדחה, פשוט ממשיך להימנע מלהגיע לבירה. בראש ועדת החריגים יושב מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, וגורמים הבקיאים בנושא טוענים כי השרים מפעילים עליו לחץ פוליטי ומצליחים להשיג פטורים כרצונם. למעשה, הם אומרים, ועדת החריגים מרוקנת את החלטות הממשלה מתוכן.
מי שמתוקף תפקידם מנסים בשנים האחרונות לגרום למשרדי הממשלה לכבד את החלטותיה, הם שניים: ראש העיר ניר ברקת, והשר לענייני ירושלים זאב אלקין. לעיריית ירושלים, מיותר אולי לומר, יש גם אינטרס מובהק במעבר משרדי הממשלה לעיר, שצפוי להכניס לבירה עשרות מיליוני שקלים בשנה. אלא שלמרות רצונם העז של השניים לשנות את התמונה, אין בידיהם כלים ממשיים לעשות זאת.
פניות חוזרות ונשנות של העירייה ושל השר אלקין, בניסיון לעורר את מנכ"לי משרדי הממשלה והשרים לפעול, העלו חרס. במילים פשוטות אפשר להגדיר את התנהלות המשרדים כ"צפצוף" על הממשלה והחלטותיה, על חוקי מדינת ישראל וגם על דו"ח המבקר, שהתריע כבר בשנת 2012 כי במצב הקיים אין סיכוי למעבר כל יחידות הממשלה במסגרת הזמנים שנקבעה.
בעקבות היעדר ההתקדמות בנושא הגיש לאחרונה ברקת עתירה לבג"ץ נגד משרד האוצר, האחראי ליצירת התנאים למעבר היחידות לבירה. בעתירה נטען כי לא זו בלבד שהמשרד בורח מאחריותו להעביר את כלל יחידות הממשלה לירושלים – אלא שלא פחות משמונה יחידות השייכות למשרד האוצר עצמו אינן יושבות בירושלים, תוך הפרה של החוק.
"אין שיניים ואין תקציב"
"הרבה שנים ניסו לטאטא את הכישלון בביצוע החלטת הממשלה הזו", מודה אלקין, שמשרדו אחראי למעקב אחר יישום החלטות הממשלה. "כשגיליתי את המצב העגום הגעתי למסקנה שבכלים הקיימים ביצוע החלטות הממשלה יידחה שוב ושוב ושוב. לכן הקמתי צוות בין־משרדי שערך מיפוי מלא וזיהה את החסמים. כעת אני דוחף לכך שבשנת 2018 תתוקן החלטת הממשלה, ותכלול כלים חדשים וגם שיניים כדי לקדם את התהליך. לצערי אני כבר צופה שיהיה לי על זה ויכוח עם השרים. נצטרך כמובן לשנות את לוחות הזמנים ולדחות את מועד ביצוע ההחלטה עד שנת 2025, כי ברור שכבר לא נעמוד בתאריך היעד של מאי 2019".
בין משרדי הממשלה שמילאו אחר ההחלטה באופן חלקי בלבד נמצאים משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה והמים, משרד החינוך (עם אלפי עובדים מחוץ לבירה), משרד הפנים, המשרד לשוויון חברתי, משרד התרבות, משרד הרווחה ומשטרת ישראל. כל המשרדים הללו העבירו חלק מיחידותיהם לירושלים או קיבלו פטור מוועדת חריגים, אולם הותירו בין יחידה אחת לשלוש יחידות מחוץ לעיר. המשרדים שנראה כאילו החלטות הממשלה בנושא פשוט פסחו מעל ראשיהם, הם משרד התקשורת שחמש יחידות שלו שוכנות מחוץ לבירה, משרד האוצר עם שמונה יחידות מחוץ לעיר, ומשרד הבריאות שלא פחות מ־11 יחידותיו לא עלו לירושלים ואף לא נקפו אצבע כדי לקבל פטור ממעבר כזה.
רוב הטענות מופנות נגד החשב הכללי ומנהל הדיור הממשלתי, שני גופים השייכים במשרד האוצר, על כך שלאורך השנים התעלמו מתפקידם המרכזי בביצוע החלטות הממשלה וקיום חוק יסוד 'ירושלים'. "החשב הכללי במשך שנים לא עשה דבר כדי לייצר פתרונות, וגם מי שרצו לעבור לירושלים עברו שבעה מדורי גיהינום ויש לכך דוגמאות רבות", טוען אלקין. "שרת התרבות מירי רגב נלחמה במשך שנה שלמה להעביר את הלשכה שלה לכאן. אני בעצמי, כשרק התחלתי לכהן כשר לענייני ירושלים, לא היה לי איפה לשבת והציעו לי במנהל הדיור הממשלתי לשכור מקום בתל־אביב. בדיחה. אמרתי להם 'אולי תשכרו לי כבר מקום בנווה־אילן, שאהיה קרוב לאולפני החדשות כשיבקשו ממני להסביר מדוע שר לענייני ירושלים לא יושב בעיר".
יו"ר סיעת 'התעוררות בירושלים', עופר ברקוביץ', עוסק בסוגיה בשנים האחרונות, ולפני כשנה וחצי התבקש בידי ברקת לעבוד על הנושא עם הייעוץ המשפטי ולעקוב אחר יישום החלטות הממשלה. בשיחה עמנו מעיד גם הוא על אוזלת היד המתמשכת. "160 יחידות ממשלתיות מחוץ לעיר שוות ערך לכעשרת אלפים משרות שיכלו לשמש את ירושלים. זהו הפסד של 250 מיליון שקלים בשנה להכנסות העיר. ירושלים סובלת כל כך הרבה מכך שהיא עיר בירה, וכשהיא אמורה סוף־סוף להרוויח מזה זה גם לא קורה".
לדברי ברקוביץ', שמתכוון להתמודד בבחירות המוניציפליות הבאות על ראשות העיר ירושלים, "להחלטות הממשלה אין שיניים ואין תקציב, וזה אפילו לא מתקרב לכדי מימוש. ארה"ב מכירה בירושלים בירת ישראל, אבל ממשלת ישראל לא מבצעת שום דבר כדי להכיר בבירתה בפועל. הרשות לחדשנות מוקמת מחוץ לעיר בשנים האחרונות, וגם התאגיד, רשות השידור לשעבר שהחזיקה 1,000 עובדים בירושלים, יצאה החוצה שלא כחוק. לא רק שהממשלה לא מצליחה להכניס את היחידות לירושלים, אלא שהיא מצמיחה יחידות חדשות בחוץ, ומדובר בממשלת ימין".
בתאגיד השידור הציבורי אומרים בתגובה: "מועצת התאגיד דנה בנושא כבר בישיבתה הראשונה, והיא רואה במעבר לירושלים חשיבות עליונה. כגוף שידור ציבורי, נוכחותנו בבירה והעברת השידורים ממנה היא חובתנו שאנו מקבלים באהבה, ובהתאם לכך אנו מתייחסים לנושא בכובד ראש. כזכור, בעקבות דיוני החוק על פיצול החדשות מהתאגיד וההתאמות הדרושות לפיצול כזה הוחלט בוועדת ביטן כי המעבר לירושלים יידחה בכמה חודשים, עד ליולי 2018. כידוע בימים אלה דן בג"ץ על חוק הפיצול, אך בכל מקרה במהלך השנה החל המעבר לירושלים בכמה שלבים. בימים אלו אנו בעיצומה של ההיערכות במבנה שנרכש, ותהליכי הבינוי בעיצומם. יתרה מכך, נבקש להדגיש כי אנו כבר פעילים בבירה; תהליך הדיגיטציה, ישיבות המועצה ושידורי החדשות נעשים מירושלים, מיום עלייתנו לאוויר".
יש מקום לכולם
בעירייה מדגישים כי בירושלים קיימים נכסים רבים להשכרה למשרדי הממשלה באופן מיידי. בקול קורא שפרסמה הרשות לפיתוח ירושלים התקבלו הצעות להשכרת נכסים למשרדי הממשלה בשטח כולל העולה על 200,000 מ"ר. כמו כן, בימים אלו בונה העירייה את רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים, שיכלול 720,000 מ"ר ב־24 מבנים. בנוסף, על פי דו"ח שהוכן במשרד לענייני ירושלים, בעשור הקרוב צפויים להיבנות משרדים חדשים בשטח של 270 אלף מ"ר רק בשביל יחידות הממשלה שיעלו לעיר. הכנסות העירייה בארנונה כתוצאה מהשלמת בניית המשרדים הללו צפויות להגיע ל־86 מיליון שקלים בשנה. זהו סכום שהיה יכול לסייע לבירה שרוב תושביה משתייכים לחתך סוציו־אקונומי נמוך, ושבכל שנה מקיימת מאבקים מול משרד האוצר על הגדלת תקציב העיר כדי למנוע קריסה ולספק את הצרכים הרבים.
בעוד עיריית ירושלים הציגה למנהל הדיור הממשלתי שטחים לאכלוס המשרדים ותוכניות מאושרות לבינוי מיידי, ובעיקר הביעה נכונות לעשות הכול כדי לקדם ולזרז את מעבר משרדי הממשלה לבירה – היא קיבלה בתגובה כתף קרה. "מנהל הדיור תחת החשב הכללי לא נותן עדיפות להגעת יחידות מחוץ לירושלים למשרדים שנבנים בעיר, ובפועל עוברות לשם יחידות שכבר יושבות בירושלים", קובל השר אלקין. "משרד האוצר יכול בתגובה לקנוס את אותם משרדים, והדיור הממשלתי לא חייב להמשיך לשכור בשבילם מקום בערים אחרות וכך לאלץ אותם לעבור. בפועל, שום דבר מזה לא קורה".
במהלך איסוף הנתונים וקיום שיחות עם גורמים העוסקים בנושא, נשמעה שוב ושוב הטענה כי בהיעדר סמכויות ביצוע בידיו של גורם מסוים, לא מפתיע שממשלת ישראל נגררת שנים ארוכות מהצהרה אחת לאחרת, ודבר לא נעשה בפועל. "כשאני בא לגבי שוחט (סגן החשב הכללי, שמִנהל הדיור כפוף לו; שא"כ) הוא צוחק עליי. אני לא מנהל את הבנייה ולא את השכירות, ואני לא יכול לתת הנחיה להעביר שעון עובד במשרדים אחרים. אפילו ועדת חריגים לא נמצאת בראשותי. כל סמכות שננסה להכניס להחלטת הממשלה החדשה יילחמו בנו. זה ביזיון. כולם מדברים גבוהה גבוהה ולא עושים כלום", מאשים אלקין.
"לפני חצי שנה הודיע הוועד של המשרד להגנת הסביבה שמכל מיני סיבות הוא לא מעוניין לעבור לבניין המשרדים החדש בקריית הלאום בעיר, 'ג'נרי 2'. במקום לכפות על הוועד לעבור, אמרתי 'אתם לא רוצים לעבור? בסדר, תגיע לכאן יחידה אחרת מחוץ לירושלים, ואנחנו נישאר בשכירות בגבעת שאול. כשהבאתי את המידע למְנַהֵל הדיור הממשלתי זה לא עניין אותו ועד היום הוא רב איתי על זה שאנחנו נעבור לשם. זה פשוט מגוחך".
העתירה שהגישה עיריית ירושלים לבג"ץ נגד משרד האוצר בשל טענות דומות לפני כמה שבועות מסכמת את האופן שבו רואים בעירייה ובמשרד לענייני ירושלים את חלקו של המשרד בנושא. "משרד האוצר אינו מציית להחלטות הממשלה, ועושה כל שלאל ידו כדי להימנע מהעברת מושבם של היחידות לירושלים, וכל זאת בניגוד מוחלט לחוקי יסוד, להחלטות הממשלה ולהחלטות ועדת החריגים שהוקמו מכוחן, והמשרד שם אותן ללעג וקלס".
ברקוביץ', שנטל חלק בהכנת העתירה לפני התפטרותו בנובמבר האחרון מתפקיד סגן ראש העיר בעקבות חילוקי דעות עם ברקת, סבור שהיא הייתה צריכה להיות חריפה יותר. "עד שעזבתי את הקואליציה ניהלתי תהליך עם היועץ המשפטי של העירייה מול כל היחידות והמנכ"לים. מנימוקים פוליטיים, ברקת בחר שלא לתקוף את כל משרדי הממשלה כפי שהיה מתבקש, וגם השעה את הבג"ץ הזה במשך חודשים ארוכים ולא פעל בכל הכוח. אני כמובן בעד העתירה, אבל צריך לצרף אליה את כל שרי ממשלת ישראל שלא נוקפים אצבע כדי לשנות את המצב".
תעודת עניות
במשרד מבקר המדינה עמלים בימים אלו על דו"ח נוסף שיבקר את הסחבת בהעברת משרדי הממשלה לבירה. הדו"ח, שכפי שנודע לנו במהלך הכנת הכתבה צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים, עוקב אחרי יישום החלטות הממשלה מאז הדו"ח הקודם שיצא בשנת 2012. נוכח ההתקדמות המעטה מאוד בנושא, נראה שהשרים ומשרדיהם צפויים לעמוד גם הפעם במרכז הביקורת.
"אין גורם ממשלתי אחד הרואה עצמו אחראי להובלת ביצוע התוכנית ליישום החלטת הממשלה", כתב המבקר לפני חמש שנים. "נמצאו ליקויים באיתור השטחים לאכלוס היחידות בירושלים, בקביעת מקורות המימון של עלויות המעבר על מרכיביהן השונים, במעקב ובדיווח על יישום החלטת הממשלה. בפועל, במועד סיום הביקורת לא נמצאה תוכנית מפורטת בת־ביצוע להעברת היחידות הארציות לבירה, וכמה נדבכים מרכזיים ביישום החלטת הממשלה טרם סוכמו". ספק אם הפעם הוא ימצא מילים טובות יותר כדי לסכם שוב את אוזלת היד של הממשלה ושריה.
אין עוררין על כך שהעיכוב בביצוע איננו נוגע רק לשרי הממשלה הנוכחית אלא גם לשרים שישבו בממשלה הקודמת, ולא עשו דבר כדי להעלות את משרדיהם לירושלים. מנגד צריך לומר שגם שנתיים וחצי הן תקופת זמן ארוכה דיה כדי להעניק לחלק מהשרים ציון "נכשל" ביישום הצהרותיהם הפרו־ירושלמיות, שנותרו מן השפה ולחוץ.
השר אלקין מסכים לביקורת על חבריו בממשלה. "לצערי רוב השרים לא רואים בזה אידיאל ולא מיישמים את ההחלטה. אני כשר הייתי מוכן לריב עם העובדים שלי, ולא כל שר מוכן לעשות את זה. יש יחידות שיש להן כבר היום מקומות ריקים, ומחכים להן. המצב המתמשך הזה הוא תעודת עניות למערכת הממשלתית הישראלית".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "יחידות רבות עברו ויחידות נוספות אמורות לעבור, עם זאת ישנן יחידות ייחודיות אשר בשל קשיי גיוס כוח אדם או מיקום התעשייה מולן הן עובדות במרכז הארץ".
במשרד האוצר סירבו להתייחס לטענות, וביקשו להגיב לעתירה לבג"ץ בלבד. לדבריהם, "מדובר בעתירה פוליטית שכל מטרתה לנגח את משרד האוצר. משרד האוצר מקיים את החלטת הממשלה מ־2008 ככתבה וכלשונה, ודואג לתקצב ולמצוא פתרונות לכל משרדי הממשלה שרוצים לעבור לירושלים. אנו מציעים לעיריית ירושלים להפנות אצבע מאשימה למי שבאמת אחראי ליישום ההחלטה".
ממשרד החינוך וממשרד התקשורת לא התקבלה תגובה.
