ראש המוסד דדי ברנע חשף לראשונה את המברק האחרון שהתקבל מאלי כהן ז"ל, טרם תפיסתו – וכן מידע מודיעיני על הסיבות לתפיסתו.
ברנע השתתף היום בטקס חנוכת המוזיאון הלאומי על שם אלי כהן, בהרצליה. המברק יופקד בארכיון המדינה והעתק שלו יועבר למוזיאון.
במברק, המתוארך ליום לכידתו המשוער של כהן, 19 בינואר 1965, דיווח לוחם המוסד שפעל בסוריה, על אסיפה שנערכה במטכ"ל הסורי ערב קודם בהשתתפות נשיא סוריה דאז, אמין אל חאפז וקצינים בכירים.
ברנע אמר בטקס כי "אלי כהן היה מהטובים שבלוחמים. הוא ממשיך להשפיע עלינו ולנסוך בנו רוח קרב, אומץ לב, ערכים ומסירות – גם ממעמקי ההיסטוריה. הוא מקור השראה לא רק ללוחמים של היום, אלא לעובדי המוסד כולם, במגוון תפקידיהם. כולנו לומדים ממנו, גם כיום, מהי ציונות, מהי הקרבה ומהי מסירות נפש".
עוד אמר ברנע כי "סיבת תפיסתו של אלי כהן תמיד הייתה נתונה במחלוקת, האם שידר יותר מידי, האם לא פעל על פי ההנחיות, האם המטה דרש ממנו לשדר באופן אינטנסיבי מכפי הצורך, והנושא עמד בלב ויכוח רב שנים. אני מנצל את קדושת המקום הזה והאירוע המיוחד הזה כדי לחשוף לראשונה, וזאת לאחר מחקר עמוק שנעשה לאחרונה, שאלי כהן לא נתפס בגלל כמות השידורים ששידר, או בגלל לחץ שהופעל עליו מהמטה לשדר בדחיפות גבוהה. אלי כהן נתפס רק בגלל ששידוריו נקלטו ע"י האויב, פשוט נקלטו ואוכנו. מעכשיו זאת עובדה מודיעינית".
נציין כי במשך השנים נטען בידי קרוביו של כהן כי בתקופה האחרונה לפני מעצרו, הוא חש כבר כי הוא נתון בסכנה, אך מפעיליו בישראל לחצו כי ימשיך בפעילותו.
ברנע הוסיף כי המוסד פעל וימשיך לפעול להביא מודיעין ופרטים חדשים אודות התקופה בה תפקד אלי כהן בסוריה, וימשיך לפעול כדי להעלות את עצמותיו לקבורה בישראל.
"אלי הוא סמל ללוחמים רבים, שפעלו כל אחד בדורו, משך עשרות שנים רבות, וכל אחד מהם סיכן את נפשו, פעל במקצועיות ובמסירות, ותרם את תרומתו שלו למארג הביטחון של מדינת ישראל ועם ישראל. גם ממרחק השנים אנו מצדיעים ללוחם אמיץ שהיה בחוד הלחימה החשאית של המוסד ושל מדינת ישראל, מכבדים את זכרו ולומדים ממורשתו".
