אחת מהבעיות המורכבות במו"מ הקואליציוני היא סביב סעיף חוק הגיור. במפלגות החאדיות דורשים לחוקק כי הגיור הקובע הוא רק הגיור על פי הרבנות, כלומר האורתודוקסי, ולא גיור לא-אורתודוקסי כמו שהתקבל בשנים האחרונות.
לידי אתר מקור ראשון הגיע הנוסח שהתקבל במהלך המו"מ, וקובע כי "הממשלה תקדם רפורמה לקידום הגיור באמצעות גוף גיור ממלכתי, לצד התיקון החקיקתי הנדרש שיקבע כי גיור שנערך בישראל יהיה מוכר על פי דין רק אם בוצע באמצעות מערך הגיור הממלכתי. בכך יושב הסטטוס קוו שהיה בנושא הגיור ערב הקמת הממשלה ה-34".
על פניו מדובר בחוק עוקף בג"צ שהמשמעות היא אימוץ חוק דרעי, הקובע כי גיור בישראל נערך ויוכר רק על ידי הרבנות הראשית. החוק סוגר את האפשרות שגיורים של בתי דין פרטיים יוכרו, ולמעשה מבטל את פסיקת בג"ץ שמכירה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים בישראל.
עד היום, בנוסף למערך הגיור הממשלתי, קמו במהלך השנים גם בתי דין פרטיים, מחרדים ועד רפורמים, שגיוריהם לא הוכרו לצורך נישואים, אך כן לעניין חוק השבות. מאחר שחוק גיור לא עבר בכנסות קודמות בשל חילוקי דעות, עתרו אנשים פרטיים, שעברו גיור לא במסגרת הרבנות הראשית, לבית המשפט העליון, שהכריע בנושא בכל השנים הללו.
ברבות השנים התריע בית המשפט מפני העובדה שאין במדינת ישראל חוק ברור בנושא, ואף העמיד לפתחה של הממשלה והכנסת את הצורך לחוקק ללא דיחוי חוק גיור, אך הדבר לא נעשה, ואף נענה בבקשות דחייה פעם אחר פעם. בפסיקה דרמטית בשנה שעברה קבע הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות, כי גם מי שעבר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי ויוכל ליהנות מחוק השבות ולעלות לישראל.
לפני כחודש, אחרי הבחירות, הציב הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף את חוק הגיור כמשימה ליו"ר ש"ס אריה דרעי במו"מ הקואליציוני, במטרה שיעביר את החוק שלו. "צריך לטפל בדבר הזה שיהיה כל המערך של הגיור על פי ההלכה. לחזור בחזרה, להחזיר עטרה ליושנה", התבטא בשיעורו השבועי, בתיעוד שהתפרסם ברשתות ובכלי התקשורת.
