על רקע הרמת הראש של האנטישמיות בעולם, והתגברות מאמצי הפלסטינים לבידוד ישראל בזירה המדינית ולהחרמתה, קיימה ביום חמישי האחרון ההסתדרות הציונית העולמית ועידה להתמודדות עם אתגרי החרמות על מדינת ישראל. האורח הבכיר באירוע, נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשא בה נאום תקיף במיוחד בגנות התופעה והמחרימים.
"כבר שני עשורים כמעט שישראל חשופה לניסיונות בלתי פוסקים של חרמות, והתופעה הזו לצערי מתגברת", אמר הנשיא הרצוג בוועידה, שנערכה במוזיאון העם היהודי בתל־אביב. "תופעת הדה־לגיטימציה מבקשת לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית ולקעקע את יסודות קיומה – קודם כול יסודות קיומה כמדינת הלאום של העם היהודי, וכמובן כמדינת חוק יהודית ודמוקרטית".
הנשיא הוסיף שלתופעה יש "השלכות חמורות – כלכליות, פוליטיות, אקדמיות, חברתיות ואחרות. השילוב של שנאת ישראל, בורות ופעמים רבות אנטישמיות מביא ציבורים הולכים וגדלים להסית נגד המדינה שלנו ולהכתים את שמה הטוב. תחת מסווה של פעילות שאינה אלימה לכאורה, תחת שקרים של ביקורת נקודתית, של הטלת ספק במערכות המדינה ובקמפיין BDS אכזרי – הארגונים המקדמים חרם על ישראל מפיצים שקרים וכזבים, ומבקשים לבנות מדיניות ארוכת טווח שתערער על עצם קיומה של המדינה".
לדבריו, "ההשוואה בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד אינה ביקורת לגיטימית – זו עלילת דם. גם אם אין זה טרור פיזי, זהו טרור ממשי, מסוכן ומתעצם, שכן ללגיטימיות של מדינת ישראל וצדקת קיומה יש קשר ישיר ליכולתה להגן על עצמה, וכאן מנסים לערער את היכולת הזו. מדיניות החרם לא קשורה לשמאל או לימין, והיא לא מתחילה ונגמרת במצב המשפטי ביהודה ושומרון – היא נוגעת בכולנו, והיא משפיעה על כולנו ועל הדורות הבאים".
כמו דוברים אחרים בוועידה, הנשיא קרא להתמודד עם התופעה "בכל הכלים" ו"בכל הכוח", ובכלל זה חיזוק מערכת המשפט בישראל, כמו גם הסברה וחינוך. "המערכה מחייבת אותנו למאמצים ומשאבים רבים", הבהיר, "עבודה קשה, תיאום בין כל גורמי הממשל במדינה, חיזוק הקשרים הבינלאומיים שלנו וחיזוק הקשרים עם אחינו בתפוצות, שלעיתים מוצאים את עצמם בחזית המאבק".
המשפטן האמריקני הבכיר פרופ' אלן דרשוביץ, שהשתתף אף הוא בוועידה השנתית להתמודדות עם אתגרי החרמות, אמר ש"תנועת ה־BDS היא נגד ישראל ולא נגד מעשי הממשלה, ומטרתה המרכזית היא מדינה פלסטינית בין הירדן לים".
עוד בהקשר זה: הפרלמנט האירופי הצביע שלשום על קריאה לישראל לשוב למשא ומתן שתכליתו הקמת שתי מדינות המבוססות על גבולות 1967. הקריאה הסתמכה על הטענה שישראל היא הצד האלים יותר באירועי יהודה ושומרון האחרונים. היא כללה "גינוי נחרץ למעשי האלימות של כוחות ישראליים נגד פלסטינים ולהקמת התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים", כמו גם קריאה "להפסקת המצור על רצועת עזה". מאמץ ישראלי של הרגע האחרון לגרום לכך שהפרלמנט באירופה לא יקבל את ההחלטה, עלה בתוהו.
