חדשה ארכיאולוגית מרעישה התפרסמה ביום רביעי האחרון בפייסבוק: פרופ' גרשון גליל מהחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה טוען, 142 שנים אחרי חשיפת כתובת השילוח שהדהימה את העולם הארכיאולוגי, כי הוא ועמיתו הארכיאולוג אלי שוקרון גילו בנקבת השילוח ובסביבתה חמש כתובות נוספות. הכתובות מזכירות במפורש את המלך חזקיהו, ואף נוקבות בתאריך המדויק של השלמת הנקבה: בשני לחודש הרביעי – כלומר, ב' בתמוז בשנת 17 לחזקיהו, היא שנת 709 לפני הספירה.
- הירדנים מהדקים את אחיזתם בהר הבית, הישראלים מרפים ממנו
- פלסטיני ניסה לחנוק יהודי בהר הבית, אך המשטרה מפקחת דווקא על יהודים
- כרטיס כניסה מהסולטן: הספר שמתאר את מסתורי הר הבית לפני 150 שנה
זה נוסח אחת הכתובות, לדברי גליל: "חזקיהו בן אחז מלך יהודה עשה את הברכה ואת התעלה בשנת שבע עשרה, בשני ברביעי למלך חזקיהו, הביא המלך את המים העירה, בנקבה הוליך המלך את המים לבריכה. ויך את הפלשתים מעקרון ועד עזה, וישם שם את חיל האורב של צבא יהודה. ושיבר את המצבות וכיתת הנחושתן, והסיר הבמות וכרת האשרה. חזקיהו המלך צבר בכל אוצרותיו ובבית השם כסף רב וזהב, בשמים ושמן טוב". שאר הכתובות חוזרות פחות או יותר על הטקסט הזה.
"אני שמח וגאה לבשר לכם כאן על התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר בישראל בכל הזמנים", כתב גליל בדף הפייסבוק שלו השבוע. "הצלחתי לפענח חמש כתובות מלכותיות של חזקיהו מלך יהודה, הכוללות יחד עשרות שורות. הכתובות מציינות את שמו של חזקיהו מלך יהודה, ומסכמות את פעולותיו העיקריות ב־17 השנים הראשונות למלכותו, ובהן מפעל המים – חציבת נקבת השילוח והבריכה – הרפורמה הפולחנית, כיבוש פלשת וצבירת רכוש רב".
הכתובת הזאת, לדברי גליל, "נחקקה בסלע מימין לכניסה לתעלה מספר 4 בחדר העגול, המצוי בבריכה הכנענית הסמוכה למעיין הגיחון". את המסגרת של הכתובת איתר אומנם בשנת 1909 האב וינסאן, אך הוא סבר שאין שם כתובת אלא רק מסגרת ומשטח מיושר שהוכן לכתיבת טקסט שלבסוף לא נכתב שם. כך גם טענו כל החוקרים האחרים ב־113 השנים האחרונות. "אך לאחרונה התברר שיש שם כתובת מרשימה ביותר, שנשחקה אומנם בצוק העיתים, אך רובן המכריע של האותיות קריאות", טען גליל.
הוא הוסיף והסביר שהכתובות מסייעות לטענה שהכתוב בספר מלכים מבוסס על טקסטים שמקורם בכרוניקות ובכתובות מלכותיות, ושהמקרא משקף מציאות היסטורית ולא דמיון. לדעתו, הכתובת היא "מכה קשה למכחישי המקרא, הטוענים שהמקרא חובר רק בתקופה הפרסית או מאוחר יותר".

החוקר סיפר על סיורים שערכו שוקרון והוא בעיר דוד. "הלכנו יחד בתוך נקבת השילוח, בתוך המים, בדקנו הכול מחדש, ואכן גילינו כתובות נוספות. צילמנו צילומים איכותיים של המסגרות הללו, ועד מהרה התברר שאכן יש שם טקסטים מרגשים ומפתיעים. במקביל בדקנו מחדש צילומים איכותיים של כתובת השילוח המקורית, המצויה במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ומצאנו שם, וגם בתוך נקבת השילוח, תגליות מרעישות נוספות.
"בדקתי את כתובת השילוח ומצאתי שיש בה כתובים נוספים, ושאורכה כפליים ממה שהיה מקובל עד עתה. היא מציינת את שמו ופעולותיו האחרות של חזקיהו, בדומה לכתובת שנידונה לעיל. מתברר שעל האבן המצויה באיסטנבול רשומות עוד שתי שורות. זאת ועוד: בתוך נקבת השילוח שרדו עוד חמש שורות, מתחת למקום שבו נחצבה הכתובת בידי שודדים והועברה לימים לאיסטנבול, בתוך מסגרת ברורה, שהקו התחתון שלה מצוי שבעים סנטימטרים מעל תחתית הנקבה – כלומר, סמוך מאוד למים. מתברר עתה שכתובת השילוח כללה 13 שורות ו־428 אותיות, ולא כפי שחשבו עד עתה, שהיו בה שש שורות וכמאתיים אותיות בלבד".
גליל הזכיר כתובת נוספת שנמצאה בעופל, שאולי גם היא מימי חזקיהו, וכן שתי כתובות אחרות של חזקיהו שנמצאו בעיר דוד. בשונה מהכתובות האחרות שנמצאו כעת, הללו לא נחקקו בסלע אלא נמצאו מנופצות במכוון לרסיסים במה שלדעת גליל נעשה בידי מתנגדי חזקיהו לאחר מותו.
"כתובות 1, 2, 3, 6 ו־7 ניזוקו ונשחקו מפאת המים והקורוזיה, וככל שהיו נמוכות יותר הושחתו יותר. כך למשל, בכתובת השילוח, שורות 1־6 נשתמרו טוב יותר כי היו רחוקות יחסית מהמים, ולכן הן גם נראות טוב יותר", סיכם החוקר. "יש בידינו עתה שבע כתובות של המלך חזקיהו שנמצאו בעיר דוד: שתיים בסוף תעלת השילוח, ארבע ליד המעיין, שמהן שתיים בתחילת תעלת השילוח ושתיים בבריכה הכנענית או בסמוך אליה. כתובת נוספת נמצאה באמצע הדרך בין המעיין לבריכה".
החוקר הבטיח ש"כל הכתובות של חזקיהו יפורסמו בקרוב בעברית ובאנגלית בספרנו 'הכתובות של חזקיהו מלך יהודה', בצירוף צילומים איכותיים מאוד וכן דיונים לשוניים, היסטוריים ופליאוגרפיים מפורטים, והשוואה לכתובות אחרות. הספר התקבל לפרסום בהוצאה מדעית עם שיפוט, ויראה אור בשנה הקרובה".
אם התגליות הללו אמיתיות, מדובר ללא ספק בדרמה של ממש בעולם הארכיאולוגי. אלא שבחוגים האקדמיים העוסקים בעניין מקבלים את הפרסום השבוע בפקפוק מסוים. "את פרופ' גליל נוטים לאחרונה לקחת בערבון מוגבל", טען שלא לייחוס גורם המעורה היטב במחקר של ירושלים הקדומה. "הבחירה שלו לפנות קודם כול לתקשורת במקום לכתוב מאמר אקדמי, כמקובל, מוזרה קצת – ובפרט לפרופסור בסדר הגודל שלו. זה עניין שצריך מאוד להיזהר בו, אלא אם מדובר בתגלית שמגובה בהוכחות רציניות שעוד לא ראינו. האם ייתכן שאחרי יותר מ־140 שנים שחוקרים חיפשו שם ללא הרף כתובות, אף אחד לא ראה אותן מלבד שוקרון וגליל?
"הם מתכוונים להוציא ספר, אבל גם על ספר – בניגוד למאמר בכתב עת מדעי – אין ביקורת עמיתים אמיתית. מאמר, בניגוד לספר, נבחן באלף עיניים ועובר בכמה וכמה מסננות. הלוואי שמה שהם מצאו נכון. אם כן זו תגלית המאה, ולא משהו שראוי שהפרסום הראשון שלו יהיה בערוץ 14".
הארכיאולוג גבי ברקאי, מנהל מיזם סינון עפר הר הבית במצפה המשואות, חושף לוחיות הכסף עם ברכת הכוהנים בכתף הינום, הגיב גם כן אתמול לפרסום של גליל ושוקרון: "בינתיים זה לא משכנע", הוא אמר. "לא ראיתי עוד שום דבר שישכנע אותי שזה נכון. צריך לחכות לפרסום מדעי ולתמונות טובות יותר שיבהירו מה קיים שם".