מקרה ההתעללות הבא בתינוק בפעוטון הוא רק עניין של זמן. ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה בצהריים את הצעת החוק לפיקוח על מעונות היום בשלושה שבועות. במסגרת הדיון חזר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד על טענתו מסוף השבוע לפיה ללא מקור תקציבי, החוק לא יעבור. "אם יש רצון להצעה מבורכת ככל שתהיה שיביאו מקור תקציבי. עבודת ממשלה נסגרת פעם אחת על תקציב. ככל שרוצים לחרוג מביאים את מקור התקציב. ולבוא להגיד בצורה דמגוגית איך אתם מתנגדים זה סתם".
גם במשרד ראש הממשלה הביעו התנגדות להצעת החוק. "אנו מתנגדים להצעה", אמר נציג המשרד בדיון. "היא תגרום ליותר פגיעה בילדים, תחסל את השוק הפרטי ומה שיישאר ממנו זה ייקר את מעונות היום". למעשה בתירוצים שונים שיכלו להיפתר בהמשך קברו בצהריים משרדי הממשלה את החוק לתקופה ארוכה נוספת.
העובדות: במדינת ישראל 75% מהילדים בגילאי לידה עד שלוש נמצאים במעונות ומשפחתונים פרטיים, ללא פיקוח, נהלים או הסדרה. רק 25% מהילדים נמצאים במעונות שבפיקוח משרד הרווחה, משום שמדינת ישראל רואה בחינוך בגילאים האלו "בייביסיטר" בלבד. כך מאז קום המדינה תחום החינוך לגיל הרך נמצא במשרדי העבודה, כלכלה ותעשייה ומסחר, מתוך תפיסה שהמדינה מעניקה שירותי שמירה לילדי האימהות העובדות, וגם רק לרבע מהם, ולא חינוך.
היום בצהריים פספסה הממשלה ה-34 הזדמנות לפתוח בשינוי היסטורי למען הדור הבא שלה ובמטרה למנוע את מקרה ההתעללות הבא בפעוטות חסרי האונים. בעקבות מותה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל, השר חיים כץ הביא היום לישיבת ועדת שרים לחקיקה חוק מקיף שגיבש משרדו באשר לפיקוח על כל מעונות היום. במהלך כל סוף השבוע נועדו בכירים ופקידים במשרדי הממשלה כדי לדחוף את החוק קדימה ולגשר על מחלוקות ללא הצלחה. החוק נפל או נדחה, זה לא משנה. המסר ברור: הפעוטות אינם על סדר יומה של הממשלה.
המשרדים שהיו אמורים לייצר ביניהם את ההסכמות בסוף השבוע היו האוצר, הרווחה ומשרד ראש הממשלה. כל אחד מהם מסרב היום לקחת אחריות ומגלגל את הפעוטות לדלת המשרד הסמוך. הגורם הבעייתי ביותר שהכשיל הבוקר את העברת החוק הוא משרד האוצר והעומד בראשו השר משה כחלון . כבר בסוף השבוע הבהיר מנכ"ל משרדו שי באב"ד בשיחות סגורות כי לא ייתן לחוק לעבור בשל העלויות הגבוהות הכרוכות ביישומו. סך הכול 700 מיליון שקלים.
באחת התגובות שמשרד האוצר שיגר בסוף השבוע הבהירו שם כי "אם שר הרווחה מעוניין להעביר את החוק שיימצא לו מקור תקציבי". במשרד הרווחה שאלו בתגובה, מאיזה אוכלוסייהועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את ההצבעה על חוק הפיקוח על מעונות היום בשלושה שבועות. בלשכת רה"מ טוענים כי החוק ייקר את מעונות היום, במשרד האוצר דורשים מקור תקציבי ובמשרד הרווחה מאשימים את השר כחלון. מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "האסונות והמקרים המזוויעים של הימים האחרונים הם המחשה טרגית לא רק לחשיבותו של החוק אלא גם לדחיפותו" כחלון מעוניין שנקצץ כדי לממן את החוק? מהנכים? או הקשישים? תקציב המשרד מנוצל כמעט במאת האחוזים והסבת תקציב מאוכלוסייה מוחלשת אחרת לטובת הפעוטות רק תגרום נזק.
מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן, אמרה ל"מקור ראשון" כי "הבטן מתהפכת מכך ששיקולים כלכליים וכיפופי ידיים גוברים על שיקולים של חייהם של ילדים. האחריות היא של שר העבודה והרווחה, שר האוצר ומשרד רה"מ. האסונות והמקרים המזוויעים של הימים האחרונים הם המחשה טרגית לא רק לחשיבותו של החוק אלא גם לדחיפותו. הבטן מתהפכת מכך ששיקולים כלכליים וכיפופי ידיים גוברים על שיקולים של חייהם של ילדים. האם מישהו מהשרים באמת מוכן לקחת את האחריות על האסון הבא?!"
אגב, ברפורמות אחרות כמו הקטנת הכיתות או למען הגדלת קצבאות הנכים, קיצץ האוצר קיצוץ רוחבי ממשרדי הממשלה במטרה להביא מקור תקציבי למימון החוק. למען צרכי ביטחון חורגים מקצצים פעם אחר פעם בתקציב של כולם, אז מדוע לא הפעם? גורמים שהשתתפו בסבב השיחות המרתוני בסוף השבוע במטרה להגיע להסכמות אישרו כי הגורם הבעייתי ביותר היה משרד האוצר שסרב לקבוע את הפיקוח על מעונות היום כיעד להשקעה ולכן הוא המכשול העיקרי.
במשרד הרווחה התמסרו השבוע לדחיפת החוק קדימה. אך גורמים המעורים בניסוח החוק אמרו ל'מקור ראשון' כי נדרש זמן רב ויקר ערך כדי להביא את השר כץ לשולחן עד אז. במשרד ראש הממשלה אמרו בסוף השבוע כי משרד הרווחה לא העביר לבקשתם השלמות לחוק ולכן אינו תומך בהעברתו. גם ח"כ יפעת שאשא ביטון שהגישה חוק דומה לפיקוח על מעונות היום הביעה הסתייגות מהנוסח של כץ, בין היתר טענה כי יש צורך בפיקוח על מעונות בהם יש חמישה ילדים ומעלה ולא רק 12 ומעלה, מה שמוציא מחוץ למעגל הפיקוח את רוב המעונות הפרטיים.
גם למשרד ראש הממשלה אחריות על דחיית החוק והפקרת הילדים הרכים. חוקים דומים עברו תחת ידי המשרד בשנים האחרונות ולא קודמו לראש סדר היום. הם הגישו בעבר המלצות להעביר את תחום מעונות היום לידי משרד החינוך אך לא אכפו את יישומן. בימים האחרונים שבו והדגישו את המחלוקות על נוסח החוק, במקום להתמקד בהעברתו לחקיקה ולהמשך ניסוחו בוועדות הכנסת. כדי לקדם את החוק מישהו במשרד ראש הממשלה צריך להכריז על הפעוטות כעל נכס לאומי הדורש הכרה והשקעה, בינתיים הם מגלגלים את זה עד לפעם הבאה.
לבסוף, משרד הבריאות מצדו לא השמיע אף קול עד עכשיו בנושא המעונות וכך גם לא ראשי הסיעות שלא שמו את הנושא על סדר יומם. כולנו, הבית היהודי, ש"ס, ישראל ביתנו או הליכוד – הפעוטות בישראל יתומים מאב ואם מוסדיים. "כל הפערים בין המשרדים השונים, כולל המימון, יכלו להיות מטופלים בחדרי הוועדות בכנסת", אמר אחד הגורמים שנכח בשיחות. "המטרה היום הייתה רק להעביר את זה שלב והיא נכשלה באשמת כל אחד ואחד מהמעורבים".
ליאת גלנץ, רכזת "חינוך מלידה" מבית "אנו", המטפלת בנושא חינוך מגילאי לידה עד שלוש אמרה ל"מקור ראשון" כי "לא יתכן שבישראל של 2018, הפעוטות חסרי הישע, בגילאי לידה עד 3, לא ממוקמים בראש סדר העדיפויות הציבורי. אנחנו חייבים לזעוק בשמם אל עבר מקבלי ההחלטות ולדרוש שיימצא התקצוב הראוי עבורם מאחר ומדובר בסכנת חיים ממשית יומיומית".
שלי אינגדאו-ונדה, דוקטורנטית לעו״ס ונציגת ועדת ההיגוי, מסרה כי "צר לנו מאד שאינטרסים פוליטיים משפיעים ומכריעים על עתיד ילדינו ולא שיקולים עניינים וחינוכיים, תוך ראיית הילד במרכז״.
