במסלול הנכון לחיסול טרור מדינות עוקבות אחר הכסף. אף ארגון טרור בעולם לא הצליח לשרוד בלי מימון ובשנים האחרונות הטכנולוגיה מאפשרת דרכים יצירתיות להעברת כספים, בין היתר באמצעות ארנקים דיגיטליים.
ביום חמישי האחרון, התקבלה החלטה תקדימית בבית משפט השלום בתל אביב, לפיה ניתן לחלט מטבעות קריפטוגרפים מתוך ארנקים דיגיטליים אשר שימשו בעבר להעברת כספי טרור.
על בסיס החלטה זו, חולטו לראשונה מטבעות קריפטו בשווי של כ-116,000 ₪ מתוך ארנקים דיגיטליים שנכללו בצו תפיסה שהוציא שר הביטחון בני גנץ בחודש דצמבר 2021. זאת בנוסף לסכום של כ- 2,600,000 ש"ח שחולט מארנקים אלה בסמוך לאחר הוצאת הצו.
"החלטת בית המשפט מהווה נדבך משמעותי במהלכים התקדימיים של תפיסת נכסים וירטואליים באמצעות צווי תפיסה של שר הביטחון לפי חוק המאבק בטרור" מסביר גורם ביטחוני. "צו התפיסה שנחתם על ידי השר גנץ לפני כשנה כלל כ-150 ארנקים דיגיטליים שהיו מעורבים בהעברת כספי טרור ושהיו קשורים לחברת החלפנות אלמתחידון ברצועת עזה אשר הוכרזה על ידי השר גנץ כארגון טרור בשל הסיוע הפיננסי שהיא מעניקה לארגון הטרור חמאס לקבל כספים מחו"ל".
החלטת בית המשפט מהווה תקדים ומאפשרת למערכת הביטחון את רציפות האכיפה נגד ארנקים דיגיטליים שנמצאים תחת סנקציות של שר הביטחון ואשר מופקדים בהם כספים מחוזים חכמים. המטרה המרכזית היא להקשות על ארגוני הטרור לממן פעולות דרך הארנקים שהדרך משם להמרת הכסף, מאוד קצרה.
כדי להגיע לארנקים הללו צריך לייצר גם מודיעין מדוייק שידע לעקוב אחר הכסף בדרך ההפוכה, כלומר לא מממן הטרור לטרוריסט אלא מהטרוריסט אחורה למממן הטרור. כך הצליחו במערכת הביטחון להתחקות אחר הכסף והתשתית הכלכלית של חברת אלמתחדון, שבבעלות משפחת שמלח' מרצועת עזה. התשתית נחשפה בפעילות משותפת של אגף המודיעין בצה"ל, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון, יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 במשטרת ישראל ומחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
