יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר ד"ר יפעת בן חי שגב, הגיעה הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים ליום האחרון של עדותה במסגרת משפט נתניהו. בן חי שגב זכתה עם הגעתה לאולם לעידוד מצד כמה מאוהדי נתניהו הנוכחים במקום: "את אישה אמיצה. אנחנו אתך". עם תחילת הדיון הראה סנגורו של נתניהו, בועז בן צור, באמצעות תכתובות מייל אותן אישרה בן חי שגב, כי האצת תהליך אישור עסקת בזק-יס החלה עוד לפני כניסתו של שלמה פילבר למשרד התקשורת, וזאת לכאורה בניגוד לנטען בכתב האישום.
בהמשך שאל בן צור את העדה מדוע החליטה להיעזר בחברת ייעוץ, למרות שלעמדתה המועצה יכולה הייתה לקבל החלטה גם ללא ייעוץ, וזו השיבה, "השתדלתי מאוד לתמוך את החלטות המועצה במידע ובבדיקות יסודיות. זה נעשה במקרה הזה וגם בכל העניינים האחרים שהמועצה מטפלת בהם".
עוד התבקשה בן חי שגב להתייחס לשאלה שנשאלה בחקירת המשטרה מדוע החלה בעבודה עם חברת הייעוץ עוד לפני שהגיע פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים: "התהליכים האלה, כמו שנראה מההתכתבויות, אורכים הרבה מאוד זמן. קצב העבודה במשרדים ממשלתיים, זה סוד גלוי מה הקצב שלו. אני לא רוצה לפגוע בפקידים מסורים אבל זה הקצב. זאת לא הייתה הפעם הראשונה וגם לא האחרונה".
בן חי שגב נשאלה על הבדיקה שערכה לפני ההתקשרות עם חברת הייעוץ הכלכלי שנבחרה לצורך בחינת העסקה, והשיבה: "לוח הזמנים היה יחסית מצומצם ולי היה חשוב לוודא שהם מסוגלים לעמוד בזמנים ולבצע את העבודה בפרק הזמן שנותר. אני זוכרת שלא הסתפקתי בתשובה חיובית וביקשתי להבין בדיוק איך זה יתבצע".
עו"ד בן צור התייחס לישיבה שהייתה עם אנשי בזק, אותה הגדירה בן חי שגב "מתוחה", ו"קשה לאנשי בזק". בן צור ציין כי המשטרה ביקשה את סיכום הישיבה ואולם הסיכום לא נמצא בחומר החקירה. "אנחנו ביקשנו אותם ולא קיבלנו. יש שתי אפשרויות, או שהמסמך הועבר למשטרה אבל לא הועבר אלינו, או שהמסמך לא הועבר למשטרה והמשטרה לא ביקשה אותו שוב ולא דאגה שהוא יגיע".
בן חי שגב ציינה כי איננה יודעת בוודאות האם המסמך הועבר למשטרה, אף שהיא זוכרת את קבלת הבקשה. בהמשך לכך ציינה כי היא ביקשה בחקירה שהמשטרה תעבור על המסמכים, "התחננתי, תיגשו למסמכים, הכל מתועד. זה לא משחק זיכרון".
בן צור הראה לבן חי שגב מייל שכתב ראש אגף כלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות למימון שמילה, אז ממלא מקום המנכ"ל, בו תוקף לבאות את הליך העבודה מול חברת הייעוץ, ותוהה האם שוחחו בעניין עם בזק. בן חי שגב תקפה את דברי לבאות, "זה לא נכון וזה גם לא מעניינו. זו בדיוק ההפרדה בין המועצה לבין המשרד. זה לא נכון משום שכפי שראינו פה נעשתה עבודה יסודית והתקיימו פגישות לרבות עם הנהלת בזק והנהלת יס. נעשה הכל על מנת שתהיה חוות דעת מלאה ורצינית".
בן צור ביקש לוודא שלחברת הייעוץ לא נאמר מה עמדת המועצה, ובן חי שגב אישרה שאכן כך היה, "אפשר לראות, יש תמלולים ויש התכתבויות. אפשר גם לראות את זה בעבודה של חברת הייעוץ, שכתוב בה גם למה צריך לא לאשר. אני תמיד חשבתי שכדי לקבל החלטה מושכלת צריך לראות את כל הצדדים".
בן צור שאל את בן חי שגב, "תאשרי לי שאף אחד לא פנה אלייך בבקשה לאשר או לא לאשר את העסקה". בן חי שגב אישרה ואמרה, "אכן, אבל זה גם לא משנה. המועצה היא עצמאית, אני גם לא יכולה להגיד לחברים מה להצביע". בהקשר זה ציין בן צור כי המלצת המועצה לאשר את העסקה ניתנה פה אחד.
בן חי שגב נשאלה על הנימוקים לאישור בקשת המיזוג וציינה, "מה שעמד לעיני המועצה זה בחינת האינטרס הציבורי. כשאנחנו ניגשנו לסוגיית הבקשה זה מה שעמד לנגד עינינו. שוק התקשורת עובר תהליכים של קונסולידציות, של איגום שירותי תשתית ותוכן. גם השוק הישראלי עבר תהליך כזה. אנחנו ראינו את התהליך וסברנו שזה יכול להקל על הלקוח. אנחנו חשבנו שזה יכול להקל על הלקוח. חשבנו שיש כאן צעד לקראת הלקוח. המועצה בראשותי קידשה את הנושא של הפקות מקור ופיתוח יצירה ישראלית. התפיסה שלנו היא שהחברות המקומיות נמצאות תחת איום והיינו ערים לעובדה ששוק השידורים המקומי עומד בפני טלטלה, וסברנו שאנחנו כמועצה חייבים לתת הגנה לחברות המקומיות, כדי שהן יוכלו לעמוד בחובה להפקות מקור גם כאשר יש תהליכים של אמריקניזציה של שוק השידורים. העבודה הכלכלית שיקפה את העובדה שיס היא חברה עם איתנות פיננסית נמוכה כי היא משרתת חוב והעסקה הייתה בעלת פוטנציאל לחזק אותה. ההתייעלות הייתה לכאורה בעלת פוטנציאל להביא להורדת מחירים, ואם תבדקו תראו שאכן כך היה".
"הקונספציה הרגולטורית של משרד התקשורת עם רפורמת השוק הסיטונאי וההתליה של הדברים זה בזה, קרסה במבחן הזמן. לי כאשת מקצוע הייתה מחלוקת עמוקה עם התפיסה הרגולטורית של חלק ממשרד התקשורת. אני שמחה שההתרחשויות של השנים האחרונות מאשרות את מה שסברתי וחבל שהציבור הישראלי משלם את המחיר", תקפה בן חי שגב.
על מיזם הסיבים הממשלתי, ועל שיטת הרגולציה של משרד התקשורת, אמרה בן חי שגב, "זה לא הפחות מהזיה, גם עידן פלוס לא קרם עור וגידים. הרעיון שמדינה תתפעל שוק שידורים ותשתיות טלקומוניקציה היא מיוחדת למדינת ישראל, אין דבר כזה בעולם המערבי. היו במשרד התקשורת גם כן מי שחשבו כך, לא הייתה תמימות דעים בנושא. חברות התקשורת הן לא אויבות של מדינת ישראל. הדרך להגיע להישגים עוברת בשיתוף פעולה. אין בעולם המערבי מדינה שבה הרגולציה על תקשורת היא כזו. מה שמקובל במדינות אחרות זה רגולציה של שולחנות עגולים".
"היו מקרים שבהם לא הסכמתי עם החברות וטענתי שהאינטרס הציבורי לא מצדיק. אני לא נתתי להעלות מחירים וננזפתי על זה על ידי גורמים במשרד התקשורת. זה לא סוד הדברים נשאני אומרת, הכל מתועד בכמה שפות", הוסיפה בן חי שגב.
לאחר החקירה הנגדית על ידי עו"ד בן צור החלה החקירה הנגדית של בן חי שגב בתיק 2000, על ידי הסנגורית של ארנון מוזס, עו"ד נוית נגב. נגב שאלה את בן חי שגב מדוע היא ציינה בעבר שחשוב שכלי תקשורת יהיה רווחי, "חשוב מאוד שכלי תקשורת יהיה רווחי, משום שאחרת הוא עלול לשרת אינטרסים שאינם רק הרווח. חשוב שגוף תקשורת יהיה רווחי באופן שמעניק לו איתנות פיננסית והוא לא יהיה מאוים על ידי גופים זרים".
לדבריה, הרווחיות קושרה גם לסוגיית הגיוון, "זה סוד גלוי ששוק התקשורת הישראלי גם היום לא מצטיין בגיוון, יש גוף ידע עשיר מאוד בנושא הזה. אני לא רק התבטאתי בנושא הזה, גם עשיתי מעשים וקידמתי שורה של החלטות שמגוונות את השידורים במדינת ישראל".
לאור זאת שאלה נגב את בן חי שגב, האם היא נתקלה בעמדות של פוליטיקאים בנושאים האלו. בן חי שגב השיבה, "ודאי, כל שר מחזיק בתפיסת עולמו בנוגע לשוק השידורים. ודאי שלשר יש תפיסת עולם והוא מקדם אותך. אני חושבת שאם הוא לא היה עושה את זה הוא היה מועל בתפקידו. כל שרי התקשורת מאוד מעורבים בנושא הזה בגלל שהחוק מחייב אותם להיות מעורבים. השרים מעורבים ומכתיבים מדיניות. במדינות אחרית זה לא ככה".
נגב פרשה את סיפור האישור שניתן לערוץ 20 לשדר שידורים שאינם בתחום המורשת, ושאלה "תוכלי לאשר שהעיקרון שעמד מאחורי ההחלטה לאפשר לערוץ 20 לשדר שידורים שאינם שידורי מורשת ולאפשר שידור פרסומות היה גם שיקול הרווחיות?". בן חי שגב השיבה, "התפיסה הזו של ערוץ לענייני שהוא לא ערוץ שפתי הוא לא לעניין. בפועל הערוצים האלו קרסו. התפיסה שלי היתה שאין מקום להגביל, שצריך לפתוח את זה לרישיונות, ומי שעומד בתנאים של הרישיונות – ישדר".
נגב ציינה את נושא החקיקה, ובן חי שגב ציינה שהיא תמכה בחקיקה משום שלא היתה ברירה. בן חי שגב אמרה עוד, "לנתניהו היה חשוב לאפשר תחרות בשוק התקשורת ולאפשר שוק פתוח של דעות". בנוגע לאישור לערוץ 20 לשדר חדשות ציינה בן חי שגב כי היא לא קיבלה בנושא מסרים מנתניהו, אך כן קיבלה משר התקשורת איוב קרא. "השר לחץ עלי לאשר לערוץ 20 לשדר חדשות עוד לפני תיקוני החקיקה ואני טענתי שזה בלתי אפשרי, שהמועצה לא מוסמכת לאשר את זה בלי תיקוני חקיקה. הוא איים עליי בפיטורין".
נגב הראתה לבן חי שגב תיעוד מתוך היומן של פילבר על פגישה בינה לבין ראש הממשלה נתניהו ופילבר, וביקשה ממנה לאשר את קיום הפגישה ואת העובדה שהיא עסקה בנושא ערוץ 20. בן חי שגב השיבה, "לא, לא הייתה לי שום פגישה עם נתניהו בנושא ערוץ 20. תיקון החקיקה לא היה בנושא ערוץ 20, זה היה בנוגע לכל הערוצים. זה היה לערוץ המוזיקה והערוץ בערבית באותה מידה".
בן חי שגב ביקשה להוסיף עוד, "כיוון שהנושא של העימות עם השר איוב קרא עלה אז חשוב לומר שלאחר זמן הוא התנצל והודה בטעותו. כך שמבחינתי 'מודה ועוזב ירוחם'. מאוד חשוב שכל מי שנמצא פה ידע את זה".
כאשר נשאלה בן חי שגב על אזכור הנושא בחקירתה השיבה, "היתה התקפה קשה גם על הבנות שלי, ואני התלוננתי ליועץ המשפטי לממשלה שלא מצא לנכון לטפל בזה. קיבלתי איזה מענה סטנדרטי-לקוני. זה לא עניין את החוקרים, הם היו בסיפור ההוא ואני ניסיתי להגיד להם שהם לא בסרט הנכון".
התובעת, עו"ד יהודית תירוש, שאלה את בן חי שגב בחקירה החוזרת, "האם את זוכרת את תחושת אי הנוחות שסיפרת עליה בחקירת המשטרה, בשיחה עם דוד שרן ואיתן צפריר". בן חי שגב זעמה על השאלה וענתה, "אני מסרבת לענות על השאלה הזאת, אני מבינה את האסטרטגיה, יש פה ניסיון להוציא אותי דוברת לא אמת בבית המשפט".
ראש ההרכב, השופטת רבקה פלדמן-פרידמן אמרה לבן חי שגב, "גבירתי צריכה לענות, זו השאלה, גבירתי תענה את התשובה בלי לחפש מה עומד מאחוריה".
"לנוכח הניסיונות שעברתי עד כה, אני רואה ערך רב למילים", הגיבה בן חי שגב, אך לנוכח הודעת השופטת שוב כי עליה לענות השיבה, "אני לא זוכרת במדויק את השיחה. פגשתי את דוד שרן פעם אחת. עכשיו כשהוצאתם אותי פגשתי אותו פעם שניה. יש לי זיכרון מעורפל, זה לא מישהו שיש לי אתו קשרי עבודה".
