בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי על המשטרה לפצות אדם, שוהה בלתי חוקי, שהיה עצור כחמישה ימים בעקבות תלונת שווא על אונס שנטען שביצע בקטינה בת 17.
- מסע בעקבות שיטות הסתרה והצפנה שפיתחו מרגלים, פושעים ופרסומאים
- עמותה חינוכית אירחה אירוע תמיכה בפורעי שומר החומות. העמותה: "לא נגיב למי שקורא לזה פרעות"
לפי גזר הדין, ק' נעצר ב-2 לנובמבר 2020 ושוחרר לאחר חמישה ימים, ב-6 לנובמבר, לאחר שקטינה בת 17 הגישה תלונה ודיווחה למשטרה כי הוא אנס אותה בדירתו. לדבריה, ערב שלפני הגשת התלונה – החשוד לקח אותה בכוח לדירתו, שם ביצע בה מעשי אינוס. החשוד טען כי הקטינה היא זו שנכנסה אליו הביתה על אף שאמר לה לא להיכנס.
כעבור חמישה ימי מעצר אמרה הנערה כי בדתה את המקרה והעצור שוחרר לביתו. סנגוריו של העצור, עו"ד אבי כהן ועו"ד מג'די דראושה, ביקשו כבר במהלך מעצרו של ק' לצפות בסרטוני המצלמות שבאזור כדי לאמת את טענתו. הם עתרו לביהמ"ש לקבלת פיצוי בסך עשרת אלפים שקלים וטענו לרשלנות בעבודת המשטרה. זאת מפני שפעולות נדרשות, לדבריהם, כמו בדיקת המצלמות באזור, או חקירת המוכר בקיוסק – שק' טען שקנה ממנו סיגריות ואלכוהול עבור המתלוננת – לא נעשו.
השופט, שמעון שטיין, קיבל את בקשת הפיצוי ואמר כי היא מוצדקת. הוא ציין כי השופטת שהאריכה את מעצרו של ק', אופיר כתבי ריבלין, ביקרה את התנהלות המשטרה ואת העובדה שהם לא בדקו את טענות המתלונן ולא את המוכר בקיוסק, דבר שהיה מחזק את טענתו של החשוד ומביא לסיום חקירה מוקדמת, עוד לפני הודאתה של המתלוננת בכך שמדובר בשקר.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי לא נפל פגם בעבודה המשטרה וכי גם הארכת המעצר הראשונה שניתה לחשוד, תוספת של 4 ימים, הייתה לאחר שארבעה חשודים תוחקרו ובית המשפט אף ראה את חומר החקירה והחליט על סמך אותם החומרים להאריך את המעצר, כך שבהחלט ניתן להניח שגם בית המשפט התרשם מהמשטרה ובשלב הראשון לא טען כי היא רשלנית או לא מקצועית.
מעו"ד כהן נמסר בתגובה: "רובנו איננו מאמינים כי קיימות תלונות שווא בנוגע לעבירת מין. והנה, לנגד עינינו נמצא מקרה שבו מוגשת עלילת שווא נוראית כנגד חשוד, ללא שום מניע לכאורה או היכרות קודמת. נשווה לנגד עינינו שיושב בחור צעיר במעצר שווא 5 ימים בגין חשדות נוראיים ואיש אינו מאמין לזעקתו לחפותו. אני שמח שבית המשפט הורה למדינה לפצותו על העוול הנורא שנגרם לו, ואני תמה מאוד שהפרקליטות סגרה את התיק כנגד המתלוננת, ועוד בעילה של חוסר עניין לציבור. מדובר במסר מסוכן מאוד למתלוננות שמאפשר להן להגיש תלונה שקרית שכזו מבלי שיבואו על עונשן".
