ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם על בקשת חוות דעת מייעצת בנוגע לשאלת חוקיות "הכיבוש" הישראלי ביהודה שומרון, בקעת הירדן, הגולן ומזרח ירושלים, מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, ICJ, (בשונה מבית הדין הפלילי, ICC) עשויה להתקיים כבר בסוף השבוע הקרוב. המועד המדויק עדיין אינו ידוע, שכן הדברים תלויים בדיוני ועדת התקציב של האו"ם ובנושאים נוספים המונחים על שולחן העצרת הכללית. כך שההצבעה צפויה להתקיים בכל תאריך החל מהיום ועד לסוף החודש.
- הפלסטינים לוחצים להכניס את ישראל לרשימה עם דאעש, באו"ם מתעלמים מהמציאות
- איום הכניסה לרשימה השחורה של האו"ם שמטריד את ישראל
ההצעה לבקשת חוות דעת מבית הדין לצדק קודמה באו"ם בידי הנציגים הפלסטינים, והועלתה באופן רשמי בידי ניקרגואה (שכן הפלסטינים אינם חברים באו"ם). ההערכה הריאלית בישראל היא כי ההצעה תזכה לרוב בעצרת הכללית, אולם גורמים מדיניים מביעים אופטימיות זהירה, ומעריכים כי מספר המדינות המתנגדות מקרב מי שנמנעו והנמנעות מקרב מי שהצביעו בעד, עשוי לגדול במהלך ההצבעה בוועדה טרם ההצבעה בעצרת הכללית. עם זאת, הם מוסיפים, כפי שבצד הישראלי נעשים מאמצים דיפלומטיים, כך גם הצד השני פועל כדי להגדיל את התמיכה בו.
במסגרת הניסיונות לשפר את ההצבעה לטובת ישראל, קיים הנשיא הרצוג שיחות עם ראשי ונציגי מדינות, וראש הממשלה היוצא יאיר לפיד שלח מכתב בנושא ליותר מ-50 ראשי מדינות. "החלטה זאת, היא התוצאה של מאמץ מתוזמר להפלות את ישראל, להעמיד בסימן שאלה את חששותינו הלגיטימיות בענייני ביטחון, ולשלול את הלגיטימיות של עצם קיומנו", כתב לפיד. המכתב נשלח בין היתר לראשי בריטניה, צרפת, קרואטיה, רומניה, בולגריה, הולנד, סלובקיה, לטביה, גיאורגיה, ברזיל, אורגוואי, פרו וויטנאם – מדינות שנציגיהן באו"ם נמנעו או הצביעו בעד ההחלטה בהצבעה המקדמית. עוד כתב כי "בליבה של מערכה מוטה זאת עומדת מועצת האו"ם לזכויות אדם היושבת בז'נבה וועדת החקירה שלה נגד ישראל. חבריהם של גופים אלה הפגינו בהזדמנויות רבות את הטיותיהם המושרשות היטב, אי סובלנותם וגזענותם כלפי ישראל והעם היהודי". הוסיף לפיד.
ההמלצה לבקשת חוות דעת מייעצת מבית הדין לצדק היא אחת ממספר המלצות שניתנו בידי הוועדה שהקימה מועצת זכויות האדם, כדי לחקור לכאורה את אירועי הלחימה במבצע "שומר החומות".
הגורמים המדיניים מציינים לטובה את המאמץ האמריקני, שלדבריהם נרתמו לסייע לישראל בקמפיין. הם סירבו להתייחס באופן מפורש להצבעה האוקראינית, שאומנם תמכה בחוות הדעת המייעצת, אך לאחר מכן הביעו גורמים אוקראינים חרטה מסוימת על כך. "מקרב מדינות אירופה, 24 מתוך 27 מדינות לא תמכו בהצעה – נמנעו או התנגדו. היו גם מדינות שהן לא מטובות ידידותינו ולא מסכימות למדיניות שלנו שנמנעו, כיוון שהרבה מדינות מבינות שמדובר בצעד לא קונסטרוקטיבי", אומרים הגורמים. "הפלסטינים מנסים להביא לקביעה שעצם הנוכחות הביטחונית של ישראל בשטח, ביו"ש, היא בלתי חוקית. ישראל לא תסכים ולא הסכימה שעתיד השטח ומעמדו ייקבע בידי גופים בינלאומיים, זה ניסיון פלסטיני שרק מרחיק את הפתרון, ומביא לערעור היציבות ולדינמיקה של הסלמה. אי אפשר גם להתעלם מהעיתוי – טרם כניסתה של ממשלה חדשה בישראל".
בבית הדין לצדק בהאג יושבים 15 שופטים, בהם מלבנון וסומליה. אם העצרת הכללית תקבל את ההחלטה לבקש מהם חוות דעת מייעצת, התהליך צפוי לארוך כשנה או שנתיים, שבתומם יש להניח כי תתקבל החלטה נגד ישראל. גורם מדיני מסביר כי למרות שלבית הדין לצדק אין סמכויות של ממש, החלטה שלו אינה התפתחות חיובית, אם כי מוקדם להעריך מה עלול להיות התרחיש הגרוע ביותר. ההשפעה יכולה לכלול הטלת קשיים על קשרים עסקיים עם ישראל ובקשת סנקציות נגדה ועד הוראה להחרים מוצרים המיוצרים ביו"ש, ולא רק לסמנם ככאלה. מדינות העולם לא תהיינה חייבות אמנם לאמץ את ההחלטות, אולם סביר כי יהיו כאלה שיבחרו לעשות כך.
