- 21 שנות מאסר למחבל שפצע אנושות את רפאל לוי בראש העין
- הצצה נדירה לבית המקדש בעידן שקדם למרד החשמונאים
"בחודשים האחרונים זה רק מחריף", מספרת תושבת שכונת פסגות־אפק בעיר, ישראלה גזית־לוי. "תושבים מדווחים על פגיעה בריאותית של ממש. רבים סובלים מצריבות בעיניים ובגרון, אנשים חוששים שיחלו במחלות כמו סרטן. זה לא מניח לנו, ודאי כהורים לילדים".
לדבריה, תחילה היה מדובר באירועים נקודתיים, אך בהמשך הפכה שרפת הפסולת לתופעה שגרתית שמשבשת את חיי התושבים. "כמעט כל שבוע יש יום שאי אפשר לקחת את הילדים לגן או שאנחנו נאלצים לקחת אותם מאוחר, כדי לא לצאת מהבית בזמן השרפות. בשעות אחר הצהריים עד הערב הילדים לא יוצאים לשחק ולא הולכים לפעילויות מחוץ לבית".
גזית־לוי מתגוררת בראש־העין מזה חמש שנים, מחציתן בשכונה החדשה. "גם השכונות הוותיקות בעיר סובלות מהבעיה, כי אנחנו נמצאים בין כפר־קאסם לשטחי C ברשות הפלסטינית. בין הריכוזים הללו שורפים פסולת שמסכנת את בריאות התושבים.
"למעשה", מוסיפה גזית־לוי, "בשטחי C יש אתרי שרפת פסולת, ולפי מה שגילינו מגיעות לשם משאיות פסולת מכלל שטחי הרשות – גם אזורי A ו־B. נשרפים שם כל סוגי האשפה, כולל פסולת בניין, פסולת ביתית ואלקטרוניקה. רכשנו מטהרי אוויר לבתים באלפי שקלים, וכעת אנחנו רוכשים מטהרי אוויר לגני הילדים כדי שהבריאות שלהם לא תיפגע. אנחנו נאבקים על הזכות לאוויר נקי, משהו כל כך בסיסי".
שלום מעוז, חבר מועצת העיר ראש־העין ומחזיק תיק שפ"ע בעירייה, המתגורר בעצמו בשכונה, סיפר על שורת צעדים שהעירייה נקטה כדי להיאבק בתופעה. "גייסנו פרויקטור ייעודי לצורך הנושא הזה, פרופ' גבי סיבוני, שירכז את כל הפעילות מול משרדי הממשלה, הצבא והמנהל האזרחי. אנחנו גם מפעילים לחץ על כל הגורמים הרלוונטיים במטרה שיפעלו במהירות לתקן את המחדל הזה. נפגשנו עם ראש המנהל האזרחי, ישבנו עם מפקד חטיבת אפרים, הבענו את הדאגות והחששות שלנו.
"ראיתי שהם אכפתיים מאוד ורוצים לפתור את הסוגיות", מציין מעוז. "הם אפילו הציגו תוכניות לפעולות בשטח. אנחנו ממתינים לשינוי בשטח, ומקווים שכשתוקם ממשלה ותהיה יציבות – יהיה אפשר לקבוע פה מדיניות ולהאיץ את הפתרונות שאנחנו מדברים עליהם".
לפני כמה שבועות דיווחנו במקור ראשון על כך שישראל העבירה לרשות הפלסטינית כ־100 מיליון שקלים לטובת פינוי אשפה והקמת תחנות מעבר פסולת שימנעו את שרפת החומרים המזהמים. עם זאת, ברשות סירבו לקבל את הכסף ולא פעלו כלל למניעת הזיהום.
זאת ועוד, המשרד הפלסטיני לענייני איכות הסביבה מקיים סיורים לנציגים בעולם בין המזבלות והמשרפות המזהמות בשטחים, אך המדריכים בסיור מאשימים את ישראל בהברחת פסולת ישראלית לשטח הרשות. הם אף מציגים את המציאות של פינוי הפסולת לאזור הזה כחלק ממדיניות "הכיבוש", שנועדה לפגוע בבריאותם של הפלסטינים.
במשרד הישראלי להגנת הסביבה אומרים כי האחריות לביצוע המיזם מוטלת על המנהל האזרחי, באמצעות התקציב שהועבר לפלסטינים. במנהל האזרחי אמרו בתגובה כי "המקרה המתואר בידיעה מוכר לגורמים הרלוונטיים במנהל האזרחי, ונמצא בטיפול".
בעיה ארצית
תושבי ראש־העין אינם היחידים שמתמודדים עם הבעיה. יניב בלייכר, יושב ראש ארגון "אזרחים למען אוויר נקי", המתמודד עם זיהומי אוויר כתוצאה משרפות פסולת, אומר כי "זו בעיה ארצית ממש. מהגליל ועד הנגב אנשים סובלים מכל סוגי שרפות הפסולת. מה שמייחד את ראש־העין הוא המיקום שלה, שבגללו הם סובלים גם מהשרפות בכפר־קאסם שבתוך ישראל וגם מאלה שבכפרים הפלסטיניים הסמוכים – דיר־בלוט, עזאוויה ועוד".
לדברי בלייכר, "המקור של השרפות הללו הוא מועצות מקומיות, ערביות בעיקר, שמתקשות במכרזים לפינוי פסולת, ולכן מרכזות את הפסולת ומתישהו שורפים אותה. אפשרות אחרת היא תושבים שלא מפנים להם את הזבל, ולכן הם שורפים אותו באופן עצמאי. זו פסולת עירונית ביתית, כגון אריזות מזון, ניילונים ועוד. גם הרשות הפלסטינית מעדיפה לא פעם לרכז את הפסולת ולשרוף אותה במקום להעביר את הזבל לשני אתרי הטמנה, האחד ליד ג'נין והאחר ליד בית־לחם".
- רכבת ישראל הפכה לכלי לא אמין שאי אפשר לסמוך עליו בבחירת מקום עבודה
- עתירה לבג"ץ לעצור את מינוי דרעי לשר: "טירוף מוחלט ואיבוד עשתונות"
מנתוני גורמים ביטחוניים עולה כי מעבר לקו הירוק מתגוררים כ־700 אלף פלסטינים בכפרים שהפסולת שלהם איננה מועברת להטמנה מסודרת. בתוך שטח ישראל, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, אירעו בשנה זו בלבד למעלה מ־14 אלף אירועי שרפת פסולת, ובסך הכול מדובר על כרבע מיליון טון אשפה שנשרפה בדרך זו.
בלייכר נחל כמה הצלחות, אך לדבריו הן לא משמעותיות. "בעבר ביקשנו להקים ועדת משנה בכנסת לטיפול בנושא השרפות", הוא מספר. "ב־2018 יואב קיש נרתם לעניין ופעל להקמת ועדה, והעמיד בראשה את חברת הכנסת דאז יעל גרמן. חברי הכנסת הגיעו לסיורים וראו בשטח את הבעיות ומצוקת התושבים. קידמנו חקיקה שאוסרת על שרפת פסולת והתחלנו תהליכים נוספים. אבל הכנסת התפזרה ומאז נערכו סבבי בחירות חוזרים ונשנים, ולכן לא הגענו ליציבות שאפשרה חקיקה והעברת תקציבים.
"אנחנו מקווים שעכשיו המצב ישתנה ונוכל לקדם את התוכניות הללו. כל עוד אין אכיפה והקנסות לא גבוהים – התושבים ימשיכו לסבול".
