סיור מודרך ומתואם צבאית ביריחו בימי החנוכה, נשמע מבטיח ואכן קבוצה של מטיילים של מרכז סיור בקעת הירדן – שדמות מחולה וקבוצה נוספת מעפרה ואני בתוכם התייצבנו בשעות הבוקר המוקדמות בישוב נעמה ומילאנו חמישה אוטובוסים.
אחרי תדריך קצר המשותף למדריכי הסיור ולאנשי הצבא, עלינו לאוטובוסים ויצאנו ליריחו. התחנה הראשונה הייתה ביקור בבית הכנסת העתיק "שלום על ישראל" בכניסה לעיר ותפילת מוסף של ראש חודש במבנה הישיבה במקום, ומשם המשכנו לתחנה הבאה, מעין אלישע ותל יריחו.
המעבר בקרבת מחנה הפליטים עין סולטאן לקראת הכניסה לעיר עורר את תשומת הלב של היושבים בו. אחרי תשלום דמי הכניסה למעיין אלישע ולתל יריחו, החלו צעירים להבעיר צמיגים וליידות אבנים. ההתעלמות הראשונית מהאירוע בתקווה להפסקתו, לא השיגה את התוצאה המבוקשת.
יותר ויותר רעולי פנים התקרבו לקבוצת המטיילים, ומשכך נאלצו המדריכים לסיים את ההסברים כבר אחרי דקות ספורות ובדרישת הצבא התפנינו במהירות לאוטובוסים הממוגנים כשהחיילים המלווים השיבו בירי לפיזור הפגנות הכולל גז מדמיע ורימוני הלם לעבר מידי האבנים. השיירה הארוכה של האוטובוסים המתנהלת לה לאיטה בכביש הצר המתפתל היותה מטרה נוחה לעולי הפנים שהמשיכו לידות אבנים, שבהמשך הפכו לסלעים ובלוקים שפגעו באוטובוסים הממוגנים ובחיילים המאבטחים את הסיור.
אחרי דקות של מתיחות ובעיקר תחושה של החמצה וכעס, יצאנו מהעיר יריחו, ביקרנו בבית הכנסת בנערן וסיימנו את הסיור עם המלצות המדריכים להיכנס לאינטרנט ולצפות במקומות שלא הספקנו לראות בגלל מיידי האבנים והפינוי החפוז.
