שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה היום (שלישי) בקשה לדיון נוסף שהגישו פרקליטיו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, בעקבות פסק הדין שחייב אותו להשיב סכום של 270 אלף דולר שקיבל מבן דודו, נתן מיליקובסקי.
בהחלטתו קבע השופט עמית, כי בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה חדשה, ועל כן אין מקום לקיים דיון נוסף בפסק הדין, "עיון בפסק הדין מעלה כי בניגוד לנטען, קביעותיו של בית המשפט בנוגע לתחולת חוק המתנות על המענק שקיבל המבקש ממיליקובסקי, כמו גם הסעד האופרטיבי שניתן בפסק הדין, לא טומנים בחובם הלכה חדשה. ממילא, אף אין מדובר בהלכה העומדת בסתירה להלכות קודמות של בית משפט זה, או בהלכה שמעוררת חשיבות או קושי מיוחד".
השופט עמית ציין כי פסק הדין ניתן לאחר שבית המשפט העליון בחן את הנסיבות הספציפיות של מתן המענק לנתניהו על ידי בן דודו, וממילא, "מדובר במקרה מובהק של יישום הוראות הדין על עובדותיו של המקרה. ואכן, טענותיו של המבקש בהיבט זה לגבי המניע של מיליקובסקי למתן המענק, כמו גם טענותיו נגד האופן שבו שקל את הדברים – הן בעיקרן טענות ערעוריות מובהקות. ככאלה, אין בהן כדי לבסס עילה לקיום דיון נוסף".
עמית שלל בנוסף טענה שהעלו פרקליטי נתניהו, לפיה בית המשפט העליון לא היה מוסמך להורות לנתניהו להשיב את הכסף, אלא לכל היותר להעביר את ההכרעה לוועדת המתנות, "בית המשפט דן בעתירות על פי התשתית המשפטית שהעמידו הצדדים, וזאת בהמשך לדין ודברים הענפים שהתנהלו בנושא בין המבקש לבין ועדת ההיתרים, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה. מובן אפוא כי אין בפסק הדין משום קביעת הלכה לגבי מעמדה וסמכויותיה של ועדת המתנות, שזכרה לא בא בפסק הדין; ובוודאי שאין בפסק הדין משום קביעת הלכה 'בכוונת מכוון ובמפורש' לגבי גדר סמכויותיה של ועדת המתנות או לגבי 'ביטולה' בהקשר כלשהו כפי שנטען בבקשה דנן".
"עיון בכתבי הטענות בהליך מושא הבקשה מעלה כי טענת הסמכות לא הועלתה על ידי המבקש בגדרו של ההליך, וזאת חרף העובדה שהעותרות עתרו במפורש למתן סעד המורה על השבת כספי המענק, ואף ניתן צו על תנאי המורה למשיבים לעתירות לנמק מדוע לא ייקבע כך", הוסיף השופט
עמית הוסיף והעיר כי "על פני הדברים, לא בכדי לא הועלו מצד המבקש טענות בנוגע לוועדת המתנות במסגרת תגובותיו לעתירות. תקנות המתנות מטילות על עובד ציבור חובות ברורות ביחס למתנה שניתנה לו, ובכללן חובה להעביר את המתנה לוועדה משרדית בתוך 15 יום ממועד קבלתה, וחובה להגיש בקשה מנומקת אם ברצונו לקבלה לידיו… לפי התשתית העובדתית במקרה דנן, דומה כי אין חולק שהמבקש לא מילא אחר חובות אלו בשעה שקיבל את המענק ממיליקובסקי (נזכיר כי קבלת המענק לא דווחה בזמן אמת, ולא גם לא בסמוך לאחר קבלתו, ואשוב ואפנה לתיאור הדברים בפסק הדין בפסקה 3 לחוות דעתו של השופט פוגלמן). בנסיבות אלו, דומה כי ניסיונו של המבקש להיאחז, בעת הזו, בתקנות המתנות במטרה לאפשר לו לשמור את כספי המענק, אינו חף מקשיים".
בסיום ציין השופט עמית כי "טענות נוספות שהעלה המבקש, ובכללן כי פסק הדין מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פוגע 'בחופש העיסוק של כל משרתי הציבור באשר הם', ויש בו 'כדי לפגוע בזכויות עובדי המדינה מעצם תפקידם' – נטענו אף הן בעלמא ומבלי לבסס, ולו בקירוב, עילה להורות על קיום דיון נוסף", הוסיף כי גם העובדה שפסק הדין ניתן פה אחד מטה את הכף לעבר אי קבלת הבקשה, ועל כן הורה על דחייתה.
