בית המשפט המחוזי מרכז בלוד יכריע מחר בשעה 13:30 במשפט הזוטא במסגרת תיק הרצח בדומא. השופטים רות לורך, צבי דותן ודבורה עטר יכריעו האם ההודאות של עמירם בן אוליאל וקטין נוסף בביצוע הרצח, שנתקבלו לאחר חקירה אלימה בשב"כ קבילות ויכולות להתקבל כראיה. באופן נדיר, במסגרת הדיונים העידו חוקרי השב"כ את אשר התרחש בחדר החקירות ואין מחלוקת על כך שהתבצעה חקירה אלימה, אולם המחלוקת נעוצה בשאלה האם היא השפיעה על הנאשמים וגרמה להם להודות ברצח.
ביולי 2015 נרצחו שלושה מבני משפחת דוואבשה בכפר דומא, באירוע שהוגדר על ידי מערכת הביטחון – כפיגוע טרור יהודי. בראשית 2016 הגישה פרקליטות מחוז מרכז כתבי אישום נגד אמירם בן אוליאל באשמת ביצוע הרצח עצמו ונגד קטין נוסף באשמת סיוע לרצח. הדיונים בבית המשפט המחוזי-מרכז בלוד מתנהלים בדלתיים סגורות, אולם אלו עוסקים ב"משפט זוטא", דיונים בשאלה צדדית, אך קריטית, שעשויה לקבוע את גורל התיק כולו והיא – האם גביית עדות לאחר הפעלת אמצעי חקירה מיוחדים, מעין עינויים, קבילה להתקבל כראייה. הדיונים באשר לאשמת שני הנאשמים ברצח יחלו רק לאחר הכרעת בית המשפט בשאלת השאלות. לאחר 31 דיונים תם שלב הסיכומים וההכרעה בשאלה ינתן מחר.
השאלה המשפטית שיהיה על השופטים רות לורך, צבי דותן ודבורה עטר להכריע בה היא, כאמור, האם הודאתו של בן אוליאל ברצח קבילה לשמש כראיה. השתלשלות העניינים באופן שאינו מדויק היא כי לאחר מעצרו של בן אוליאל הוא הובא לחקירת שב"כ ב"אמצעים מיוחדים" – שם לחקירה באמצעים אלימים שאושרה בעבר למקרים מיוחדים על ידי בית המשפט. האמצעים המיוחדים הם למשל מניעת שינה, טלטולים והימצאות ממושכת ב"כריעת צפרדע". חקירה זאת חוקית אך ורק כאשר החשוד מוגדר כ"פצצה מתקתקת" אשר חקירתו עשויה למנוע פגיעה משמעותית בשלום הציבור, כלומר, למנוע מעשים דומים על ידי אחרים.
במהלך החקירה האלימה, שהתקיימה ככל הנראה בלילה שבין חמישי ל-07:00 בבוקר יום שישי, הודה בן אוליאל כי ביצע את הרצח בדומא. לאחר הפסקה של כ-35 שעות, במוצאי שבת יצא לשטח וביצע שחזור של האירוע שם הודה שוב ברצח. בין ראשון לשני התקיימה ככל הנראה חקירה נוספת ורק ביום שני בחצות פגש לראשונה עורך דין. פרטים אלה כאמור אינם מדויקים בשל היות התיק חסוי והיעדר היכולת לעיין בחומרים שבו.
הראייה המרכזית בתיק היא הודאת בן אוליאל ברצח במהלך השחזור. לטענת הפרקליטות מדובר בראיה שמשמעותה הודאה סטרילית, שאינה מושפעת מן החקירה האלימה. סביב ההודאה בשחזור נסובו הדיונים ועל השופטים יכריעו מחר אם היא קבילה או לא. עורכי הדין של הנאשמים טענו בדיונים כי גם הודאה שנגבתה כ-35 שעות לאחר חקירה אלימה, "עינויים", כפי שכינו זאת, אינה הודאה סטרילית אלא נגועה בהשפעת החקירה האלימה.
על מה בעצם נסוב הוויכוח בין ההגנה לתביעה? נסביר, סעיף 12 לפקודת הראיות קובע שהודאת חשוד תיפסל אם ניתנה שלא באופן חופשי ומרצון. יהיה קשה לטעון כי הודאה שנגבתה במהלך חקירה אלימה הנה מרצון ולכן נגבתה הודאה שניה בפרק זמן משמעותי לאחר החקירה, על מנת שהתביעה תוכל לטעון כי אין קשר בין הודאת הנאשם לחקירה האלימה. במקרה של מתכנן הפיגוע במלון פארק קבע בית המשפט העליון כי גביית הודאתו של המחבל לאחר חקירה אלימה יכולה לשמש כראיה. הסיבה לכך היא כי הונחה תשתית ראייתית לכך שאין קשר בין ההודאה בעבירה לבין החקירה שקדמה לה. זוהי גם השאלה שיהיה על בית המשפט המחוזי להכריע במשפט זוטא של תיק דומא – האם גביית הודאה כ-35 שעות לאחר חקירה באמצעים מיוחדים יכולה להיחשב כהודאה שניתנה באופן חופשי מרצון. במהלך הדיונים החסויים הוצגו ראיות שונות לכך שבן אוליאל הודה ברצח ללא השפעת החקירה האלימה, ראיות שזכו לתשובות מצד עורכי דינו.
האם השופטים יקבלו בסופו של דבר את הודאת בן אוליאל כראיה במשפט? הערכה היא שכן. ברקע מספר מקרים דומים, שבהם אישר בית המשפט הודאות דומות, כאשר היה מדובר על מחבלים ערבים.
