לפני שלושה חודשים פרש מתאם השבויים והנעדרים ירון בלום מתפקידו בתום חמש שנים, זאת לאחר שמבקר המדינה אנגלמן הודיע כי הוא בודק את אופן התנהלותו וביצוע התפקיד. בדו"ח המבקר שפורסם היום (ג') אחר הצהריים נחשפת ביקורת על ביצוע התפקיד: מיעוט דיונים, הקשר עם משפחות החטופים ונתונים על השכר הגבוה. עם זאת, בעת כהונתו של בלום הגיעו לסיומן לא מעט פרשיות, ובהן החזרת גופתו של זכריה באומל הי"ד, מנעדרי קרב סולטן יעקוב, שהושבה לארץ לפני שלוש שנים.
- "השבת גופתו של באומל נתנה מוטיבציה רבה להמשיך"
- אחרי הודעת חמאס, במשפחות הנעדרים טוענים: משתיקים אותנו
מהדו"ח עולה בעיה מהותית בשל העובדה שלא הוגדר תפקיד מתאם השבויים והנעדרים. משרד רה"מ הגדיר את תפקידו באופן תמציתי. "המתאם יספק למשרד על פי דרישתו שירותי ייעוץ, לרבות ניהול משא ומתן וכל שירות נוסף שיידרש בנושא שבויים ונעדרים, ישמש נציג ומתאם מטעם ראש הממשלה בכל הנוגע לענייני שבויים ונעדרים וישתתף בשליחויות נקודתיות ובמפגשים, על פי בקשתו והנחייתו של ראש הממשלה". אולם מהביקורת עלה כי "מתאם השו"ן פעל במשך השנים בלי שמשרד רה"מ קבע בהסכם ההתקשרות עימו או בכל מסמך אחר את תוכן תפקידו, את תחומי אחריותו, את סמכויותיו ואת מסגרת הפעולה המפורטת שלו".
בנוסף, על אף שוועדת שמגר הציעה מתכונת לניהול הטיפול בנושא השבויים והנעדרים, הממשלה לא קיבלה את הצעת הוועדה, ובמקביל לא קבעה מתכונת אחרת לניהול הטיפול בנושא.
בחמש שנים – רק 17 דיונים על השבויים והנעדרים
על פי הדו"ח, במהלך תקופת ההתקשרות עם המתאם התקיימו שמונה דיונים בלבד של ועדות שרים – חמישה דיונים של הקבינט ושלושה דיונים של ועדת השרים לענייני שבויים ונעדרים; בכל אחת מהשנים 2017, 2018 ו-2019 התקיים דיון אחד, בשנת 2020 התקיימו שלושה דיונים, ובכל אחת מהשנים 2021 ו-2022 התקיים דיון אחד. עם זאת, נמצא כי המתאם ניהל תיעוד ענֵף של פעולותיו ודיווח עליהן באופן שיטתי לגורמים שונים, ובהם המזכיר הצבאי והמל"ל.
פגישות "ריקות מתוכן" עם משפחות הנעדרים
לגבי הקשר משפחות השבויים והנעדרים, טענה אחת מהמשפחות אצל מבקר המדינה נגד המתאם על תוכן פגישותיה עימו ועל הדברים שהוא מסר לה. המשפחה הגדירה את הפגישות האלה "ריקות מתוכן" וכן ציינה כי המתאם לא הציג בפגישות האלה "מידע משמעותי" הנוגע לפעולות להשבת בן המשפחה. בתגובה אמר משרד רה"מ כי הרושם של משפחות השבויים והנעדרים מאופי הפגישות שקיים איתה הוא "סובייקטיבי ומשתנה ממשפחה למשפחה", וכי "יש להביא בחשבון את המורכבות שבמסירת מידע מסווג ביותר לידי המשפחות והזהירות הנדרשת בעניין". אמנם לפי המתאם התנהל קשר הדוק, שוטף וטוב עם מרבית המשפחות.
שכר של 50 אלף שקל בחודש
לפי ועדת שמגר, משרת הממונה צריכה להיות בדרג של משרת מנכ"ל משרד ממשלתי, וכי יש לשלם לממונה שכר הולם ולתת לו תנאים רלוונטיים נלווים. אולם על פי הנחיות נציבות שירות המדינה, היה נדרש לוודא שהיועץ לא יועסק בתוך המשרד לאורך זמן בהיקף שעות חודשי הקרוב להיקף השעות של עובד מדינה, מה שלא שנעשה. המבקר כתב כי "היקף העסקת מתאם השו"ן במשך כמעט חמש שנים אינו עולה אפוא בקנה אחד עם הנחיות נציבות שירות המדינה כדי למנוע קיומם של יחסי עובד – מעסיק עם המדינה". בפועל, תמורת עבודת המתאם שילם משרד רה"מ בסך הכול בארבע שנים וחצי (מדצמבר 2017 עד מאי 2022) כ-2.74 מיליון שקלים, ובממוצע לחודש – כ-50,000 ₪, בדומה לשכר החודשי של מנכ"ל משרד ממשלתי.
תגובת משרד ראש הממשלה:
"לגופן של הטענות, מסקנות ועדת שמגר עומדות לנגד מקבלי ההחלטות מאז פרסומן. בתוך כך, המלצות הוועדה הוצגו ונדונו בדיון הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיים ביוני 2014 ועלו שוב בדיון שהתקיים בקבינט בינואר 2017, כמו גם בדיונים פנימיים נוספים, ההמלצות מוצגות בפורומים השונים של מקבלי ההחלטות ובפורומים מקצועיים ואף הוצגו למתווכים השונים במו"מ המתקיים לשחרור השבויים והנעדרים.
"מתאם השו"ן מטעם ראש הממשלה עובד בשיתוף פעולה ובתיאום עם הגורמים האחראים על הנושא בגופי הביטחון השונים, תוך סנכרון ופגישות עיתיות עם כלל הגופים העוסקים במלאכה. ראש הממשלה והמתאם מטעמו שמרו על קשר וימשיכו לעמוד בקשר עם משפחות השבויים והנעדרים וללוות אותן.
"באשר לסוגיית ההתקשרות עם מתאם השו"ן, ההתקשרות, הארכותיה והיקף הפעילות הנדרש, נבחנו על ידי ועדת המכרזים המשרדית בהתאם לחוק חובת המכרזים ותקנותיו. במסגרת זו, בוחנים נציגי החשב והיועצת המשפטית של המשרד, את כלל ההיבטים הרלוונטיים להתקשרות, לרבות הנחיות החשב הכללי ביחס להתקשרות עם יועצים חיצוניים.
"ממשלת ישראל תמשיך ללא לאות במאמצים, גלויים וסמויים, להשבתם של השבויים והנעדרים, תוך בחינה מתמדת של כלל הצעדים הנדרשים".
