החתימה על הסכמי אברהם ב-2020 עוררה תחושה מחשמלת של הישג בישראל, מדינה שבמשך שנים ארוכות הודרה מרוב המזרח התיכון. גורמים רשמיים בישראל היו משוכנעים כי הקשרים החדשים שנרקמו בינה לאיחוד האמירויות ולבחריין יחרגו מעבר לתחום הממשלתי ויעודדו תיירות הדדית המונית משני הצדדים.
אך בעוד הישראלים נוהרים בהמוניהם לדובאי ולשאר האמירויות, במשך שנתיים וחצי שחלפו מאז ההסכמים פורצי הדרך, הנהירה המיוחלת של תיירים ערבים מהמפרץ לישראל התבררה כמעט יותר מטפטוף. למעלה מחצי מיליון ישראלים נהרו לאבו דאבי העשירה בנפט ולדובאי הנוצצת ומשובצת גורדי השחקים, רק כ-1,600 אזרחים אמירותים ביקרו בישראל מאז הסירה את מגבלת הכניסה אליה בשל הקורונה בשנה שעברה. במשרד התיירות לא יודעים לומר כמה אזרחים בחריינים ביקרו בישראל מכיוון ש"המספרים קטנים מדי".
"זה עדיין מצב מוזר ורגיש מאוד", אמר מורסי חיג'ה, ראש הפורום למדריכי טיולים דוברי ערבית בישראל. "האזרחים האמירותים מרגישים שהם עושים משהו לא בסדר כשהם מגיעים לכאן". על פי מומחים, המחסור בתיירים האמירותים והבחריינים משקף את בעיית התדמית ארוכת השנים של ישראל בעולם הערבי וחושף את הגבולות של הסכמי אברהם.
בעוד שהסחר ההדדי בין ישראל והאמירויות זינק באופן חסר פרופורציה – מ-11.2 מיליון דולר ב-2019 ל-1.2 מיליארד דולר בשנה שעברה – הפופולריות של ההסכמים באיחוד האמירויות ובבחריין צנחה מאז שנחתמו, כך לפי סקר של מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב. באיחוד האמירויות התמיכה צנחה מ-47 ל-25 אחוז בשנתיים האחרונות. בבחריין, רק 20 אחוז מהאוכלוסייה תומכת בהסכם, ירידה מ-45 אחוז בשנת 2020. בתקופה הזו התקיים מבצע שומר החומות, ואירועי הטרור ביהודה ושומרון זינקו לרמות הגבוהות ביותר מזה שנים.
גורמים ישראליים אומרים כי תיירות של ערביי המפרץ בישראל היא "החוליה החסרה" שתרומם את ההסכמים מעבר לקשרים ביטחוניים ודיפלומטיים בלבד. גם תיירות ממצרים ומירדן, שתי המדינות הראשונות שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל, כמעט שלא קיימת.
"אנחנו צריכים לעודד אזרחים אמירותים לבקר כאן, זו משימה חשובה", אומר אמיר חייק, שגריר ישראל באיחוד האמירויות. "אנחנו צריכים לקדם את התיירות כדי שאנשים יכירו ויבינו אחד את השני".
גורמים במשרד התיירות הגיעו לאיחוד האמירויות בחודש שעבר במטרה להפיץ את הבשורה שישראל היא יעד בטוח ואטרקטיבי. במשרד התיירות מציגים את תל אביב כמוקד משיכה מרכזי עבור אזרחים אמירותים.
סוכני נסיעות מספרים שעד כה, ההימורים על ירושלים כמוקד משיכה תיירותי לאזרחי המפרץ לא הוכיחו את עצמם. האירועים הביטחוניים בעיר והמתיחות בין יהודים לערבים מרחיקים את האמירותים והבחריינים, שחלקם מתמודדים עם תגובת נגד מצד פלסטינים הרואים בנורמליזיציה בגידה במטרתם. "עוד יש התלבטויות בעולם הערבי", אמר דן פפרמן, מנהל "שרקה", ארגון שמקדם תיירות הדדית בין ישראל והעולם הערבי. "הם בטוחים שישראל היא אזור סכסוך, ומצפים שיפלו אותם לרעה". לאחר שהוביל שני מסעות של תיירים מהאמירויות ומבחריין לישראל, "שרקה" התקשה למצוא אזרחים ערבים נוספים במפרץ המעוניינים לבקר.
כאשר קבוצה של משפיענים מהאמירויות ומבחריין ביקרה בישראל ב-2020 והגיעה למסגד אל-אקצה, שם הם ספגו יריקות ואף הושלכו לעברם נעליים, סיפר חיג'ה, שהדריך את הקבוצה. קבוצה נוספת של פקידים אמירותים שביקרה באתר הקדוש בליווי משטרת ישראל עוררה את זעמו של המופתי של ירושלים, השייח' מוחמד אחמד חוסיין, שהוציא צו דתי נגד האמירותים שביקרו במסגד בפיקוח ישראלי. רוב האמירותים והבחריינים שביקרו בישראל סיפרו שהחליטו לוותר על הלבוש המזהה ועל הכאפיות שהם חובשים בשגרה, כדי לא למשוך תשומת לב.
הוואקף סירב לענות על שאלות בנוגע למספר המבקרים האמירותים ובחריינים והטיפול בהם במתחם.
הזעם הפלסטיני נגד האמירויות אינו מוגבל לאתר הקדוש. אזרחים אמירותים שמבקרים ולומדים בישראל מספרים שהם מתמודדים עם איומי מוות ומתקפות תכופות ברשת. "לא כולם יכולים להתמודד עם הלחץ", אמרה סומאיה אלמהירי, אמירותית בת 31 מדובאי שלומדת סיעוד באוניברסיטת חיפה. "לא נכנעתי לאיומים, אבל הפחד מונע מהרבה אמירותים להגיע".
בנימין נתניהו, שחזר לכהונה שישית כראש ממשלה בישראל, התחייב לחזק את ההסכמים עם בחריין, מרוקו, איחוד האמירויות וסודן – שנכללו כולן בהסכמי אברהם. יש לציין כי הקשרים הפורמליים עם סודן נותרו לא ברורים, בעקבות הפיכה צבאית ובהיעדר פרלמנט שיאשרר את הסכם הנורמליזציה עם ישראל.
בתור האדריכל הראשי של ההסכמים, נתניהו מקווה גם להרחיב את מעגל המדינות שעמן הגיעה ישראל להסכם ולהגיע להסכם דומה עם ערב הסעודית. עם זאת מומחים חוששים שממשלתו החדשה – ימנית יותר מהקודמות – עלולה להרתיע עוד יותר את התיירים הערבים מהמפרץ ואולי אף לסכן את ההסכמים.
עד כה, מדינות המפרץ לא הראו סימנים לכך. שגריר האמירויות בישראל צולם כשהוא מחבק בחום את איתמר בן גביר במסיבה בשגרירות בחודש שעבר. ובסוף השבוע התקשר מנהיג איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, לנתניהו כדי לברך אותו ולהזמין אותו לביקור רשמי.
זה סיפור אחר בקרב מי שאינם משמשים בתפקיד רשמי. "אני מקווה שנתניהו ועמיתיו לא ידרכו על אדמת האמירויות", כתב בטוויטר עבדולחלק עבדולה, מדען מדינה בולט באיחוד האמירויות. "אני חושב שראוי להקפיא זמנית את הסכם אברהם".
