היועצת המשפטית לממשלה הגישה בצהריים (ד') לבג"ץ את עמדתה בעתירות העוסקות בסבירות מינויו של ח"כ דרעי לשר הפנים והבריאות בממשלת ישראל ה-37 ובתיקון סעיף הכשירות בחוק יסוד: הממשלה, ששינה את המצב המשפטי כך שכעת יו"ר ועדת הבחירות מוסמך לבחון אם הרשעת אדם פוסלת את כשירותו רק אם נגזר עליו עונש של מאסר בפועל.
- הדיון המורחב בחוק דרעי: חיות רוצה לייצר מאזן אימה
- דרעי מבקש לשלול את אזרחות המחבל, בכפר עארה כבר מתכוננים לחגיגות השחרור
- היועמ"שית לבג"ץ: לא אגן על מינוי דרעי, את נתניהו ייצג עו"ד פרטי
בתשובה נאמר כי עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל.
עם זאת, לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד.
מנגד, בעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות. בתגובה נאמר כי ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז.
כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי. לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר.
בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך. מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר "מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק.
בשורה התחתונה קובעת היועצת כי ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
תשובת המדינה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד הנר הלמן, ועוה"ד מוריה פרימן, מתן שטיינבוך ונטע אורן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
