עדיאל (שם בדוי) מהשומרון היה רק בכיתה ז' כשהחלה ההתדרדרות במצבו הלימודי. "זה התחיל עוד בקורונה", נזכרת אמו יפית, "כבר אז הוא לא שיתף פעולה עם שיעורי הזום. במקום זה הוא ישב בחדר, למד לנגן לבד על כל מיני כלים, וניסינו לעשות פעולות אחרות. טיילנו, הוא קרא ספרים, חשבנו שהעניינים יסתדרו כשנצא מהסגרים".
אבל גם כשהתחיל ללמוד בחטיבת הביניים הוא התקשה לתפקד. "הוא הלך כל יום לבית הספר, אבל לא למד. הוא עשה דברים אחרים. הסתובב בחוץ, עבד בפינת החי, עזר לאב הבית בכל מיני מטלות. מהר מאוד קראו לנו לשיחה".
כיום הוא אמור להיות בכיתה ח', אבל מוגדר כבר כנער נושר. "אם רוצים לדבר על נשירה, צריך להבין שזו תופעה שלא מתרחשת רק בגילי תיכון. המסגרות האלטרנטיביות מתחילות בכיתה י', אבל אני פוגשת נוער שנושר כבר בחטיבת הביניים, ואין פתרון עבורם. גם המסגרות האלטרנטיביות כמו ישיבות חקלאיות או מוזיקליות מתחילות רק בכיתה ט', ובא לי להגיד למערכת – תתעוררו על עצמכם, זה מתחיל קודם, אתם מאבדים את הילדים האלה".
רבות דובר על נפגעי המגפה ועל תופעות פוסט קורונה, אבל אין מספיק מודעות לקורבנות הפאסיביים של המגפה – תלמידי בית הספר שישבו שבועות ארוכים בבית ונעו בין סגר לסגר, כשלא כולם הצליחו לצלוח את התקופה ולגשר על הפערים.
מנתוני משרד החינוך שנמסרו לנו ומתפרסמים מדי שנה לקראת חודש ינואר, מוערך מספר הנושרים הגלויים במערכת לשנה העוקבת ומושווה למצבת התלמידים מהשנה הקודמת – מספר התלמידים שאינם נמצאים בלימודים בשנה העוקבת ואינם משובצים במוסד המפוקח על ידי המדינה נספרים כנושרים. לפי מודל נשירה שנתית בשנת 2020 עמד מספר הנושרים על 8,695 שהם 0.49% מכלל התלמידים, בשנת 2021 מספר הנושרים עמד על 13,378 שהם 0.74% מכלל התלמידים.
אם המספרים הללו נראים נמוכים או לא מטרידים במיוחד, זה לא במקרה. שרה גריג'יאק מנהלת לימודיות (מסגרת פרטית בה ילדים שנשרו יכולים להשלים את הלימודים בקבוצות קטנות, רמ"ב) באריאל ובאלקנה ומתמחה במניעת נשירה. "אנחנו לוקחים את התלמידים שנמצאים בנשירה הסמויה, מספקים להם את הצרכים הרגשיים והחברתיים, ובעצם מחזירים אותם ללמידה מיטבית בבית הספר גם בגילים צעירים יותר.
"צריך להבין שיש הבדל בין נשירה גלויה לנשירה סמויה", היא מסבירה, "על הנייר המצב נשמע טוב. במשרד החינוך הבינו שזו אחת הרעות החולות של המערכת והחליטו שחייבים לטפל בה. היום אין אפשרות לגשת לבחינה אקסטרנית כמו שהיה פעם, כי זאת בעצם יציאה מהמערכת. תוך כדי התהליך שונתה ההגדרה של תלמיד נושר. היום נושר הוא תלמיד שלא רשום בשום מוסד לימודים. הנתונים מצביעים על כמה אלפים כאלה, אבל ברור שזאת לא המציאות, הנתונים מעוותים משום שלמסגרת חינוכית אסור לגרוע תלמיד מהמצבת עד שאין לו מסגרת אחרת. אבל מה עושים עם תלמיד שלא מגיע בכלל לבית הספר? הוא יכול לשבת במצבת התלמידים שנה, שנתיים ושלוש אבל הוא לא מגיע, והוא לא מוגדר כנושר גלוי.
"הנושרים הסמויים אלו תלמידים שיש להם בעיות התמדה או שהם לא מצליחים ללמוד יחד עם הכיתה, תלמידים שמפריעים לכיתה ולא מתפקדים כתלמידים עצמאיים או שמעיפים אותם הרבה פעמים החוצה. כלומר בהרבה מקרים התלמיד נוכח בבית הספר אבל לא נמצא בשיעורים. אצל התלמידים האלו נוצר פער משמעותי בין קצב הלמידה שלהם לנקודה שהכיתה נמצאת בה, ושם אנחנו כבר מדברים על 900 אלף תלמידים. השרה אורית סטרוק העלתה את המספר הזה בדיונים של הכנסת כשעסקו בנושא של קב"סיות נוער. באגף א', האמון על נוער נושר, יגידו 'אנחנו רואים רק אחוז אחד של נושרים', אבל בפועל המצב הוא קטסטרופלי".
הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במגזין מוצש של מקור ראשון
