שר המשפטים יריב לוין כינס הערב (ד') בכנסת מסיבת עיתונאים, לצורך הכרזה על הרפורמות המשפטיות אותן הוא מתכנן.
"כמי שגדל, תרתי משמע, על ברכיו של מנחם בגין, שהיה הסנדק שלי בברית המילה, אני מאמין באמירתו שיש שופטים בירושלים, אבל, יש גם כנסת בירושלים, ויש גם ממשלה, והן הביטוי המובהק לבחירה הדמוקרטית של העם. אני מאמין שלא רק הכנסת והממשלה מכהנות מכוח אמון הציבור, אלא גם מערכת המשפט נשענת על האמון שהציבור נותן בה", פתח לוין.
לדבריו, "המהפכה החוקתית וההתערבות ההולכת וגדלה של מערכת המשפט בהחלטות הממשלה ובחקיקת הכנסת, דרדרו את האמון במערכת המשפט לשפל מסוכן, הביאו לאובדן המשילות ולפגיעה קשה בדמוקרטיה. אנחנו הולכים לקלפי, מצביעים, בוחרים, אבל פעם אחר פעם אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו. ציבורים רבים נושאים עיניהם למערכת המשפט ולא שומעים בה את קולם. זו לא דמוקרטיה".
- עליית בן גביר להר הבית חושפת את נקודת התורפה העיקרית של נתניהו
- המהפכה המשפטית של יריב לוין היא הצעד הדרמטי והמשמעותי ביותר של הממשלה
- היועמ"שית לבג"ץ: מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממבחן הסבירות
"אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות, שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון", הכריז לוין והוסיף "אנו נדון ברפורמה כאן, בכנסת, בבית הנבחרים. נדון בהרחבה ובאופן מעמיק. תשמענה דעותיהם של כלל חברי הכנסת מכל הסיעות, תשמענה דעותיהם של אנשי מערכת המשפט, ושל מומחים מתחומים אחרים.
"הנושא הראשון שנסדיר הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: לא עוד מצב בו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ללא פרוטוקול. במקום זאת: ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה לבחירת שופטים, מינוי שני נציגי ציבור על ידי שר המשפטים במקום הנציגים הסקטוריאליים של לשכת עורכי הדין, ושקיפות מלאה באמצעות עריכת שימוע פומבי בוועדת חוקה חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון", פירט לוין את הרכיב הראשון של הרפורמה.
"הנושא השני במסגרת הרפורמה הוא הסדרת פסילת חוקים ופסקת ההתגברות: לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד. לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון, בהרכב מלא וברוב מיוחד. תחוקק פסקת התגברות מאוזנת ברוב של שישים ואחד. מצד שני, לא תהיה התגברות של אותה הכנסת במקרה שבית המשפט פסל חוק פה אחד", ציין.
לוין הוסיף כי "הנושא השלישי הוא ביטול עילת הסבירות: לא עוד פסילת החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט. במקום זאת ביטול עילת הסבירות, והחזרת יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת. או כפי שניסח בצורה אירונית יש לומר, המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלון, ותנסו לעקוב, כי לי זה קשה: 'בלתי סביר לחלוטין הוא לצפות באופן סביר, כי בית-משפט יבדוק סבירותם של נושאים מעין אלה'. או במילים שלי – אין דבר כזה עילת סבירות".
"ונושא אחרון, ולא פחות חשוב: היועצים המשפטיים – לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג את הממשלה, ולא את דעתם הפרטית", חתם לוין את פירוט הרפורמות.
עיתוי ההודעה כנראה איננו מקרי. מחר בבוקר צפוי לדון הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ בעתירות נגד מינוי אריה דרעי לשר. ההערכות במערכת המשפטית הן שלנוכח עמדת היועצת המשפטית לממשלה הסיכוי לפסילת המינוי גבוה מאוד.
אחר הצהריים הגישה היועמ"שית לבג"ץ את עמדתה, ולפיה מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות. בתגובה נאמר כי ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי. לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר.
במערכת הפוליטית חוששים מההשלכות הצפויות של ביטול המינוי, והכרזת יריב לוין הערב נועדה להבהיר ככל הנראה לשופטים כי להתערבות כזו במינוי דרעי עשוי להיות מחיר כבד.
