אולם הכנסים שאירח את האספה בטמרה לפני כשבועיים היה מלא מפה לפה. המוזמנים התיישבו במקומות שהוכנו בעבורם, ובין באי המפגש החל דיון סוער. הנוכחים, בכירי החברה הערבית בישראל, שמו לעצמם מטרה משותפת: סיוע ותמיכה בערבים אזרחי ישראל שנגזרו עליהם עונשי מאסר בגין חלקם בפרעות שעשו ביהודים ברחבי הארץ במהלך מבצע "שומר החומות" בחודש מאי 2021.
- סמוטריץ', קרעי ומלכיאלי – באתם לנהל מדינה, לא שטעטל
- "בא לי להגיד למערכת: תתעוררו על עצמכם, אתם מאבדים את הילדים האלה"
- תחזית מזג האוויר: הטמפרטורות יורדות אבל הגשמים עדיין לא מגיעים
מוחמד סבח, חבר הלשכה המדינית במפלגת בל"ד ויו"ר הוועד העממי בטמרה, קרא בפגישה לשילוב ידיים בין המוחים. לדבריו, הפגישה שמתקיימת בעיר אינה הראשונה, אלא המשך של פגישות בנושא שקיימה "ועדת החירויות". הוא ציין שהפעילות המרכזית של הפעילים כעת היא הגשת ערעור על גזר דינם של ארבעת הנאשמים תושבי העיר. יו"ר ועדת המעקב העליונה תאופיק מוחמד, אמר: "פסקי הדין מזעזעים ולא צודקים. לכולם התברר שכשהנאשם הוא ערבי פסקי הדין יהיו כאלו. פסק הדין עצמו הוא פשע נגד בני הנוער שלנו שהשתתפו באירועים". הצצה בדף הפייסבוק של סבח, מורה לאזרחות בבית הספר מקיף שפרעם, מגלה שהוא מרבה לשבח את תומכי "המאבק למען פלסטין ומסגד אל־אקצא".
ביום שני שעבר התקיימה פגישה נוספת של צוות ההגנה על פושעי שומר החומות, בהנחייתו של סבח. הוא טען שם לחוסר צדק במשפט ולאפליה על רקע גזעי, שהרי פרשת מותו של "השהיד מוסא חסונה", כלשונו (שתקף יהודים בלוד ונורה ונהרג; ש"פ וא"ג) הסתיימה בלי אשמים, ואילו על אבראהים מריח (שהשתתף בלינץ' בשיר אלקלעי בטמרה) נגזר עונש מאסר. "ברור שאנחנו מתמודדים עם החלטה של המוסדות הישראליים שלפיה יש שתי רשויות משפטיות, כמו שיש שתי רשויות ממשלתיות, אחת לערבים ואחת ליהודים. נאשם ערבי נחשב מיד טרוריסט וייכנס לשנים ארוכות לבית הסוהר, ואילו הרג ערבים בדם קר מסתיים בלא כלום – כפי שראינו בכל התחנות ההיסטוריות של העם הפלסטיני, מהנכבה עד היום. ברור שזה גורם לנו לא לשתף פעולה עם כל הממשלות הפושעות נגד עמנו, וברור שאנחנו צריכים לאחד כוחות".
השייח' כמאל ח'טיב, סגן ראש התנועה האסלאמית, העומד בראש ועדת החירויות, שיבח את העבודה המשותפת של כלל הגורמים, ובמיוחד את ראש עיריית טמרה סוהיל דיאב, שנכח בכינוס. "לא בכל מקום יש ראש עיר שתומך באסירים. אנחנו מבטיחים לעצמנו שהיוזמה הזאת תתקדם בכיוון נכון, כי השלב הבא עם המדיניות של הממשלה החדשה יהיה קשה יותר".
הצדקה למעשיהם של הפורעים הושמעה מפיו של יו"ר מפלגת בל"ד וחבר הכנסת לשעבר סאמי אבו־שחאדה. לדבריו זו הייתה תגובה טבעית של הערבים לתקיפות של ישראל במסגד אל־אקצא, ברצועת עזה וביו"ש. "ילדינו, בנינו המואשמים באשמות הכזב האלו, לא ביצעו אף פעם פשע ולא התעמתו עם אף אחד. לא התארגנה קבוצה מטמרה כדי ללכת לתקוף קבוצה מיצהר. ילדינו מלוד לא ארגנו אוטובוס כדי לתקוף את אלו שהגיעו אלינו מההתנחלויות. מה שקרה זה שהייתה מתקפה על מסגד אל־אקצא, ולא בפעם הראשונה. ירו על מתפללים והתקיפו את בני עמנו בגדה ובעזה. לא בפעם הראשונה, לא השנייה ולא העשירית. ככל חברה אנושית וכחלק מבני העם הערבי־פלסטיני – נערינו הגנו על עצמם".
ח"כ לשעבר סאמי אבו־שחאדה: "לא ארגנו אוטובוס לילדינו מלוד שיתקפו מתנחלים. הייתה מתקפה על אל־אקצא,
וכחלק מהעם הערבי־פלסטיני, נערינו הגנו על עצמם"
סירין, אחת הפעילות למען העצורים, סיפרה בפגישה על הפעילות המגוונת שנעשית. "אנחנו מקדמים יוזמות והפגנות, כמו גם הגנה משפטית על ידי ועדה מיוחדת. ישנן כמה קבוצות אזרחיות שעובדות איתנו, וגם כמה עורכי דין שמספקים ייצוג משפטי לכל משפחה שאין לה יכולת כספית לשלם בעבור עורך דין.
"ארגון 'אדמיר' מסייע לנו לאסוף נתונים מכמה ערים שבהן יש נערים שהואשמו, לפי ההערכות מדובר ב־200 נערים. אנחנו אספנו עד כה שמות של 165 נאשמים, בעיקר מיפו, לוד והנגב. חשוב לדעת את המספרים והמקרים כדי להתאים את פעולות הסיוע. אדמיר גם אוסף את מספרי הזהות של העצורים והאסירים כדי לתאם אצלם ביקורים של נציגים שונים ולהראות להם שאנחנו תומכים בהם ושאכפת לנו מהם. בנוסף, יש גם ועדות שתומכות במשפחות מבחינה משפטית, כלכלית, חברתית ועוד. אנחנו מקווים שבקרוב יהיה דובר רשמי לוועדת המשפחות, והוא יפרסם הודעות רשמיות בשם משפחות העצורים והאסירים".
"רק זרק אבן"
הפעילות של הפורום המשפטי למען פורעי שומר החומות גברה בשבועות האחרונים בעקבות מתן גזרי הדין והעונשים בבתי המשפט, אך מתברר כי התמיכה בהם החלה סמוך לפרעות: כבר ביוני 2021 הוקמה בטמרה קרן לסיוע לבני העיר שהיו שותפים להתפרעויות. קמפיין התרמה למען הפורום התמקד בין היתר בתפילות יום השישי במסגדים ובאמצעי פרסום שונים. "לאור הצורך הדחוף לתמוך באנשי טמרה, שנעצרו בקשר לאירועים האחרונים והוגשו נגדם כתבי אישום, יצאה היום לדרך קרן טמרה לתמיכה בהם", נכתב בהודעת ההתרמה שנשלחה לציבור, שגם הבהירה כי המשפט המתנהל הוא פוליטי ולא משפט צדק.
"אנחנו מדברים על הילדים שלנו, בני עירנו, האתגר שלהם הוא האתגר של כל אחד מאיתנו", נכתב בהודעה. "המשפט הפוליטי שלהם דורש סכומי כסף אדירים שמכבידים על משפחותיהם, ואיננו יכולים להניח להן להתמודד לבדן. עלינו לפעול בסולידריות ובשיתוף פעולה כפי שהורגלנו תמיד בטמרה. הנושא אינו עניין אישי של צעירי טמרה אלא של חברה שלמה ועם שלם. הם זקוקים היום להרגשה שבני עירם תומכים בהם ולא שוכחים אותם".
גם "בלדנא", עמותה חינוכית המארגנת פעילויות לנוער ערבי בישראל, אירחה במשרדיה אירוע תמיכה בפורעי "שומר החומות", שאליו הוזמנו משפחות האסירים שהשתתפו בפרעות. במפגש נכחו אסירים ביטחוניים לשעבר שסיפרו על חוויותיהם וניסו לחלוק מניסיונם ולעודד את משפחות המחבלים החדשים, וכן משפטנים שהתגייסו לייעץ ולסייע.
בתשובה לשאלתנו מדוע עמותה שמטרותיה הרשמיות הן קידום נוער ובניית מנגנוני הדרכה לצעירים ערבים למען שילובם בשוק העבודה, מארחת מפגש תמיכה בטרור, נענינו: "איננו מעוניינים להגיב או לשוחח עם מי שקורא לאירועי מאי 2021 פרעות או מהומות".
מפגש מטריד נוסף נערך בביתו של אחד האסירים מטמרה, מוחמד אבו־רומי, במטרה לאגד את משפחות האסירים. בכינוס השתתף מוניר מנסור, מחבל משוחרר מבכירי "התנועה למען האסיר הפלסטיני", אשר נשא שני עונשי מאסר על עבירות ביטחוניות. העמותה שבה הוא פעיל הוצאה מחוץ לחוק לאחר שמשרד הביטחון הגדיר אותה ארגון טרור, ומנסור עצמו היה מעורב בגיבוש רשימת האסירים ששוחררו בעסקת שליט. מנסור ביקר את הורי האסירים וביקש להעביר להם מסר של חיזוק בשם כלל התנועה. האימהות של האסירים אמרו במפגש כי הן גאות בבניהן ורואות בהם גיבורים שהגנו על עמם ועל זכותו לחיות באדמתו, ולדבריהן העונשים שקיבלו אינם מידתיים. מנסור אמר כי "על כל הכוחות הלאומיים והפוליטיים לתמוך באסירים ובמשפחותיהם, ולא להיכשל בחובה המוסרית, הלאומית והאנושית הזו".
בחברה הערבית יש מי שעושים הכול כדי להטמיע את הנרטיב של שומר החומות מהצד של הפורעים. באירועי התמיכה הללו מכונות הפרעות בכינוי "הבה אל־כראמה" – אירועי הכבוד. על פי השיח בכלי התקשורת הערביים, אותם פורעים הם או גיבורים ששמרו על פלסטין ואל־אקצא, או כאלה שישראל מתנכלת להם בגלל היותם ערבים.
אדהם בשיר, תושב עכו שהורשע בהשתתפות בלינץ' הקשה במור ג'נאשווילי, נידון ל־10 שנות מאסר. על פי פסק הדין, בשיר הורשע ב"מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה", על ש"יידה אבן לעבר רכבו של של ג'נאשווילי ופגע בחלקו האחורי של הרכב. בשיר שבר באמצעות אלה את חלון הרכב, מתוך כוונה לגרום לג'נאשווילי חבלה חמורה, נכות או מום, והכול מתוך מניע לאומני־אידיאולוגי". לאורך ההליך המשפטי הדגישה הפרקליטות את חומרת מעשיו של בשיר, בהם העובדה שהוא וחבריו הוסיפו לפגוע בג'נאשווילי גם לאחר שהצליח להיחלץ מהמכונית. למרות הסעיפים הקשים האלה – שום מנהיג ציבור ערבי לא גינה את האלימות, וכך גם במשפחתו של בשיר. כשנכנס לכלא קישון ליוו אותו עשרות תומכים וקראו לשחררו, נשאו שלטים לשבחו וקראו לו ללכת בראש מורם. בריאיון לכאן רשת ב' אמרה חברת הכנסת עאידה תומא־סלימאן ממפלגת חד"ש־תע"ל כי מדובר בעונש חמור, אחרי שטענה כי הוא מואשם "רק בזריקת אבן וחבטה באלה על שמשת הרכב". ח"כ אחמד טיבי ממפלגתה אמר כי פסק הדין הוא ניסיון של בית המשפט למנוע מהערבים להפגין.
"לא לייפות את המציאות"
"מי שעוקב אחר המתרחש בקרב ערביי ישראל, לא מופתע", אומר יו"ר ארגון "ערי ישראל" ידידיה צוקרמן, תושב לוד. "זה לא אומר שעלינו לקבל את אותם נתונים קשים בשוויון נפש. חשוב לחשוף ולפרסם את המתרחש מתחת לרדאר של החברה הישראלית, כדי לעורר את הציבור ולזעזע אותו. פרעות תשפ"א לא היו אירוע מקרי או חד־פעמי. הן היו ביטוי לרחשי לב של רבים בציבור הערבי. הן היו מד לחץ דם למגמות בחברה הערבית, והן חשפו לעינינו באופן נוקב וכואב את הדחפים האפלים הכמוסים בליבם של רבים בציבור הזה. הפרעות, הנקראות בערבית 'מאורעות הכבוד', שיקפו תפיסה לאומית שהולכת וצוברת תאוצה".
ידידיה צוקרמן, ארגון "ערי ישראל": "המחבלים שהרגו ופצעו ושרפו בתי כנסת, אינם קומץ קיצוניים. הם מבטאים
את קולו של ציבור גדול. נבחרי ציבור רבים מגבים אותם"
צוקרמן ממשיך ואומר כי "נבחרי ציבור רבים – בהם חברי כנסת, חברי מועצות וראשי עיר – עומדים מאחורי הפורעים, מגבים אותם ומלבים את מעשיהם. המחבלים שדרסו את דסטאו ביסט ברמלה, שסקלו באבנים את יגאל יהושע בלוד, ששרפו חיים את אבי הר־אבן בעכו, אינם מפגעים בודדים. המחבלים שירו בחמשת פצועי לוד, ששרפו בה את בתי הכנסת, שצרו על היישובים בנגב ובגליל, אינם קומץ קיצוניים. הם מבטאים את קולו של ציבור גדול. התקשורת בישראל מעדיפה להשתיק את כל אלו. ידברו אלף פעמים על תמונת גולדשטיין שהייתה תלויה בביתו של השר איתמר בן־גביר, ולא פעם אחת על הגיבוי של עשרות נבחרי ציבור ערבים לרוצחים של פרעות תשפ"א ולמחבלים בכלל. יעדיפו להתעסק שוב ושוב בהתבטאות צדדית של ח"כ פלוני שממנה משתמעת שלילת זכויות של קבוצה כזו או אחרת, ולא פעם אחת בהתבטאויות יומיומיות חוזרות ונשנות השוללות את עצם זכותנו לחיות ולהתקיים כאן".
אין לנו להתפלא אלא על עצמנו, מסכם צוקרמן, שעצמנו את עינינו מראות. "מורה לאזרחות בתיכון מקיף, המקבל משכורת ממשרד החינוך, הוא מוביל מרכזי בתמיכה בפורעים. הסיפור הזה בלתי נתפס, אבל הוא מתגמד לעומת התמונה הכללית – יותר מ־700 סטודנטים ערבים ישראלים סיימו לימודי הוראה ברשות הפלסטינית בשנים 2019־2020 וחזרו ללמד בבתי ספר ביישובים ערביים במדינת ישראל. עד שאנו מתלוננים על ההסתה ברשות הפלסטינית, עלינו לבדוק מה קורה במערכת החינוך כאן בבית. נוער ערבי גדל על ברכי מסיתים ותומכי טרור, ומדינת ישראל מעלימה עין. העלמת העין ארוכת השנים עלתה לנו בחייהם של שלושה אנשים ועשרות פצועים, בנזקים של עשרות מיליונים, ובערעור תחושת הביטחון במדינת ישראל. מי שמוכן להעלים עין מדגלי אש"ף בקמפוסים של האוניברסיטאות בתל־אביב ובבאר־שבע, יקבל מחבלים הצוברים ניסיון וידע באותם קמפוסים ומנצלים אותו לפעולות טרור רצחניות. הציבור בישראל צריך לפקוח את עיניו ולראות את המציאות כמו שהיא, בלי לייפות ולעדן אותה, ולתבוע ממדינת ישראל לפעול".
השר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, איש עוצמה יהודית, אמר למקור ראשון כי "הולכת ומתחדדת ההבנה שאירועי שומר החומות לא היו מנת חלקם של קיצוניים או נערי שוליים. מדובר בנערים ומבוגרים שהופכים לסמל ודגל ביישובים ובשכונות שמהם באו, וזוכים לתמיכה של מנהיגים בכירים, ראשי מועצות, חברי כנסת ואנשי דת. ההתמודדות עם הבעיה לא תסתיים בעונש לעבריין שבקצה, אלא בשינוי גישה כללי כלפי כל תופעה של הסתה, המרדה וניסיון לעורר מלחמה נגד מדינת ישראל ונגד יהודים באמצעות האזרחים הערבים".
מוחמד בראכה, ראש ועדת המעקב, מסר בתגובה: "נפעל לתמוך בצעירים שלנו בכל דרך על פי חוק. אנחנו תומכים במאמץ המשפטי שלהם, ומצבם יוכרע בסופו של דבר בבית המשפט ולא בכתבה במקור ראשון. כמה הכרעות של בתי המשפט היו נגועות בחוסר סבירות קיצוני, אבל ימים יגידו".
מוחמד סבח, המורה משפרעם, דוחה את הטענות כלפיו: "מדובר בטענות מסיתות ומגמתיות. מפגש זה נעשה ביוזמת ועדת המעקב העליונה, עיריית טמרה והוועד העממי, על מנת לעמוד לצד המשפחות של האזרחים הערבים שנשפטו בצורה לא פרופורציונלית ומפלה. הם לא זכו להליך משפטי הוגן, בהשוואה למקרים זהים או דומים של אזרחים יהודים, אשר זכו לעונשים מקילים וליחס הוגן. הניסיון שלכם להדביק ממד ביטחוני או ממד של תמיכה בטרור למפגש זה או לכל מחאה אזרחית לגיטימית – הוא ניסיון להתערבות פוליטית בזכות לחופש ביטוי ובזכות לחופש ההתארגנות. אין שום ביטוי של תמיכה בטרור בעצם קיום מפגש זה, והטענות בכתבה מסולפות ואינן נכונות".ח"כ לשעבר סאמי אבו־שחאדה סירב להגיב לדברים.
