למעלה מחמש שעות נמשך ביום חמישי האחרון הדיון המורחב בשלוש העתירות שהוגשו נגד מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. נימוקי הצדדים נשמעו באריכות, ולכל טיעון ניתן מענה, אך את לוז הדברים תימצתה הנשיאה חיות כבר בדקות הראשונות. לדבריה, מהעתירות עלו שלוש טענות עיקריות:
טענה ראשונה עלתה נגד "חוק דרעי". חוק יסוד הממשלה קבע עד לאחרונה שמי שנדון לעונש מאסר איננו כשיר להתמנות לשר במשך שבע שנים. אלא אם כן נעשתה פניה ליו"ר ועדת הבחירות, וזה קבע שאין בעבירה בה הורשע קלון. דרעי ונתניהו סברו שהכוונה רק למי שנדון למאסר בפועל, אך היועמ"שית סברה (וזו כנראה גם התשובה היותר מדויקת) שהכוונה גם למאסר על תנאי. בכדי להימנע מהאפשרות שדרעי יפנה ויקבל תשובה שלפיה יש קלון תוקן החוק בין הבחירות להשבעת הממשלה, כך שנקבע בו במפורש כי רק הרשעה שגררה מאסר בפועל תצריך פניה. לטענת העותרים (שנשמעה בגרסאות שונות) התיקון צריך להיפסל מכוח הדוקטרינה שנקבעה בפסק דין התקציב הדו שנתי של "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". זאת משום שמדובר בתיקון לחוק יסוד שהתכלית שלו היא פרסונלית.
- גשם וסופות רעמים, רוחות עזות וחשש לשיטפונות: תחזית מזג האוויר
- מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר: מנהל מעולה, אך ללא מומחיות כלכלית
- פטירתו של הרב דרוקמן מסמלת סוף עידן בסיפור של המגזר הסרוג
טענה שנייה עלתה נגד סבירות המינוי, וזאת בהמשך ל"הלכת דרעי-פנחסי". באותה הלכה משנות התשעים נקבע העיקרון של "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד". כלומר: המחוקק קובע אמנם את התנאים לכשירות למינוי כשר בממשלה, אולם לראש הממשלה יש, לפי חוק יסוד הממשלה, את הסמכות המלאה להחליט מי יכהן בממשלתו. ממילא, את הסמכות הזו הוא צריך להפעיל כמו כל סמכות מנהלית: לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים ולקבל החלטה שנמצאת בתוך "מתחם הסבירות". אז נקבע שברגע שהוגש נגד שר מכהן כתב אישום חמור, התגובה הסבירה היחידה של ראש הממשלה צריכה להיות לפטר אותו, ואם עוד לא מונה – לא למנות אותו. כעת נטען כי גם מינוי לשר של מי שהורשע בפלילים לפני פחות משנה וזו איננה הרשעתו היחידה הוא בלתי סביר. וזאת למרות שבעקבות תיקון החוק דרעי הפך לכשיר להתמנות, משום ש"סבירות לחוד ושיקול דעת לחוד"
הטענה השלישית נגעה להליך אישור הסדר הטיעון בין דרעי לפרקליטות לפני פחות משנה בבית משפט השלום בירושלים. כחלק מהתהליך התפטר דרעי מהכנסת עוד לפני הדיון בבית המשפט, על מנת שהשופט לא יידרש להכריע האם בעבירה אותה עבר יש קלון. אולם, ההסדר לא כלל שום התחייבות של דרעי לא לחזור בהמשך לפוליטיקה, לכנסת או לממשלה. עם זאת, במהלך הדיון בבית משפט השלום נאמר הן על ידי נציג הפרקליטות והן על ידי השופט שאישר את הסדר הטיעון שדרעי פורש מהפוליטיקה. זה גם היה הרושם שעלה מפסק הדיו שנתן השופט ואישר את ההסדר. ממילא עולה השאלה האם דרעי נתן במפורש או במשתמע התחייבות לבית המשפט לפרוש מהפוליטיקה, והאם במידה שכן, זו מחייבת אותו כעת.
השאלה שמעניינת כמובן את כל מי שעוקב אחרי הנעשה במערכת הפוליטית היא האם העתירות תתקבלנה ומינוי דרעי ייפסל. אולם, גם אם המינוי יפסל השאלה הקריטית לא פחות היא למה הוא יפסל. קבלה של כל אחת מהטענות שפירטנו מובילה לתוצאה אחרת. פסילה מכוח החוק תוביל, מן הסתם, לזירוז חקיקת "פסקת ההתגברות", אשר לפי הכרזת השר לוין תכלול כנראה גם קביעה לפיה בג"ץ אינו רשאי לפסול תיקונים לחוק יסוד. ברגע שזה יקרה ניתן יהיה לתקן מחדש את חוק יסוד הממשלה ולהכשיר את מינוי דרעי בחזרה בקלות יחסית. מול פסילה בטענה של סבירות, ארסנל הפתרונות רחב אפילו יותר. פרשנות סבירה של החוק מעלה שאם דרעי יוגדר כראש ממשלה חליפי, כזה שכהונתו לא תלויה במינוי מטעם ראש הממשלה, לא ניתן יהיה לפסול מחדש את מינויו בעילת הסבירות. אמנם ההליך הנדרש לצורך כך מעט מורכב, וכולל למעשה התפטרות של הממשלה והקמתה מחדש, אך הוא איננו בלתי אפשרי לביצוע בזמן סביר. בנוסף קיים גם האפיק של ביטול הביקורת המנהלית בעילת הסבירות שמבקש לקדם השר לוין, אף שחקיקה כזו עשויה לארוך זמן רב יותר, ולשופטים יהיה קל יותר לעקוף את תוצאותיה.
אולם, הפסיקה שעלולה לסבך את דרעי באופן הקשה ביותר היא דווקא זו שתקבע כי הוא אינו יכול לכהן כשר מכח התחייבות לבית המשפט. אם כך ייקבע, ספק אם יימצא מהלך חוקי שיוכל להכשיר בחזרה את כהונת דרעי כשר. לפני הדיון בבג"ץ נדמה היה שהטענה הזו אינה משמעותית, אולם במהלך הדיון התברר שהשופטים דווקא מייחסים לה משקל ומבקשים לברר אותה באופן יסודי. נציג היועמ"שית בדיון, עו"ד ענר הלמן, הבהיר אמנם שלא ניתנה שום התחייבות כזו כחלק מההסדר, אך השופטים שטיין, וילנר ומינץ העלו בנושא תהיות חוזרות, ודרשו מעורך דינו של דרעי, נבות תל צור, הסברים משכנעים למה שהתרחש, שספק אם קיבלו.
לכן, כאשר יגיע פסק הדין, גם אם ייפסל דרעי השורה התחתונה לא תהיה העיקר. הנימוקים יהיו אלו שיכריעו האם דרעי ישוב לשולחן הממשלה תוך שבועות מספר, או שמא תתדרדר ישראל מחדש לכאוס פוליטי שאת סופו מוקדם עוד לשער
